למה לא ניתן לשמוע את מנהיגי הקהילה היהודית בארה"ב מגנים את טראמפ?

כשחזר מביקור ממושך במוסקבה וברחבי ברה"מ בשנת 1965, כתב אלי ויזל המנוח סדרת מאמרים שפורסמה בספר "יהודי הדממה". זהו ביטוי מתאים לשתיקתה של הקהילה היהודית לנוכח התנהלותו של המועמד הרפובליקני דונלד טראמפ, שזוכה לשלל גינויים וביטויי שאט נפש בתקשורת בארה"ב.

נאומו השבוע באוהיו, שבו הכריז כי אם ייבחר לנשיאות ינהיג "סינון קיצוני" ו"מבחן אידיאולוגי" כלפי מהגרים מוסלמים, כהגדרתו, בעייתי. הדבר מזכיר את מדיניות ההגירה האנטי־יהודית שהונהגה בתחילת המאה הקודמת ביוזמת גורמים אנטישמיים בגבעת הקפיטול ובמשרד החוץ האמריקאי כדי למנוע כניסת יהודים לארה"ב. מדיניות זו ננקטה גם בשנות ה־30 נגד פליטים יהודים שביקשו מקלט מרדיפות הנאצים.

הנאום של טראמפ, שהזכיר תקופה חשוכה בהיסטוריה של ההגירה לארה"ב, צריך היה להניב גל תגובות קשות במיוחד של גורמים יהודים ושל בכירים בממסד היהודי האמריקאי. אבל גל כזה לא הגיע, ועד לרגע כתיבת שורות אלו אף ארגון יהודי לא פרסם הודעת הסתייגות מהנאום או הוקעה של תוכנו הגזעני. מנכ"ל הליגה למניעת השמצה, יהונתן גרינבלט, צייץ בטוויטר שלו תגובה רפה: "עיקרון אחד צריך להיות ברור כשזה נוגע להגירה לארה"ב - אסור שיהיה מבחן דתי".

דובר הוועד היהודי האמריקאי הבהיר כי הארגון לא יגיב על נאומו של טראמפ וציין כי בדצמבר 2015 פרסם הוועד הודעה שבה גינה בחריפות הצהרה של טראמפ שהשתמע ממנה כי הוא אוסר הגירת מוסלמים לארה"ב.

"'יהודי הדממה' הוא ביטוי גורף מדי", טוען בכיר בקהילה, שכיהן בעבר כיו"ר ועידת הנשיאים של הארגונים היהודיים. "בשבועות האחרונים פרסמו ארגונים כמו הליגה נגד השמצה תגובות ביקורתיות נגד הצהרות של טראמפ בנושאים שונים", אמר, "אבל בהחלט מטרידה מאוד התופעה שהייתי מגדיר כ'אי נוכחות' של הקול היהודי. בתוך גל הביקורת ניכר חסרונן של תגובות רבנים ומנהיגים יהודים".
 

בשנים האחרונות ניכרת ירידה בחשיבות הקול היהודי ובהשפעתו על תוצאות הבחירות. מגזר המצביעים היהודי נחשב כאיכותי, מעורב ושקול, ומומחים אומרים כי דפוסי ההצבעה שלו נתפסים כברומטר למקומם של בעיות ונושאים בסולם העדיפויות של אמריקאים רבים. אבל כוחו האלקטורלי של הקול היהודי פחת גם במדינות שבהן מתגוררת אוכלוסייה יהודית גדולה, וזאת בעיקר בגלל התגברות משמעותית של מעורבותה הפוליטית של אוכלוסיית השחורים והגידול בשיעור השתתפותם בבחירות. במקביל חל גידול משמעותי במספר בעלי זכות ההצבעה בקרב מהגרים, ובמיוחד היספנים. מנגד ירד באופן ניכר מספרם של יהודים אמידים התורמים לקמפיינים. ההשפעה הצפויה של דפוסי ההצבעה של השחורים והמיעוטים על תוצאות הבחירות בנובמבר, נחשבת למשמעותית בהרבה מזו של היהודים. בנוסף, בבחירות בשני העשורים האחרונים נעלם גורם ההפתעה בהצבעתם של היהודים. בבחירות ב־2008 תמכו 78% מהיהודים בברק אובמה לעומת 30% ביריבו מיט רומני. בבחירות ב־2012 בחרו 69% מהיהודים באובמה ורק 21% בג'ון מקיין.

