האם הסיכול הממוקד אתמול בגולן, שבו חוסלו מפקדי שדה בכירים של חיזבאללה, ובהם ג’יהאד, בנו של עימאד מורנייה, היה באמת הכרחי, בבחינת “פצצה מתקתקת” לפני שיגור רקטות? או שמא ביסוד ההחלטה עמדו שיקולי בחירות של הדרג המדיני, קרי ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון משה (בוגי) יעלון?
ספק אם נדע על כך את התשובה, בוודאי לא עד הבחירות, בעוד פחות משישים יום. בדבר אחד כמעט אין ספק: המבצע לא מותיר הרבה ברירות לחיזבאללה. הארגון השיעי־לבנוני ייאלץ כנראה להגיב, כדי לשמור על כבודו, בשל מה שנראה בעיניו כהפרה של כללי המשחק מול ישראל. השאלה היא רק אם התגובה תהיה של “חתימה גבוהה” בגבול ישראל־לבנון, מה שעלול להביא להסלמה עד כדי התלקחות כללית; או שהארגון יסתפק בתגובה עקיפה של “חתימה נמוכה” ברמת הגולן, כפי שנהג בכמה הזדמנויות בשנה האחרונה.
לפני כשנה חוסל בביירות חסאן לאקיס, מפקד בכיר בחיזבאללה, שהיה מעין קצין הטכנולוגיה ופיתוח אמצעי הלחימה של הארגון. החיסול יוחס למוסד, אך זו הייתה פעולה “נקייה”, שלא הותירה שום טביעת אצבעות. חיזבאללה, על אף חשדותיו שישראל עומדת מאחורי הפעולה, לא היה יכול להמציא ראיות לכך, שיצדיקו תגובה מצדו. הפעם זה שונה: חיסול מהאוויר הוא מבצע ב”חתימה גבוהה”, שלא מותיר מרחב להכחשה.
ולכן, הפעם, בעקבות הפעולה, הסכנה להתלקחות גברה. זאת על אף שלפי כל ההערכות בישראל, לא לחיזבאללה ולא לישראל יש עניין במלחמה כוללת, או אפילו בסבב מוגבל.
דוברים רשמיים של ישראל מסרבים להגיב. אולם העובדות, כפי שעולות מהדיווחים בלבנון, ברורות. מסוק של חיל האוויר ירה טילים לעבר שיירה של מפקדי שדה בכירים של חיזבאללה, שנעה באזור שבשליטת הצבא הסורי, לא הרחק מקונייטרה. והרג עשרה. בשיירה היו גם כנראה קצינים של משמרות המהפכה האיראניים. עם ההרוגים נמנה אבו עלי טבטבאי, שהוא לפי גרסה אחת מפקד יחידה צבאית מיוחדת של חיזבאללה, “כוחות ההתערבות”, שתפקידה הוא בעיקר להתכונן למערכה הבאה נגד ישראל ולנסות לכבוש יישובים או להשתלט על שטחים בגליל. לפי גרסה אחרת טבטבאי הוא קצין איראני שמפקח על אותה יחידה של חיזבאללה.
יחד עמו נהרג גם ג’יהאד, בנו של מי שהיה “שר ההגנה” של חיזבאללה, עימאד מורנייה. מורנייה האב חוסל בהתנקשות בדמשק בפברואר 2008 , בפעולה שמיוחסת למוסד. ג’יהאד מורנייה, שהיה בשנות העשרים לחייו, לא היה מפקד בכיר או חשוב במנגנון הצבאי של חיזבאללה. הוא אמנם מונה בשנה האחרונה למפקד חיזבאללה בגזרת הגולן מול ישראל, אך למעמדו בארגון ולחיסולו יש משמעות סמלית, יותר בגלל הייחוס המשפחתי שלו ופחות בשל כישוריו הצבאיים.
נראה שלמי שביצע את התקיפה היה מודיעין מדויק על השיירה, והחליט מי שהחליט שכדאי לנצל את ההזדמנות וליטול את הסיכון. מבחינה זו הסיכול הממוקד מזכיר את ההחלטה לחסל ב־1992 את מזכ”ל החיזבאללה עבאס מוסאווי בירי של טילים ממסוקים בדרום לבנון. גם אז היה מידע מודיעיני ומערכת הביטחון, בראשות שר הביטחון משה ארנס וראש הממשלה יצחק שמיר, החליטה שיש הזדמנות מבצעית – וניצלה אותה. התוצאה אז הייתה הרת אסון. חיזבאללה, בעזרת המודיעין האיראני, הגיב תוך שבועות ספורים בפיצוץ שגרירות ישראל בבואנוס איירס וכעבור שנתיים בפיצוץ בית הקהילה היהודית בעיר. מאז מכים בישראל על חטא ומודים בטעות שהביאה גם למינויו לתפקיד של חסן נסראללה, אויב עיקש, מתוחכם ואכזר לאין שיעור ממוסאווי.
נראה שלמי שביצע את התקיפה היה מודיעין מדויק על השיירה, והחליט מי שהחליט שכדאי לנצל את ההזדמנות וליטול את הסיכון. מבחינה זו הסיכול הממוקד מזכיר את ההחלטה לחסל ב־1992 את מזכ”ל החיזבאללה עבאס מוסאווי בירי של טילים ממסוקים בדרום לבנון. גם אז היה מידע מודיעיני ומערכת הביטחון, בראשות שר הביטחון משה ארנס וראש הממשלה יצחק שמיר, החליטה שיש הזדמנות מבצעית – וניצלה אותה. התוצאה אז הייתה הרת אסון. חיזבאללה, בעזרת המודיעין האיראני, הגיב תוך שבועות ספורים בפיצוץ שגרירות ישראל בבואנוס איירס וכעבור שנתיים בפיצוץ בית הקהילה היהודית בעיר. מאז מכים בישראל על חטא ומודים בטעות שהביאה גם למינויו לתפקיד של חסן נסראללה, אויב עיקש, מתוחכם ואכזר לאין שיעור ממוסאווי.
יש לקוות שמי שהחליט על פעולת הסיכול, לא יתחרט על כך ושהשבירה של כללי המשחק, כפי שזה נראה מצד ישראל תתגלה כמהלך נועז ולא כהחלטה הרפתקנית שתחולל תבערה גדולה בגבול הצפון.