האזינו לטור של בן כספית

1. נכס לאומי

אז למה נטפלו הביביסטים בנאומו (המצוין) של ראש הממשלה בטקס פתיחת אירועי "יד ושם" השבוע? לזה שהוא לא הזכיר את איראן. אכן, חרפה, פוסט־ציונות, פרוגרסיביות ושנאה עצמית. לא רק שהנוכל הזה גנב את קולות מצביעיו (והעביר אותם לשמאל), גנב את מעון ראש הממשלה מירושלים (והחביא אותו ברעננה), עכשיו הוא גם גנב את איראן. חוצפה! איראן שייכת לכולנו. איראן היא נכס לאומי אסטרטגי ולאף ראש ממשלה מכהן, או מזדמן, אין רשות להעלים אותה ככה, בלי הודעה מוקדמת.

לחצו כאן וקבלו את עיתון מעריב לחודש מתנה למצטרפים חדשים>>> 

וברצינות: גם אם זה היה הדבר הטוב היחיד שעושה הממשלה הזו, היה שווה לערוך את הניסוי הזה ולהדגים שאפשר לא לערבב את שואת היהודים עם הסכנה האיראנית, ולהישאר בחיים. זה בדיוק ההבדל בין דיפלומטיית הנאומים, האיומים והקשקושים של 12 שנות נתניהו, לשיטה המקורית שלפיה הוקמה בזמנו המדינה הזו: פחות דיבורים, יותר מעשים. דונם ועוד דונם, עז ועוד עז, חומה ומגדל, לא חשוב מה יגידו הגויים, חשוב מה יעשו היהודים, וגו'.

כי אף שאיראן לא הוזכרה בנאומו של ראש הממשלה, אף שהוא לא הילך אימים על שומעיו ונופף באפשרות שתתרחש שואה נוספת, אף שהוא לא פמפם בפעם המי־יודע־כמה את הסכנה האיראנית כמנוע צמיחה אלקטורלי, למחרת בבוקר זרחה השמש. במקביל, וממש באותו זמן, הולך ומתברר הישג אדיר של הממשלה הזו ושל מדיניותה: נכון לרגע זה, המו"מ להסכם גרעין חדש בין איראן למעצמות תקוע. הוא תקוע בגלל התנהלות מדויקת, מאופקת ונכונה של הממשלה, בהנהגתם של בנט ולפיד: הם לא שרפו את המועדון. הם ביקרו את ההסכם המתגבש, הם אמרו את דעתם, אבל הם לא הכריזו מלחמה. הם יודעים שהיחסים עם ארה"ב והקרבה האינטימית לבית הלבן חשובים לישראל יותר מכל דבר אחר. הם המתינו להזדמנות הנכונה וזיהו אותה בפרשת משמרות המהפכה.

כשצצה ההזדמנות, הם הלכו עליה בכל הכוח. בנט עצמו עבד מול הבית הלבן, מול הקונגרס, מול כל המנופים האפשריים בארה"ב, אבל בגלוי. לא מאחורי גבו של הנשיא. יאיר לפיד כנ"ל. המודיעין שלהם היה מדויק: גם בתוך המפלגה הדמוקרטית, גם בתוך המועצה לביטחון לאומי, גם בתוך הזרועות המודיעיניות והצבאיות של המעצמה החזקה בעולם, יש התנגדות למהלך התמוה הזה.

מהשיחה שהתקיימה השבוע בין הנשיא ביידן לראש הממשלה בנט ניתן היה להבין שאין לביידן כוונה לשנות את ההחלטה שמשמרות המהפכה יישארו ברשימת הטרור. במקביל, האיראנים מבהירים שאם כך, אין על מה לדבר. האם אפשר לברך על המוגמר? לא. זה עוד יכול להשתנות. אבל האירוע הזה ממחיש את החשיבות של שמירה על יחסי אמון בין הבית הלבן ללשכת ראש הממשלה ואת בניית הקשר האישי בין שני המנהיגים, כדי לתרגם אותם לצורכי הביטחון הלאומי.

