הזירה הפוליטית הסוערת בישראל בחודשים האחרונים רצופה מאפיינים שלא הכרנו בעבר, לבטח בעוצמה ובעקביות שלהם. מדובר בגילויי מחאה נרחבים, המקיפים מגזרים לא מעטים משני צדי המתרס הפוליטי, אולם בעיקר מצד זה המתנגד לרפורמה המשפטית שהממשלה מנסה לקדם. אולם מעבר למישור המשפטי, שהוא המנוע העיקרי לגלי המחאה, ניכר ששני המחנות – הקואליציה והאופוזיציה בהרכבן הנוכחי – ניצבים האחד מול השני עם אג’נדה וסדר יום שונה, כמעט בכל תחום.
אין הכוונה לומר שכל מרכיבי הקואליציה, או האופוזיציה, רואים עין בעין בכלל הנושאים שעל הפרק, אולם הדיכוטומיה, או האלטרנטיבה יש לומר, ברורות וחדות יותר מבעבר. מדובר במצב בריא לדמוקרטיה, שבו שני מחנות מציגים לבחירת האזרח משנה סדורה, אולם שונה וחלופית, שמחייבת את הכרעת הבוחר ביום פקודה.
מבחינות רבות דומה כי הנסיבות בשלות למבנה, שקיים במספר מדינות בעולם, של ממשלת צללים. תפקידה להציג בפני הציבור את החלופות למדיניות הממשלה בתחומים המרכזיים שבהם יושבים על המדוכה. התמונה בזירה הפוליטית בישראל, שלפיה קיימות מפלגות רבות (מדי), שמרכיבות קואליציה, ואין בנמצא בהכרח שתי מפלגות גדולות שחולקות ביניהן את הזירה ומציגות חלופה ברורה, מקשה מטבע הדברים על הקמתה של מסגרת מסודרת וקוהרנטית מעין זו.
ממשלת צללים קיימת במספר מדינות, חלקן בעלות מבנה פוליטי־משפטי דומה לישראל (נעדרות חוקה), ובהן בריטניה, קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד. מדובר במערכת פוליטית דו־מפלגתית, שבה ברור מי המפלגה שתקבל לידיה את הנהגת המדינה במקרה של חילופי שלטון. מדובר בזירה פוליטית שבה נוח, ואף מתבקש, להציב אלטרנטיבה ברורה לממשלה מכהנת בכל תחום, או לכל אקט שלטוני. זאת ועוד, ממשלת הצללים מקיימת באותן מדינות שיח ער וענייני עם הקהילה הדיפלומטית באופן שמועיל לשני הצדדים, לממשלה המכהנת ולדמוקרטיה בכלל.
המצב בישראל שונה ומאתגר ביותר. ממשלות מורכבות על בסיס קואליציה, המורכבת כמעט תמיד ממספר מפלגות, חלקן קטנות ומגזריות, כאשר הבסיס להקמתן הוא לעתים קרובות מפגש אינטרסים אד הוק גרידא. קשה על כן למפלגות הגדולות המרכיבות את הקואליציה להציב טרם בחירות מועמדים מוסכמים כשרים בממשלת צללים.
למרות הכל, היתרונות בהקמת ממשלת צללים, גם בנסיבות הישראליות, ועל אחת כמה וכמה בנסיבות הנתונות, עולים על חסרונותיה או קשייה. תמונת המצב הפוליטית מציבה במרכזה של ממשלה חלופית עתידית שתי מפלגות מרכזיות - יש עתיד והמחנה הממלכתי. יש להניח שבסיטואציה עתידית יצטרפו מפלגות קטנות, שיוכלו להרכיב קואליציה, כמובן בהינתן תוצאות הבחירות העתידיות לכשיתקיימו.
האתגר מונח לפתחן של שתי המפלגות הללו. שומה עליהן להקים ממשלת צללים, אף אם לא תהא מושלמת בהרכבה המלא, שתציב אלטרנטיבה ברורה ומסודרת לממשלה הנוכחית. אין הכרח להכריע כבר עתה ביחס לדמותו של ראש הממשלה העתידי/אלטרנטיבי, שכן יש לצפות שבנסיבות הנוכחיות לא ניתן יהא להגיע להסכמה מעין זו. אולם ניתן להגיע להסכמות ביחס למרבית השרים בממשלת צללים מעין זו.
בכך יוכיחו שתי המפלגות הללו כי הן מציבות חלופה ריאלית לממשלה הנוכחית, ובעיקר כל אחד ואחת מהשרים הללו יוכל, או תוכל, להציג משנה סדורה מקצועית ועניינית אל מול הריק השלטוני המתקיים כעת. תארו לכם את יואב סגלוביץ’ כשר לביטחון פנים מול בן גביר; חילי טרופר מול יואב קיש כשר חינוך, וכיוצא בזה. אין כאן כוונה או יומרה להתערב בשיקולים פוליטיים ואישיים בקרב המפלגות הללו. הכוונה היא להצביע על “האופק השפוי” שיוקרן לציבור הרחב של שיח וחלופה ענייניים בסוגיות מרכזיות שעל הפרק. הגיע הזמן להתנהלות שפויה ומקצועית. האתגר מונח לפתחה של האופוזיציה, ושל הציבור הישראלי בכלל.
הכותב הוא שגריר בדימוס, עמית מדיניות ב"מיתווים" ומרצה בחוג למדע המדינה במכללת עמק יזרעאל