אלא שהשנה זה עדיין לא קורה מסיבות משפטיות (הבחירות שבפתח) ועקב לחץ אפקטיבי ביותר של הלובי החקלאי, הזוכה לגיבוי פוליטי במפלגת יש עתיד בראשות יאיר לפיד. מצד אחד מדבר לפיד על המאבק ביוקר המחיה, ומצד שני כשמדובר בצעדים מעשיים, הוא נעלם מהשטח. מצד אחד הוא מדבר על רפורמות, ומצד שני מקדם את מתווה הרופאים המתמחים בפריפריה בנוגע לקיצור התורנויות. הוא מדבר גבוהה על אי־כפייה דתית, ומצד שני גורר רגליים באישור תוכניתה של מרב מיכאלי לקידום תחבורה ציבורית בשבת בנוגע לקו האדום (קל דן) של הרכבת הקלה.
אז במקום כלכלת בחירות, דוחים בהפוך על הפוך צעדים כלכליים חיוניים בגלל תירוצי הבחירות – וסיפור הדבש הוא דוגמה מצוינת. כיום קיימות מכסות פטורות ממכס שמשרד החקלאות מחלק ליבואנים. במשרד החקלאות ניסו השנה להיות יצירתיים יותר וליצור הליך תחרותי כדי שהצרכן הסופי ולא היבואנים ירוויחו מהפחתת המכס.
פורר לא קיבל תשובה, ובישיבת הממשלה לפני שבועיים פנה אליה ושאל מה קורה עם בקשתו. היא הסבירה בתגובה שאין הסכמה עם החקלאים, ובכל מקרה אין צורך בהליך תחרותי, כי משרד החקלאות יכול לייבא דבש בצוברים. עמדת ברביבאי וחברי כנסת אחרים מיש עתיד כמו נירה שפק ורם בן ברק, יו"ר הלובי החקלאי בכנסת, מונעת את יבוא הדבש, ובסופו של סיפור - שר החקלאות עשה מעשה חריג, עקף את שרת הכלכלה והחליט חד־צדדית על יבוא 200 טון דבש בצנצנות.
הלאה. שר החקלאות רצה בנוסף לאפס את המכס על דגים בהוצאה תקציבית של 142 מיליון שקל. צו המכס פורסם עוד במרץ 2022, אלא שהיועצת המשפטית של המשרד אפרת אביאני התהפכה, ולאחר שתמכה במהלך הבהירה שבגלל הבחירות מדובר בהטבה המחייבת אישור ממשרד המשפטים. המהלך נמצא בסמכותו המלאה של שר האוצר, אלא שידיו כבולות. הדייגים לחצו, התשובה התעכבה, ובסופו של דבר אושרה הבקשה בתחילת השבוע.
חלם בפני עצמו הוא סיפור הגנת הצומח במשרד החקלאות. בהתאם להחלטת הממשלה לפני שנה, שונו תקנות הגנת הצומח כדי להקל את היבוא של פירות וירקות הנמכרים במחירים גבוהים ותורמים ליוקר המחיה. הוחלט להשוות את ישראל למקובל באירופה. בתחילת החודש אישרה היועצת המשפטית במשרד החקלאות את התקנות, אך כמו בפרשת יבוא הדגים – התהפכה.
בניגוד לעמדת השר, טענה אביאני שמדובר בחשש לכלכלת בחירות. כתוצאה מכך נחסמה האפשרות ליבוא בננות, אבוקדו (שם המכס כבר הורד ב־100%) ואפילו לימונים. הפירות הללו מותרים ליבוא חופשי במדינות אירופה, אך לא בישראל.
אבל מה עושים לקראת חגי תשרי, כשרוצים להביא אתרוגים, שהם סוג של לימונים? ובכן, את האתרוגים דווקא "אתרגו" ומצאו דרך עוקפת תקנות כדי לייבאם לישראל. אגב, מחירם של פירות היער, השום והאננס, המותרים ליבוא ללא חסמי הגנת הצומח, צנח ברשתות השיווק. השר פורר לא ויתר, ופנה במכתב ליועצת המשפטית לממשלה בבקשה לאפשר את שינוי התקנה המונעת את יבוא הפירות.
גם יבוא מוצרי טואלטיקה, שאמורים היו להגיע ארצה במסגרת רפורמת התמרוקים – תקוע. גם הפעם מדובר באינטרסים פוליטיים במשרד הבריאות, והעילה התורנית היא היעדר תקני כוח אדם. במשרד הבריאות מונעים יבוא בשם הצורך לשמור על טוהר המוצר. רפורמת התמרוקים אמורה הייתה לצאת לדרך במלואה, אבל בפועל רק חלק קטן מהמוצרים הוכנסו לרפורמה. "הלוביסטים עובדים חזק מאוד במשרד הבריאות וגם במשרד החקלאות, ונעזרים בפוליטיקאים כמו אלון שוסטר, רם שפע, רם בן ברק ונירה שפק", אומר לי בכיר במשרד החקלאות.
אגב, את תקן החלווה המחמיר הסבירו בצורך "לשמור על קיומה של התעשייה", וצוין כי "ביטול דרישת התקן עלול להביא לפגיעה בבריאות הציבור, או לגרום להפסקת ייצור חלווה מסורתית בישראל".
לפיד טוען שהוא בעד כלכלה חופשית, אבל בפועל המצב שונה. כראש הממשלה הוא דבק באמירה שדברים שרואים משם לא רואים מכאן. ואם נחזור לתסבוכת הדבש, אז ח"כ רם בן ברק טוען שאין מחסור בדבש, וזה ברור מדוע: כשמחיר צנצנת עומד על 40 שקל, אף אחד לא רוצה לקנות.
2. מדד קור הרוח
3. צבא החדשנות
על הפנסיות "המנופחות" בצה"ל שמענו, והרבה. על תוספות התקציבים במיליארדים בוודאי ובוודאי קראנו. אבל האם מישהו טרח לשאול את עצמו כיצד מנצל צה"ל את עוצמתו ליצירת מנוע צמיחה כלכלי יוצא דופן?
אין מדובר בבוגרי 8200 המאכלסים חברות הזנק וסייבר. צה"ל הוא גם חדשנות ביטחונית, ואת זה חוו השבוע נציגי הגופים הביטחוניים המובילים בכל העולם. לרגע נדמה היה שהם מבקרים בחדר הגדג'טים מסרטי ג'יימס בונד שאותם מראה Q ל־M, שהיא כמובן ג'ודי דנץ' הנצחית.
התרעות פיקוד העורף