הנשיא ביידן יגיע לכאן בעוד כחודש וחצי. ההודעה שפרסם הבית הלבן בעקבות השיחה הטלפונית עם בנט השבוע כללה לא מעט סופרלטיבים: "שני המנהיגים הדגישו את הקשר האישי העמוק שפיתחו מאז ביקורו של רה"מ בוושינגטון", נכתב בה, "היחסים האישיים המיוחדים האלה הם שהובילו את העבודה המשותפת של הצוותים הדיפלומטיים וצוותי הביטחון הלאומי של שני הצדדים, ואפשרו לשתי המדינות להגיע לעמדות משותפות בנושאים קשים". זמן קצר אחר כך צוטטה דוברת הבית הלבן מצהירה ש"איראן ממשיכה להתקרב לגרעין והמצב קשה מאוד", הודעה שמתפרשת כחידוד הקו הנִצי ואיתות לאיראן שארה"ב הגיעה לקו האדום שלה.

נפתלי בנט (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)נפתלי בנט (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)


האירוע הזה, אומרים בסביבתו של ראש הממשלה, מוכיח שאפשר להגיד "לא" לאיראנים. שהמיתוס שעל פיו איראן היא מלכת המו"מ, זו שמכתיבה את הקצב ושולטת בבזאר, ניתן להפרכה. שגם ההחלטה האמריקאית לחתום על ההסכם בכל מחיר, ניתנת לשינוי וגם לאמריקאים יש קווים אדומים. כל זה נעשה בלי לערער את היחסים האסטרטגיים, בלי לשרוף את הבית הלבן, בלי להמשיך לפרק את היחסים עם המפלגה הדמוקרטית. כל זה נעשה בלי נאומים מזרי אימה, בריסטולים מצוירים, אזהרות, גימיקים חלולים, איומים ופטליזם פומפוזי. כנאמר, פחות דיבורים, יותר מעשים.

2. קמפיין ההפחדה

בזמנו, אחרי עוד נאום אימים שנשא ביום השואה שבו כרך בנימין נתניהו את השואה והמפלצת הנאצית עם הסכנה האיראנית, התקיימה בינו לבין יו"ר הוועדה לאנרגיה אטומית שיחה צפופה. אין סיבה לערבב את השואה עם העניין האיראני, אמר יו"ר הוא"א לראש הממשלה, זה לא דומה, זה לא קשור וזה לא משיג תוצאה משמעותית. יו"ר הוא"א היה מצויד בסקרים מיוחדים שעורכת הוועדה, ולפיהם הדיבורים על שואה שנייה ועל איראן כפוטנציאל לשואה כזו אינם משפיעים על דעת הקהל בעולם ואינם מפחידים את האיראנים. השפעתם הפוכה: הם מפחידים את הציבור הישראלי.

נדמה לי שראש הוועדה לאנרגיה אטומית פספס משהו: נתניהו לא רצה להשפיע על דעת הקהל העולמית או לאיים על האייתוללה חמנאי בנאומיו אלה. הוא חכם מדי ויודע שאין לזה סיכוי. הוא רצה לעשות בדיוק את זה: להפחיד את הציבור הישראלי. ישראל היא מעצמה אזורית, נאמר לנתניהו בשיחה ההיא, על פי פרסומים זרים היא מעצמה גרעינית אדירה, יש לה אחד הצבאות החזקים בעולם, יש לה חיל אוויר מהטובים בעולם, יש לה מערכות יירוט כמותן אין לאף מדינה בעולם, יש לה מפציצי חמקן, היא מחזיקה לוויינים בשמיים, היא מובילה את העולם בסייבר, היא אסם המודיעין הגדול של המערב, הכלכלה שלה חזקה, התוצר שלה ברמה אירופית, היא מחוזרת על ידי חצי עולם, איך אפשר לדבר על שואה? איך אפשר להשוות בין הטבח שנעשה ביהודים חסרי מגן ונטולי מדינה לפני 80 שנה למצבנו היום?

