הקריאה לסגת מרכסי יו”ש נובעת מהנחה מוטעית כאילו היהודים נידונו להפוך למיעוט בשטח המשולב של יו”ש ו”הקו הירוק”. אבל העובדות מבהירות שהמדינה היהודית אינה חשופה לפצצת זמן דמוגרפית ערבית, אלא נהנית מתנופה דמוגרפית יהודית. ההנחה המוטעית מתבססת על נתוני המנהל האזרחי המהדהד – ללא בדיקות נאותות ומתוך כוונה לשמור על “שקט תעשייתי” – את נתוני הרשות הפלסטינית, ומתעלם מניפוח מלאכותי של מספר ערביי יו”ש בהיקף של 1.6 מיליון.
הרמטכ"ל: "חיי אזרחים חשובים משינוי תנאי אסירים"; בן גביר תקף: "הקונספציה נכשלה"
לפיד לאחר הפרסום במעריב: "מטרת הצעת הפשרה - להערים קשיים על בג"ץ"
לדוגמה, המנהל האזרחי אינו מציין שמסמכי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ועדת הבחירות ומשרד הפנים הפלסטיניים מתעדים ש־500 אלף תושבי חוץ, השוהים בחו”ל למעלה משנה כלולים במפקד האוכלוסין הפלסטיני. זאת בניגוד לנוהל המקובל בעולם, הגורע תושבים השוהים מחוץ למדינת הבית למעלה משנה. בנוסף, מפקד האוכלוסין הפלסטיני מתעלם ממאזן הגירה שלילי של 390 אלף ערביי יו”ש מאז המפקד של 1997, לפי תיעוד רשות האוכלוסין הישראלית המופקדת על המעברים הבינלאומיים.
כמו כן, 375 אלף ערביי ירושלים ו־150 אלף ערביי יו”ש ועזה הנשואים לערבים ישראלים כלולים בשני המפקדים. ולבסוף, דוח הבנק העולמי מ־2006 תיעד 32% ניפוח מלאכותי של נתוני לידה פלסטיניים. דיווחי הפטירות הערביות לוקים בחסר, כפי שמעיד מפקד האוכלוסין הפלסטיני של 2007 הכולל ילידי 1845. העובדות לעיל מתעדות ניפוח מלאכותי של 1.6 מיליון ערבים - כלומר, מספר ערביי יו”ש הוא 1.4 מיליון ולא שלושה מיליון.
בניגוד לתובנה המקובלת, הדמוגרפיה הערבית מתמערבת באופן דרמטי. משיעור פריון של תשע לידות לאישה בשנות ה־60 ל־2.85 לידות ב”קו הירוק” ב־2022 (3.02 לידות ביו”ש). ההתמערבות היא תוצאה של מעבר סוחף מהכפר אל העיר, בנוסף לזינוק בגיל הנישואים (מגיל 15 ל־24), הרחבת השימוש באמצעי מניעה, הרחבת השתלבות הנשים בלימודים גבוהים ותעסוקה, קיצור תקופת הפריון, ועוד.
לעומת זאת, האוכלוסייה היהודית מאופיינת בתנופת פריון, במיוחד במגזר החילוני, במקביל לירידה מתונה בשיעור הפריון החרדי. ב־2022 היה מספר הלידות היהודיות (137,566) גבוה ב־71% ממספר הלידות ב־1995 (80,400), בעוד מספר הלידות הערביות (43,417) היה גבוה רק ב־19% (36,500). האוכלוסייה הערבית נמצאת במגמת הזדקנות והיהודית במגמת הצערה.
התנופה הדמוגרפית היהודית מתוגברת גם על ידי עלייה שנתית וצמצום היקף ה”ירידה”: מתוספת של 14,200 “יורדים” ב־1990 לתוספת של 10,800 ב־2020, במקביל להכפלת האוכלוסייה מ־1990. ב־2023 ישראל עומדת בפני פוטנציאל עלייה של כ־500 אלף יהודים בחמש השנים הבאות אם הממשלה תאמץ מדיניות עלייה פרו־אקטיבית ובראש סדר העדיפויות הלאומי.
לסיכום, ב־1897 היה בשטח המשולב של יו”ש ו”הקו הירוק” מיעוט יהודי של 9%, שהתרחב ל־39% ב־1947 והפך לרוב של 69% ב־2022 (7.5 מיליון יהודים, שני מיליון ערביי “הקו הירוק” ו־1.4 מיליון ערביי יו”ש), הצפוי לגדול עקב רוח גבית של שיעור פריון ומאזן הגירה.
הטוענים שפצצת זמן דמוגרפית מתקתקת טועים דרמטית, או מטעים באופן שערורייתי.
הכותב הוא מומחה ליחסי ישראל־ארצות הברית והמזרח התיכון. שגריר (בדימוס). חבר ב"מבטחי" – פורום מפקדים לאומי