לפיד טוען שהוא בעד כלכלה חופשית, אבל בפועל המצב שונה | יהודה שרוני

1. לא "הכל דבש", נוהג שר האוצר אביגדור ליברמן לענות כשהוא נשאל מה המצב. כשלוחצים אותו, הוא מספק את התשובה "הכל גן עדן", ולעקשנים הוא מוסיף "פלוס־פלוס". אבל ערב ראש השנה הפלוס עלול להפוך למינוס. שרי האוצר כמו משה כחלון נהגו מסורתית להפחית מכסים ערב ראש השנה ולהגדיל את מכסות היבוא של מוצרי מזון כדי להקל את יוקר המחיה. סל הקניות הממוצע הוזל עקב כך ב־100־200 שקל.

אלא שהשנה זה עדיין לא קורה מסיבות משפטיות (הבחירות שבפתח) ועקב לחץ אפקטיבי ביותר של הלובי החקלאי, הזוכה לגיבוי פוליטי במפלגת יש עתיד בראשות יאיר לפיד. מצד אחד מדבר לפיד על המאבק ביוקר המחיה, ומצד שני כשמדובר בצעדים מעשיים, הוא נעלם מהשטח. מצד אחד הוא מדבר על רפורמות, ומצד שני מקדם את מתווה הרופאים המתמחים בפריפריה בנוגע לקיצור התורנויות. הוא מדבר גבוהה על אי־כפייה דתית, ומצד שני גורר רגליים באישור תוכניתה של מרב מיכאלי לקידום תחבורה ציבורית בשבת בנוגע לקו האדום (קל דן) של הרכבת הקלה.

אז במקום כלכלת בחירות, דוחים בהפוך על הפוך צעדים כלכליים חיוניים בגלל תירוצי הבחירות – וסיפור הדבש הוא דוגמה מצוינת. כיום קיימות מכסות פטורות ממכס שמשרד החקלאות מחלק ליבואנים. במשרד החקלאות ניסו השנה להיות יצירתיים יותר וליצור הליך תחרותי כדי שהצרכן הסופי ולא היבואנים ירוויחו מהפחתת המכס.

שר החקלאות עודד פורר פנה לאחרונה לשרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי. השרה נוהגת לדבר על הפחתת יוקר המחיה, וקיום המכרז בהליך תחרותי נמצא באחריותה. וכך כתב לה פורר: "עד לסוף יולי יובאו לישראל 1,500 טון דבש. מתוך זה אני מבקש לייבא 560 טון צנצנות דבש שיחולקו בהליך תחרותי על ידי משרד הכלכלה. אנחנו מעריכים שהוזלת מחיר הדבש תביא לגידול בצריכה, וביתר שאת במהלך חגי תשרי".

פורר לא קיבל תשובה, ובישיבת הממשלה לפני שבועיים פנה אליה ושאל מה קורה עם בקשתו. היא הסבירה בתגובה שאין הסכמה עם החקלאים, ובכל מקרה אין צורך בהליך תחרותי, כי משרד החקלאות יכול לייבא דבש בצוברים. עמדת ברביבאי וחברי כנסת אחרים מיש עתיד כמו נירה שפק ורם בן ברק, יו"ר הלובי החקלאי בכנסת, מונעת את יבוא הדבש, ובסופו של סיפור - שר החקלאות עשה מעשה חריג, עקף את שרת הכלכלה והחליט חד־צדדית על יבוא 200 טון דבש בצנצנות.

הלאה. שר החקלאות רצה בנוסף לאפס את המכס על דגים בהוצאה תקציבית של 142 מיליון שקל. צו המכס פורסם עוד במרץ 2022, אלא שהיועצת המשפטית של המשרד אפרת אביאני התהפכה, ולאחר שתמכה במהלך הבהירה שבגלל הבחירות מדובר בהטבה המחייבת אישור ממשרד המשפטים. המהלך נמצא בסמכותו המלאה של שר האוצר, אלא שידיו כבולות. הדייגים לחצו, התשובה התעכבה, ובסופו של דבר אושרה הבקשה בתחילת השבוע.

חלם בפני עצמו הוא סיפור הגנת הצומח במשרד החקלאות. בהתאם להחלטת הממשלה לפני שנה, שונו תקנות הגנת הצומח כדי להקל את היבוא של פירות וירקות הנמכרים במחירים גבוהים ותורמים ליוקר המחיה. הוחלט להשוות את ישראל למקובל באירופה. בתחילת החודש אישרה היועצת המשפטית במשרד החקלאות את התקנות, אך כמו בפרשת יבוא הדגים – התהפכה.

בניגוד לעמדת השר, טענה אביאני שמדובר בחשש לכלכלת בחירות. כתוצאה מכך נחסמה האפשרות ליבוא בננות, אבוקדו (שם המכס כבר הורד ב־100%) ואפילו לימונים. הפירות הללו מותרים ליבוא חופשי במדינות אירופה, אך לא בישראל.