הגיע הזמן להיגמל מהשטות הזו. הגיע הזמן להפסיק להפחיד את הציבור הישראלי ולהלך עליו אימים. הגיע הזמן להבין שישראל מסוגלת להגן על עצמה ויש בה עוצמות שאין לאף מדינה באזור ולמעט מאוד מעצמות בעולם. הגיע הזמן להפסיק לפחד. הגיע הזמן להפסיק לדבר ולהתחיל לעשות. וגם בתחום הזה, שונתה המדיניות. כפי שכבר פורסם. ישראל פועלת היום, על פי פרסומים זרים, במקומות שבהם לא פעלה עד לאחרונה ובעוצמות שבהן לא השתמשה עד לא מזמן.

במקביל, היא משקיעה מיליארדים כבדים בהתעצמות מואצת. היא סותמת את החור הענק שנפער בשנתיים־שלוש האחרונות והמוזנחות של נתניהו, ומוסיפה עליו כהנה וכהנה. היא בונה אופציה צבאית אמינה אל מול הסכנה האיראנית. הרמטכ"ל, רב־אלוף אביב כוכבי, מאמין שהאופציה הזו קיימת כבר עכשיו, בעצימות כזו או אחרת, ותתעצם עוד בשנים הקרובות. כל זה נעשה בלי רעש, בלי צלצולים ובלי קופונים פוליטיים. כמו שצריך.

3. קריטי אך יציב

מושב הקיץ של הכנסת ייפתח בעוד קצת יותר משבוע. הקואליציה מגיעה אליו במצב קריטי אך יציב. קריטי, כי היא איבדה את הרוב. יציב, כי הדימום נעצר. זה לא נראה ככה ביום שבו הפילה עידית סילמן את הבום והודיעה על פרישה. הביביזם חגג באותם רגעים בדיוק כפי שחגג אחרי שהתברר ש"ביום ראשון יש סיפוח". אבל החגיגות היו מעט מוקדמות מדי. במקום ללכת מהרגע הראשון על שני עריקים, הם לא הצליחו להתאפק והחתימו את סילמן, מתוך אמונה שהבא בתור כבר יביא את עצמו.

זה לא הסתייע, בינתיים. הצהרות הרהב הביביסטיות שעוד חצי שעה/יום/שבוע יופיעו העריקים החדשים, התגלו כהצהרות כזב, לפחות נכון לעכשיו. ההכרזה על עמיחי שיקלי כעל פורש היא מהלך אסטרטגי שמקרין על הסביבה כולה. עוד מוקדם לאפסן את שיקלי הנ"ל בפח האשפה של ההיסטוריה הפוליטית, שהרי אנחנו חיים בעידן שבו הכל אפשרי, אבל אין ספק שסיכוייו לכהן בכנסת הבאה קטנו מאוד. הסיכויים ששיקלי, בראש רשימה עצמאית, ישבור את אחוז החסימה בבחירות הקרובות, נמוכים בהרבה מהסיכויים שישבור את המפרקת.

גם ההבטחה שקיבל השבוע (על פי פרסומים) לכהן כשר במינוי אישי בממשלת נתניהו הבאה גם אם לא יהיה בכנסת, לא מחזיקה מים וסופה להיקבר קבורת חמור ליד הבטחות דומות שקיבלו משה פייגלין, רפי איתן ז"ל ורבים אחרים. הצ'קים שקיבל שיקלי חוזרים עכשיו מהבנק. התוכנית שלו התנפצה. הביביסטים נלחמו עד טיפת דמו האחרונה. קרוב לוודאי שגם הקריירה הפוליטית שלו מתקרבת לסופה.

אותו כנ"ל לגבי עידית סילמן. מי שהפצירה בחבריה בימינה להכריז על שיקלי כעל פורש לפני חודשים ארוכים, קרובה עכשיו להיות פורשת בעצמה. מי שהגדירה את עצמה כדתייה לאומית ליברלית מובילה עכשיו מצעד משיחי ביזארי המתובל במלמולי "ערכיות". בדיוק באותו זמן מתברר שמנהיג מחנה ה"ערכיות" והצלת הצביון היהודי של ישראל נוסע בשבת (עם אופיר אקוניס בתל אביב), חוגג במסעדת שרצים ("סוהו") במסיבה לכבוד אחד ממזדנביו ולא טורח למלמל משהו על מכתבי האיום והקליעים המשוגרים לראש הממשלה בנט ומשפחתו.