מה שבולט ביותר במרוץ הנוכחי, ובמיוחד בסיקור התקשורתי, הוא שכמעט אין התייחסויות לתגובותיהם ולדעותיהם של היהודים על המועמדים.

"התקשורת האמריקאית מפסידה סיפור מרתק", אומר סימור רייך, בעבר יו"ר ועידת הנשיאים של הארגונים היהודיים וכיום פרקליט ידוע בניו יורק ופעיל בחיי הקהילה. "באמריקה מעולם לא היו בחירות לנשיאות כל כך מרתקות ומאתגרות מבחינת היהודים, אבל נראה שרבים אינם מבינים וגם אינם מגלים עניין מיוחד במה שקורה בקהילה".

השתיקה הרועמת מצד הקהילה וראשיה וההימנעות מתגובה להתבטאויות הגזעניות של טראמפ, כמו גם היעדרם של ביטויי תמיכה גלויים ביריבתו הדמוקרטית הילרי קלינטון, הם לא רק תוצר של זהירות הנשמרת בכל תקופת בחירות שלא להביע עמדה גלויה בעד מועמד זה או אחר כדי לא להיקלע למצב מביך אם יריבו ינצח. מה שמונע מארגונים יהודיים מהסתייגות ממועמד לנשיאות הוא מעמדם הרשמי מול שלטונות המס הפדרליים כארגונים ומוסדות הפטורים ממס על פי סעיף מיוחד (501 c3). ארגונים יהודיים פטורים ממס כגורמים הפעילים בתחומי חברה ותרבות. הפטור גם מאפשר לתורמים ולנדבנים לנכות את סכומי התרומות מהכנסותיהם.

"הפטור מותנה באי־התערבותם של הארגונים בנושאים פוליטיים", מסביר עמי הירש, רב בית הכנסת הרפורמי המרכזי במנהטן ע"ש סטפן וויז. "גם בתי כנסת פטורים ממס, ורבנים הפועלים במסגרת בית הכנסת מנועים מהבעת דעה בעד או נגד מועמד לנשיאות".

"הארגונים היהודיים הולכים על חבל דק", הסביר אריק יופה, בעבר נשיא התנועה הרפורמית, "אסור לך לתקוף או לתמוך במועמד. יש שיטענו כי זהו מצב מיוחד, שעת חירום שמחייבת לשבור את הנוהג, אבל זה לא 'אישיו', משום שבוודאי טראמפ יובס בבחירות".

אולם עסקנים ופעילים יהודים שאינם מתוך הממסד מגנים את מה שהם מגדירים כ"אדישות בלתי נסלחת מול מועמד שבהצהרותיו הגזעניות רומס ערכים יהודיים בסיסיים".

"גם בעבר החוק פטר ארגונים יהודיים ממס", מזכיר עסקן ופעיל ותיק, "אבל תמיד היו מנהיגים יהודים, רבנים בלתי תלויים בבתי כנסת ועסקנים עצמאיים, שלא התחשבו בנהלים כשהרגישו מחויבות מוסרית לגנות תמיכה בגזענות והצהרות של פוליטיקאים הסותרות ערכים יהודיים כמו כבוד לזולת והתחשבות בנזקקים ובמיוחד במהגרים ובפליטים. היכן הרגישות היהודית לסבלם של בני אדם הנמלטים מאזורי מלחמה? הרי יהודים רבים היו במצבים כאלה, ולא בעבר הרחוק".

לדעה זו שותף רב אורתודוקסי בברוקלין, שאמר: "איך זה שארגונים קתוליים, שגם הם נהנים מפטור ממסים, לא היססו ופרסמו הצהרות נגד טראמפ? כשיתפרסמו מחקרים וספרים על המרוץ לנשיאות, יהיו פרקים מיוחדים שינסו להסביר את הדממה של מנהיגים יהודים מול הגזענות והטירוף שלו".
 

משיחות שלא לציטוט עולה כי פעילים ובכירים בקהילה היהודית מבועתים מהאפשרות שטראמפ ינצח. "הסקרים אומנם מחמיאים לקלינטון", אמר סימור רייך, "אבל זה לא נגמר עד שזה נגמר. אני מודאג מההמונים המשתתפים באסיפות הבחירות של טראמפ. אני לא רואה המונים כאלה באסיפות שלה".

מה שנותר לאוהדיה של קלינטון הוא להתנחם בהערכות כי היא אכן תנצח. "היא תזכה ברוב גדול מזה שקיבל אובמה בשתי הבחירות האחרונות", מעריך הירש.