אין בפוליטיקה בישראל עוד מישהו שיכול להתחרות בתואר של ראש הממשלה בנימין נתניהו כאיש העולם הגדול. אין בכיר ישראלי, לא בימין ולא בשמאל, שיכול להשתוות לנתניהו במספר הביקורים הרשמיים שהוא קיים בבירות חשובות ומרכזיות בעולם, בפגישות ושיחות שהיו לו עם נשיאים וראשי מדינות. אף אחד מראשי הממשלה שכיהנו בישראל, לא ביקר בארה"ב בתכיפות ובקצב דומים לאלו שגילה נתניהו כראש ממשלה. אף ראש ממשלה ומדינאי בעולם החופשי לא ביקר במוסקבה ולא נפגש והתחכך עם הנשיא פוטין כל כך הרבה פעמים כמו נתניהו.
בעשר השנים שכיהן כראש ממשלה, התדמית של מדינאי, מוכר, נוכח ומורגש בזירה הבינלאומית שירתו את נתניהו, חיזקו והעצימו את מעמדו בישראל ובעולם. מאז הקים את הממשלה הנוכחית והתייצב בראשה, המוניטין של נתניהו כמדינאי פעיל, מוכר כאורח בבירות מרכזיות ובלשכות של נשיאים, הם בעוכריו, הפכו לו לרועץ. חמור מזה, לבעיה, לצרה לא נעימה.
ראש הממשלה כבר הרגיש את זה בפגישתו עם נשיא צרפת עמנואל קמרון. נתניהו יצא מהפגישה בפנים מאירות. ניכר בו שהוא מתאמץ לתאר ולסכם את שיחתו עם נשיא צרפת כהצלחה והישג גורפים. לפי דיווחים מפריז, זה לא בדיוק תיאור וסיכום נכונים. גם נשיא צרפת הביע וביטא את דאגתו והסתייגותו מהרכב הממשלה של נתניהו וביקר יוזמות של שריה. זאת רק התחלה. אחרי שייפגש עם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, פגישה הצפויה להתקיים עוד החודש, נתניהו קרוב לוודאי מתכנן ביקורים בבירות מרכזיות ופגישות עם ראשי מדינות. ראש הממשלה יגלה כי דווקא פרסומו כמי שנחשב מדינאי פופולארי בזירה הבינלאומית ואיש שיחם של ראשי מדינות - כראש ממשלה ימנית-דתית שהוא טרח כל כך להקים, הוא יעד, מטרה לא רק לביקורת והסתייגות מצד מנהיגים וראשי מדינות.
נתניהו יגלה שהוא חשוף להטפות מוסר, להבעות של גנאי ולביטויי קנטור. "מה קרה לך? אתה הרי ידוע כפוליטיקאי ותיק ונבון, כאיש העולם הגדול. למען השם, איזו ממשלה הקמת?". כמובן לא במילים האלו. מתוכן ההצהרות לתקשורת שפורסמו, זה בדיוק מה שהשתמע בשיחות שראש הממשלה קיים עם היועץ ענייני ביטחון בארה"ב סאליבן, עם שר החוץ בלינקן ועם נשיא צרפת קמרון. נתניהו "ישמע" זאת גם בפגישה והשיחה שיקיים עם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן.
ראש הממשלה ממשיך לדחוף לסדר העדיפויות הבינלאומי את האיום של איראן מתגרענת. הוא צודק. אבל שוב, קידום היעד החשוב והקריטי הזה, שכל-כך חשוב ובצדק לנתניהו, יסבול מהפרסומים בתקשורת העולמית שמתארים ומפרשנים יוזמות של שרים בממשלתו, במיוחד של אלה המזוהים כמקורבים אליו, כאיום על הדמוקרטיה בישראל. זה לא הולך ביחד. אתה לא יכול לנהל מסע הסברה בינלאומי, להזהיר ולהתריע נגד מדינה כאיום על השלום, ובאותו זמן במקביל לנהל ולהנהיג ממשלה שמצטיירת בעולם כשואפת וחותרת לערער, לסלק ולהחריב מוסדות ומערכות שלטון שמאפיינים מדינה דמוקרטית. מאמרים שפורסמו באחרונה בעיתונים מובילים בארה"ב שביטאו דאגה וחרדה מעתידה הדמוקרטי של ישראל שהממשלה הנוכחית יצרה, נכתבו על-ידי סנטורים ואישי ציבור הידועים כאוהדי ותומכי ישראל מושבעים. נתניהו ירגיש ויחוש היטב את תחושות הדאגה והחרדה האלו בעת ביקורו הצפוי בוושינגטון.
לפי הדיווחים על פגישת נתניהו עם נשיא צרפת, ראש הממשלה גם דן עם הבכיר הצרפתי על שאיפותיו להרחיב את הסכמי אברהם להסכמי שלום עם ארצות ערביות נוספות כולל סעודיה. זאת שאיפה מדינית צודקת. אבל בממשלה שבין שריה בולטים בפעילותם וביוזמתיהם נגד הפלשתינים, שאיפתו של נתניהו לקידום הסכם או הסדר עם סעודיה נראית הזויה ומופרכת. דיפלומטים בכירים במטה הראשי של האו"ם בניו יורק, הידועים כמומחים לנושאים מזרח תיכוניים, מזהירים בשיחות פרטיות כי התנהלותם של שרים בממשלת נתניהו בנושאים כמו התנחלויות, מאחזים בלתי חוקיים, היחס לפלשתינים היא איום על המשך וגורל הסכמי אברהם.
כאמור, אין בפוליטיקה בישראל מנהיג, ראש מפלגה, דמות בכירה כבנימין נתניהו, שכל כך אהב, טרח והצליח להפגין במשך שנים את נוכחותו בזירה העולמית. הוא הקים ממשלת כלאים שהפכה את נוכחותו כמדינאי פעיל מטרה לביקורת ולהסתייגות ומושכת אש. הוא לא יכול להאשים אף אחד במצב הזה. הוא יצר אותו.