אמרו כבר לפניי שהתפקיד הכי מסוכן ומאוים בעולם הוא תפקיד ראש ממשלת ישראל, כשבנימין נתניהו הוא ראש האופוזיציה. תציצו רגע בכרזות ההן של יצחק רבין בכאפייה עם כיתוב "השקרן" או "הבוגד". דומות כשתי טיפות ארס לכרזות העכשוויות של נפתלי בנט. הכאפייה אותה כאפייה, ה"שקרן" אותו שקרן, ההסתה אותה הסתה.

בעצם, לא נכון. שלמה הרנוי, מי שהיה ראש היחידה לאבטחת אישים אחרי רצח רבין, אמר השבוע בראיון ל־103FM: "ההסתה היום הרבה יותר משמעותית מאשר ערב רצח רבין, ההשפעה שלה הרבה יותר גבוהה". יכול להיות שגם הפעם, המסע לרצח ראש הממשלה מתחיל ברעננה (כמו ההפגנה ההיא עם ארון המתים ההוא). לא, אני לא בטוח שצריך להתרגש ממכתבי הקליעים ששוגרו למשפחת בנט. מי שרוצה לרצוח את ראש הממשלה, לא שולח לו קליע בדואר אלא תוקע לו אותו בגב. הבעיה היא הרוח המנשבת. ההשראה. התרת הדם. ערב רצח רבין הזהיר ראש השב"כ כרמי גילון את נתניהו מהאפשרות הזו. אז הזהיר. גם פרופ' יאיר עמיחי המבורגר, מי שעבד אז אצל נתניהו כמומחה פסיכולוגיית המונים, הזהיר את נתניהו. בכתב ובעל פה. אז הזהיר.

אף אחד לא חשב שנתניהו רוצה שירצחו את רבין. מה שנאמר אז, זה שמסע ההסתה, התרת הדם והפגיעה בלגיטימיות של הממשלה והעומד בראשה, מייצרים את הרוצח. זה קרה. מה שבאמת מבעית זה שלא למדנו כלום. בעולם שפוי, מי שנכווה ברותחין אמור להיזהר עכשיו בצוננים, בעיקר לאור העובדה שהם לא צוננים בכלל. אבל נתניהו לא פוצה פה ומצפצף. הוא נותן לביביסטים להמשיך להתלהם, להטיל ספק ביהדותו של בנט, להעליל עליו עלילות מסמרות שיער, לטעון שמכר את ישראל לאחים המוסלמים וכו'.

השבוע הוטל למערכה אפילו הבן הסולידי יותר במשפחה, אבנר, עם טקסטים מופרעים על נפתלי בנט, אותו נפתלי בנט שאביו הציע לו להיות ראשון ברוטציה (וגם לגנץ. וגם לסער. והיה מציע גם להמן הרשע, אם זה היה מביא לו קואליציה). מעניין מה יגיד נתניהו אם יהיה כאן שוב רצח פוליטי. בעצם, לא מעניין. ברור מה יגיד. מה שאמר בפעם שעברה.

4. ממשלת הצלה

האם הממשלה תשרוד? אישית, אני מקווה שכן. צריך לזקוף קומה ולהגיד בקול רם: הממשלה הזו היא ממשלת הצלה, בעצם קיומה. היא הסירה איום ממשי על הדמוקרטיה הישראלית, על דמותה של המדינה היהודית היחידה בעולם, כפי שהוקמה על ידי האבות המייסדים.

אבל זו אינה הסיבה היחידה. צריך לשאול שאלה פשוטה: האם מצבה של ישראל לפני שנה היה טוב או רע יותר ממצבה עכשיו? התשובה ברורה. לא הכל מושלם, יש דברים שלא טופלו, יש דברים שטופלו מעט מדי (ההסתערות על המשילות, למשל), אבל בגדול יש כאן ממשלה מתפקדת, עובדת, מחליטה ומבצעת. השיפורים דרמטיים ברוב התחומים והמדדים. הכלכלה חזקה, הטיפול בקורונה היה אמיץ ומופתי, הזירה הבינלאומית מטופלת מצוין וכו' וכו'. יחסית לקואליציה בלי רוב ששרויה בתרדמת, ההספקים שלה מפתיעים.

