הניסוי המוצלח לבדיקת "הקישוריות" במערכות ההגנה נגד טילים בין מערכת הביטחון הישראלית לפנטגון האמריקאי הוא עוד ביטוי לשיתוף הפעולה הצבאי והאסטרטגי בין שתי המדינות. הניסוי חיבר בין המחשבים של צה"ל (במיוחד של חיל האוויר) ומינהלת חומה, האחראית לפיתוח מערכות ההגנה השונות מפני טילים, לבין צבא ארצות הברית (הפיקוד האירופי) והפנטגון. הוא נועד לדמות מתקפה רבתי ובו־זמנית של טילים על ישראל ועל צבא ארצות הברית, ולוודא שכל צד יידע להבחין באיומים המכוונים לעברו וליירט אותם, בלי להחטיא.
ניסוי במערכת היירוט "שרביט קסמים"
הניסוי בחן בראש ובראשונה את מערכות החץ, המיועדות ליירט טילים ארוכי טווח מעל 300 ק"מ בצד הישראלי, ואת מערכות הפטריוט בצד האמריקאי. אך שולבה גם מערכת שרביט הקסמים - פרי פיתוח משותף ישראלי־אמריקאי - שלאחרונה נמסרה לחיל האוויר לסדרת ניסויים. שרביט הקסמים מיועדת ליירט טילים עד לטווח של 200־250 ק"מ.
הניסוי תרגל למעשה את המערכות המשותפת ואת הקשר ביניהם, לא רק לטילים ארוכי הטווח של איראן, אלא גם לטילים ארוכי הטווח של חיזבאללה בלבנון, המסוגלים להגיע עד תל אביב ואף דרומה ממנה. הניסוי הוא המשך של ניסויים שנעשים בשנים האחרונות לבדיקת היכולות של מערכות ההגנה של ישראל חץ 4, חץ 3 ושרביט קסמים, שהן פרי השקעות משותפות של ישראל וארה"ב. מערכות אלה מופעלות בעזרת מערכות מכ"ם מתוצרת אלתא, אך בבסיס חיל האוויר במרכז הארץ יש גם נציגות קבע של צבא ארה"ב, האחראית לקשר את ישראל למערכות המכ"ם האמריקאיות במקרה של מתקפת טילים מאיראן.
הניסוי מלמד כי למרות האווירה המדינית העכורה, במיוחד ביחסים האישיים של ראש הממשלה בנימין נתניהו והנשיא האמריקאי ברק אובמה, שיתוף הפעולה והאינטימיות בקשרים בדרגים הצבאיים אינם נפגעים וכנראה גם לא מושפעים מכך. אולי הניסוי הזה ישכנע את ראש הממשלה לזרז את המגעים על חתימת הסכם סיוע ביטחוני חדש שארה"ב מציעה לעשר השנים החל מ־2018. ההצעה האמריקאית מדברת על הגדלת הסיוע לכ־3.7 מיליארד עד 4 מיליארד לכל שנה, שמשמעותה תוספת של כ־30% לסיוע. עם זאת, הוא מותנה בכך שישראל תתחייב שלא לפנות ישירות לקונגרס בבקשה להגדיל מעת לעת את הסיוע לצרכים ייעודיים, כפי שעשתה בעבר במקרה של פיתוח מערכות ההגנה מפני טילים.