אבל מה עושים לקראת חגי תשרי, כשרוצים להביא אתרוגים, שהם סוג של לימונים? ובכן, את האתרוגים דווקא "אתרגו" ומצאו דרך עוקפת תקנות כדי לייבאם לישראל. אגב, מחירם של פירות היער, השום והאננס, המותרים ליבוא ללא חסמי הגנת הצומח, צנח ברשתות השיווק. השר פורר לא ויתר, ופנה במכתב ליועצת המשפטית לממשלה בבקשה לאפשר את שינוי התקנה המונעת את יבוא הפירות.

גם יבוא מוצרי טואלטיקה, שאמורים היו להגיע ארצה במסגרת רפורמת התמרוקים – תקוע. גם הפעם מדובר באינטרסים פוליטיים במשרד הבריאות, והעילה התורנית היא היעדר תקני כוח אדם. במשרד הבריאות מונעים יבוא בשם הצורך לשמור על טוהר המוצר. רפורמת התמרוקים אמורה הייתה לצאת לדרך במלואה, אבל בפועל רק חלק קטן מהמוצרים הוכנסו לרפורמה. "הלוביסטים עובדים חזק מאוד במשרד הבריאות וגם במשרד החקלאות, ונעזרים בפוליטיקאים כמו אלון שוסטר, רם שפע, רם בן ברק ונירה שפק", אומר לי בכיר במשרד החקלאות.

אגב, את תקן החלווה המחמיר הסבירו בצורך "לשמור על קיומה של התעשייה", וצוין כי "ביטול דרישת התקן עלול להביא לפגיעה בבריאות הציבור, או לגרום להפסקת ייצור חלווה מסורתית בישראל".

לפיד טוען שהוא בעד כלכלה חופשית, אבל בפועל המצב שונה. כראש הממשלה הוא דבק באמירה שדברים שרואים משם לא רואים מכאן. ואם נחזור לתסבוכת הדבש, אז ח"כ רם בן ברק טוען שאין מחסור בדבש, וזה ברור מדוע: כשמחיר צנצנת עומד על 40 שקל, אף אחד לא רוצה לקנות.

2. מדד קור הרוח

מדד אוגוסט שפורסם אתמול היה שלילי וירד ב־0.3%, ירידה חדה יותר מתחזיות האנליסטים. במונחים שנתיים מדובר בעלייה של 4.6%. מחירי התחבורה והתקשורת, שעלו ב־3.3%, ירדו באוגוסט ב־3.5%. מחירי ההלבשה וההנעלה ירדו ב־1.6%.

עם זאת, מחירי הדיור (שאינם נכללים במדד) עלו ב־1.3% והשלימו בשנה האחרונה עלייה של 17.9%. מנתוני משרד האוצר משלשום עולה כי היקף מכירות הדירות צנח ביולי ב־28% לעומת אשתקד והסתכם ב־9,400. לפי בנק ישראל, היקף המשכנתאות שניתנו באוגוסט ירד ב־19% ל־9.6 מיליארד שקל. לפיכך, אחרי הירידה בביקוש, ירידת המחירים היא רק שאלה של זמן.

המדד השלילי של אוגוסט עומד בסתירה מוחלטת למדד יולי, שזינק ב־1.1%. האינפלציה השנתית עמדה אז על 5.2% ובינתיים ירדה ל־4.6%. אז מה קורה כאן? כיצד ייתכן שאחרי חודש של זינוק המחירים מתחילים לרדת? התשובה פשוטה יחסית. כפי שהערכתי בטור זה, עליות המחירים מיצו את עצמן והשיא נמצא מאחורינו. מחירי הסחורות בעולם ובעיקר הנפט נמצאים במגמת ירידה. צלילת הדלק משפיעה לחיוב גם על השוק המקומי. מחירי המזון מתחילים להירגע למרות ניסיונות נקודתיים של יצרנים כמו יוניליוור להעלותם. המלחמה ביבואנים עושה את שלה ומניבה פירות.

אז נכון שהאינפלציה לא הודברה ונמצאת הרחק מטווח היעד הממשלתי (העומד על 1%־3% לשנה), ועדיין - עלייה שנתית של יותר מ־5% במדד נתפסת כעת יותר כפנטזיה רעה מאשר כמציאות. לכן אמצעי הריבית למלחמה באינפלציה הוא נשק האתמול.

אף שהוועדה המוניטרית החליטה בחודש שעבר פה אחד להעלות את הריבית ב־0.75%, מדובר בצעד מוגזם. הגם שהבנק האירופי המרכזי העלה בשבוע שעבר את הריבית ב־0.75%, והגם שהפד עלול לעלות את הריבית ב־0.75% נוספים או אפילו באחוז בגלל האינפלציה המתעוררת, יהיה זה מסוכן ללכת בעקבותיהם.