הממשלה הזו שרדה עד עכשיו מהמורות ומשברים בכמות מסחרית. זוכרים את "מצעד הדגלים" שנתניהו דחה והשאיר בירושה לבנט, בתקווה שיבעיר את ירושלים? בשנה שעברה, אני מתכוון. זוכרים את שייח' ג'ראח? אותו כנ"ל. בן גביר הוא הפירומן, נתניהו הוא הרוח המרחפת מעל פני הבנזין. תשוו את הטקסט של נתניהו כשהוא היה ראש ממשלה (מתפאר איך בלם אותו, איך מנע תפילת יהודים בהר הבית כדי "לא להבעיר את כל המזרח התיכון") עם הטקסטים הנוכחיים. זוכרים את הקורונה? איך נתניהו ושופרותיו הפיצו ש"יהיה סגר בחגים!".

ואיך הם טענו ש"שנת הלימודים לא תיפתח!". והסרטון העלוב ההוא שבו נתניהו וסנשו, הלא הוא טופז לוק, מגדפים את בדיקת האנטיגן ומשחקים עץ או פלי, כדי למוטט את האסטרטגיה של המאבק בקורונה. בדיעבד, בדיקת האנטיגן הייתה פתרון מצוין שסייע בבלימת התחלואה, אבל את מי זה מעניין.

והייתה כמובן הבעיה האיראנית, שגם כאן ניסה נתניהו להטריל את בנט וממשלתו, והקונסוליה במזרח ירושלים (שלא קמה), והמשבר עם פולין ומה לא. כל אבן נגף שאפשר היה להעמיד בדרכה של הממשלה הזו, הועמדה, גם אם זה פוגע באינטרסים הלאומיים, הביטחוניים או הכלכליים. ועדיין, הממשלה הזו חיה ונושמת, אם כי לא ממש בועטת (ואם בועטת, אז בעיקר בעצמה).

השאלה אם הקואליציה תשרוד את מושב הקיץ תלויה, בראש ובראשונה, בקואליציה. לנתניהו יש 54 ידיים בכנסת. לקואליציה יש 60. כדי שזה ימשיך לתפקד, צריכים ראשי מפלגות הקואליציה וגם חברי הכנסת להבין שחייבים לחזור להתחלה, לימים שבהם הממשלה הזו כונתה "ממשלת הרצון הטוב". לא לטלטל את הספינה, לא לזעזע את המבנה הרעוע. זה לא הזמן לפנות את חומש, אבל זה גם לא הזמן לבנות את אביתר. כן, השמאל יצטרך לבלוע את המת"ע (מועצת תכנון עליונה) של יו"ש שתתכנס אחרי הרמדאן. ואפשר בלי להפעיל את הרכבלית בשבת בחיפה. וגם ההטרלה הקבועה של אלי אבידר עם "חוקי הנאשם" מיותרת. עכשיו צריך לנשום עמוק, לא לבצע תנועות חדות ולעשות הכל כדי שהממשלה הזו תשרוד, עד שתחלוף הסכנה הברורה והמיידית לדמוקרטיה הישראלית.

מי שחושב שחזרת הנתניהו'ז (בסדר הזה: יאיר, שרה ובנימין) לשלטון תמיט על ישראל אסון, לא צריך לתלות את יהבו ב"חוקי הנאשם". אפשר למנוע את זה בדרך פשוטה בהרבה. הנה התוכנית: אחרי הודעתו של בנט שיפסיק את מימון המדינה למזון בבית רה"מ לאלתר (אגב, לא רק הטייק־אוויי, אלא כל המימון הנהוג בכל השנים אצל כל ראשי הממשלה), הודיע גם יאיר לפיד שאין לו כוונה לתת למדינה לממן את כלכלת בית רה"מ אם וכאשר ייכנס לתפקיד.

אגב, על פי החוק ללפיד יש אפשרות לקבל את המימון הזה גם עכשיו, כשהוא ראש הממשלה החליפי. אני מזכיר לכם שהאירוע הזה שמכונה "ראש ממשלה חליפי" הומצא בדיוני ממשלת הרוטציה הקודמת, בלחץ הליכוד. החליפי, על פי מה שסוכם ועבר בחוק יסוד (!!!), יקבל את כל זכויות ראש הממשלה, כולל מעון שרד. כל זה קרה כדי לשכנע את מי שצריך לצאת מבלפור, כדי לעבור לבלפור חליפי כלשהו. כולל מימון, שיירה וכו'. לפיד, מתברר, לא מנצל את כל זה עכשיו והודיע שלא ינצל את זה גם אחר כך.

אז מה צריך לעשות? דבר פשוט. במקום להעביר את "חוקי הנאשם", להעביר חוק יסוד שקובע שהמדינה לא תממן לראש הממשלה את כלכלת הבית או את ניקיון הבית או את החשמל והמים בבית. המדינה לא תממן לו איפור/שיער, לא תממן לו תספורת או תוספות שיער, לא תממן לו את כל הצ'ופרים שראשי הממשלה מקבלים על חשבון המדינה מאז ומתמיד. היא כן תממן את הוצאות האירוח, בארוחות רשמיות או אורחים רמי מעלה שמגיעים לבית ראש הממשלה. אם חוק כזה עובר, אפשר לנשום לרווחה. אני מעריך שהנתניהו'ז ירפו מאיתנו. נסו אותי.

5. ניצחון השקר

הודעתו של בנט כי המדינה תפסיק לממן את כלכלת ביתו היא הגיונית, מתבקשת, אבל באותה נשימה מהווה גם כניעה למכונת הרעל הביביסטית ולתרבות הפייק והכזב שנבנתה כאן בעמל כה רב. בואו לא נשכח שלא כל ראשי הממשלה הבאים יהיו מיליונרים מההייטק. המדינה החליטה שהיא תחזיק את בית הנשיא ואת בית ראש הממשלה וכך נהוג מקדמת דנא, עם כללים מפורטים (ומסובכים עד אין קץ). בנט ויתר על זה כי הבין שהצונאמי העכור שהתרומם בעקבות תחקירי ערוץ 13 איבד מזמן את הקשר למציאות העובדתית. קראתי לו לעשות את זה, אבל אי אפשר שלא להודות שיש כאן תבוסה בקרב של האמת מול השקר.

כי משפחת בנט לא משפצת לעצמה את הבית ברעננה (להד"מ), כי עבודות המיגון ברעננה היו נעשות גם אם בנט היה עובר לבלפור למחרת הבחירות (כי הוא והמשפחה נמצאים שם בסופי השבוע), כי העבודות בבלפור לא מתקדמות בלי שום קשר לבנט (יש שביתה במשרד הביטחון), כי הוצאות מעון רה"מ הוקטנו משמעותית מאז החליפה משפחת בנט את משפחת נתניהו (אף שמדובר במספר ילדים כפול), כי כל האירוע הזה היה נחסך מאיתנו אלמלא הפרה הגב' שרה נתניהו את ההסכם (ההזוי) שאליו הגיעה עם המדינה.

כפי שפורסם כאן, כשבשב"כ ביקשו לפנות את בלפור ולעבור לקיסריה כדי לבצע את העבודות, הגב' דרשה קודם שיפוץ בקיסריה. אז היה שיפוץ בקיסריה, המדינה השתתפה שם בסכום משמעותי, שהועבר לחשבונה של משפחת נתניהו, ואז היא הודיעה שהיא לא עוברת. למה? ככה.

6. להחזיר משפחה למקומה

ביום רביעי אירח העיתונאי החרדי ישי כהן את יו"ר סיעת ש"ס ח"כ מיכאל מלכיאלי באתר "כיכר השבת". הם דיברו על "פרשת המעונות" של משפחת בנט. זה היה מופע אימים שהכיל תערובת של בורות, עילגות, שקרים והזיות. הנה תקציר: "בנט צריך קודם כל להחזיר את כל הכסף שהוא גנב לא בצורה חוקית, שעכשיו בכל אופן פורסם", טען יו"ר הסיעה (השיבושים במקור). כהן, לטעמי אחד העיתונאים החרדים הבולטים בישראל, שאל אותו אם זו גניבה. "מי שגנב קולות, גנב דעת של אנשים, אין לו שום בעיה, להמשיך לגנוב...", לרלר המרואיין. כהן המשיך להקשות עליו, ומלכיאלי המשיך להיחפר בתוך הרפש של עצמו: "על פי הפרסום זה לא חוקי, מה שלא חוקי זו גניבה", אמר.