אירופה זה דבר אחד וישראל זה משהו אחר לחלוטין, לפחות במה שקשור לנתוני הכלכלה. אירופה חווה משבר אנרגיה קטלני. כדי לבלום את עליית המחירים, מדפיס האיחוד כסף לסבסוד מחירי החשמל. כדי לבלום את האינפלציה הם נאלצים להזניק את הריבית. כנ"ל בארה"ב.
אצלנו, לעומת זאת, נרשם מתחילת השנה עודף תקציבי של 33.4 מיליארד שקל, שהם 0.6% מהתוצר. מחירי האנרגיה הם בטווח מחירים סביר. עלייה של 8.6% במחירי החשמל, עם כל הצער, זה גן עדן לעומת גיהינום האנרגיה באירופה.

הנגיד פרופ' אמיר ירון יודיע על גובה הריבית ב־3 באוקטובר. לגבי השאלה בכמה תעלה אז הריבית, הדעות חלוקות. מרבית האנליסטים, ובתוכם כלכלני בנק לאומי ובנק הפועלים, מעריכים שהריבית תעלה ב־0.5%־0.75% ותגיע מ־2% כיום ל־3.25% בתחילת 2023.

3. צבא החדשנות

על הפנסיות "המנופחות" בצה"ל שמענו, והרבה. על תוספות התקציבים במיליארדים בוודאי ובוודאי קראנו. אבל האם מישהו טרח לשאול את עצמו כיצד מנצל צה"ל את עוצמתו ליצירת מנוע צמיחה כלכלי יוצא דופן? 

אין מדובר בבוגרי 8200 המאכלסים חברות הזנק וסייבר. צה"ל הוא גם חדשנות ביטחונית, ואת זה חוו השבוע נציגי הגופים הביטחוניים המובילים בכל העולם. לרגע נדמה היה שהם מבקרים בחדר הגדג'טים מסרטי ג'יימס בונד שאותם מראה Q ל־M, שהיא כמובן ג'ודי דנץ' הנצחית.

בסוף השבוע ננעל שבוע חדשנות מבצעית בינלאומי. באירוע השתתפו בין השאר תשעה רמטכ"לים ונציגים מ־19 מדינות כמו ארה"ב (בראשות יו"ר המטות המשולבים), גרמניה, בריטניה, צרפת הודו ואוסטרליה, ולראשונה גם ממרוקו וממדינות ערב נוספות. זה לא מובן מאליו שצה"ל מצליח לכנס תחת קורת גג אחת את האליטה הביטחונית הבינלאומית. אבל אחרי מבצע עלות השחר, הביצועים יוצאי הדופן של כיפת ברזל, חיל האוויר וכל מה שמתקשר לאומת הסטארט־אפ הצבאית – הכל מובן מאליו.

הכנס, שהובל בידי הרמטכ"ל אביב כוכבי ובהשתתפות הסגל הפיקודי הבכיר של צה"ל, נועד להעמקת השותפות הביטחונית־אסטרטגית עם מדינות העולם, והרחבת הלמידה בתחומי בניין והפעלת הכוח. הרקע הבלתי נמנע הוא הסכם הגרעין עם איראן והרצון שישראל תקבל לגיטימציה אם וכאשר תחליט לפעול.

אבל חוץ מהגרעין האיראני, למשברי הביטחון הבינלאומיים, כמו לטמטום העולמי, כפי שפעם ציין איינשטיין, אין סוף: מלחמת רוסיה־אוקראינה, ההתקפות על מדינות המפרץ, האיום הנשקף מחיזבאללה ושלל משברים ביטחוניים אזוריים.

המשמעות הכלכלית של אירועים אלה היא כסף, וכסף גדול. הכנס תוכנן על ידי חטיבת שילו"ח (שיטות לחימה וחדשנות), שהוקמה כדי להתמודד עם האיומים הביטחוניים הרבים, החל מטילים על ישראל וכלה בעפיפונים בעוטף עזה. האירוע מהווה אבן דרך נוספת בשותפות של צה"ל עם מדינות העולם אל מול האיומים המתפתחים בשדה הקרב המודרני. אמצעי הלחימה שהוצגו במחנה צה"ל, אי־שם במרכז הארץ, מרשימים. האורחים מחו"ל היו שמחים שבדיוק כאלה יהיו גם אצלם בבית.

בהרצאה המרכזית שנשא, דיבר הרמטכ"ל על היערכות צה"ל למודרניזציה הצבאית ולחדשנות. דווקא מי שהגיע מחיל הרגלים (צנחנים) הבין את הקשר בין האיכות הצבאית לחדשנות. הוא דיבר על החשיבות של האינטגרציה בין חלקי צה"ל השונים, והדגיש בדבריו את הצורך לצאת מהקיבעון והשמרנות ולהקנות גישה המפילה חומות בין יחידות הצבא השונות, שתייצר את ראש החץ שיצלח את המערכה.