אני מניח שאילו זה היה נתניהו, הגניבה הייתה עוברת הליך מואץ של לגליזציה, אבל בואו נתקדם. כהן הזכיר למלכיאלי שמימון הוצאות המזון של משפ' בנט נעשה לפי הנהלים. "אני לא יודע", ענה מלכיאלי, "אני אומר שהנהלים האלה כשהיו ראשי ממשלה אחרים היו נהלים אחרים, משום מה".

המשפט הנכון היחיד שאמר הנ"ל הוא "אני לא יודע". אני רוצה לקוות שהוא באמת לא יודע, ולא סתם משקר, כנהוג במחנהו. כי הנהלים לא היו אחרים. ראש הממשלה הקודם כופף את הנהלים, רעייתו אף הורשעה בנושא, הוא גם שלח את יד ימינו בימים הכי קשים של משבר הקורונה לחלץ מהמדינה מיליון שקל שנוכו לו כחוק על כל אותן הטבות שקיבל בהקשרים האלה (קיסריה), אבל דבר אחד בטוח: הנהלים לא שונו, וראש הממשלה הנוכחי לא עבר עליהם.

חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)


אבל הפאנץ' עוד לפנינו. אז מה אתה מצפה מראשי הממשלה בעתיד, נשאל מלכיאלי. "לא נותן עצות לראשי ממשלה אחרים", התפוגג מלכיאלי לב־ארי לתוך עצמו. כן, פתאום הוא לא נותן עצות. כנראה מישהו אמר לו באוזנייה להישמר לנפשו. אבל נתת עצה לבנט, הקשה כהן. "נכון, כי הוא גנב את דעתם של הציבור! האיש הזה מציק לי!! הוא לא צריך להיות שמה!".

כן, יצא המרצע משק השרצים. "הוא לא צריך להיות שמה!". כהן: "בוא נאמר שתקוותנו המשותפת תתגשם ונתניהו יחזור לבלפור. אתה מצפה שגם הוא יוציא מכיסו האישי את תקציב הארוחות?".

מלכיאלי: "שיעשה מה שהוא חושב...". כלומר, אמר כהן, בנט צריך... "בנט לא צריך להיות שמה!!!", קטע אותו מלכיאלי בצעקה רמה, "בנט לא צריך להיות במעון ראש הממשלה!".

נדמה לי שהכל מובן. כמה עצוב שזה יו"ר סיעת ש"ס. אני מכיר ומוקיר ש"סניקים רבים. מפלגה חשובה בישראל. התפקיד המקורי שלה היה להחזיר עטרה ליושנה. היא המירה אותו בתפקיד להחזיר משפחה למקומה. מילא, ההתבטלות המבישה שלהם מול החרדים האשכנזים בכל הקשור לחינוך, מנהגים וקיצוניות דתית. ההתבטלות שלהם מול השילוש הקדוש בקיסריה מעוררת מחשבות נוגות.

ואם בחרדים האשכנזים עסקינן, נדמה לי שאלה מתחילים לסמן כיוון מעניין. אותו ישי כהן ראיין השבוע את ח"כ ישראל אייכלר, שאמר את הדברים האלה: "לא נשלחנו לשחק בפוליטיקה, נשלחנו לדאוג למגזר החרדי וליהדות. הדרך הטובה ביותר זה בממשלת ימין עם חרדים, אין תנאי של מועצות גדולי התורה שזה יהיה רק נתניהו. אולי דרעי חייב, אנחנו לא. החרדים הם היחידים ששילמו מחיר מהקמת הממשלה. ממשלה בראשות גנץ היא בסדר גמור".

אז זה כבר לא רק גפני. לאט־לאט מתגבש רוב ביהדות התורה נגד הקדמת בחירות ובעד הקמת ממשלה חלופית שאינה בראשות נתניהו. לא שאני מאמין שגנץ פנוי לעסקים האלה, אבל התהליך מעניין.

[email protected]