ביום ראשון הודיע הפנטגון כי המל"ט שפגע בשבת בבוקר באונייה "הקשורה לישראל" באוקיינוס ההודי, שוגר מאיראן. לדברי הפנטגון זוהי ההתקפה הישירה השביעית של הרפובליקה האסלאמית על כלי שיט מסחריים מאז 2021, אבל פעם ראשונה מאז פרוץ המלחמה הנוכחית בין ישראל וחמאס. 

איראן מאיימת על ישראל: "תל אביב צריכה לספור לאחור"
ירי רקטות ופגיעה בבכירים בחו"ל: כך איראן עלולה להגיב על החיסול בסוריה

המתקפה בנובמבר 2023 על אוניית משא אחרת הקשורה לישראל אמנם בוצעה באמצעות טיל תוצרת איראן, אבל עד עתה נמנעה הרפובליקה האסלאמית משיגורים משטחה, כך שלפחות לפי דברי הפנטגון, הטיל שוגר באמצעות פרוקסי. הרפובליקה האסלאמית, כידוע, מעורבת עד צוואר בפעילות החות'ים בכלל, ובפעילותם בים האדום בפרט. כל הדברים האלה באים על רקע התחממות היחסים בין הרפובליקה האסלאמית ומצרים, והפסקת האש בין סעודיה לחות'ים. 

האם זהו תחילתו של שלב חדש במלחמה? כותבת שורות אלה אינה קוראת מחשבות או נביאה, ועם זאת אפשר לשער מהיכרות עם הרפובליקה האסלאמית שהיא מונעת משני אינטרסים מנוגדים: הישרדות וכבוד. 

מצד אחד היא חייבת לאותת פנימה והחוצה על כוונותיה הרציניות. להראות שהיא פעילה במאבק האזורי ולא רק מפעילה אחרים, ואולי להשתיק רמזים לעגניים ממתנגדי המשטר על כך שאינה יכולה או מעוניינת להיכנס למאבק האזורי. מצד שני היא באמת לא מעוניינת. להעמיק את מעורבותה בעימות פירושו לגרור את כל האזור למלחמה כוללת. המחירים עשויים להיות כבדים מדיי, והעם האיראני עדיין בטראומה ממלחמת איראן-עראק. בהתאם לכך, משרד החוץ האיראני בכלל הכחיש את הודעת הפנטגון בנוגע למעורבות של איראן. 

ישראל, לדברי האיראנים, היא כלי משחק של ארה"ב, ומאז תחילת המלחמה מדגישים ראשי המשטר האסלאמי שהמלחמה היא של החמאס נגד ישראל ולא של הרפובליקה האסלאמית. פעולות שכן בוצעו על ידי הרפובליקה האסלאמית ולא על ידי באות כוחה, כוונו נגד כוחות אמריקאים - בעיקר כאלה שנשלחו לאזור לעזור לישראל וכוחות שהתקרבו לאיראן. 

נשיא איראן אבראהים ראיסי (צילום:  President Website/WANA (West Asia News Agency))
נשיא איראן אבראהים ראיסי (צילום: President Website/WANA (West Asia News Agency))

הרפובליקה האסלאמית מצוינת במשחקים כפולים: מצד אחד כולם יודעים עכשיו שהרפובליקה האסלאמית היא ששיגרה, ומצד שני היא מכחישה כדי לא להיגרר עמוק מדיי לעימות האזורי. הישארות ישראל על המפה היא אינטרס של ראשי הרפובליקה האסלאמית, כי בלי האויב הזה פוחתת מאוד הלגיטימציה שלהם להתעמר בעם האיראני - אשמת ריגול לטובת ישראל היא בין האשמות השווא הנפוצות נגד מתנגדי משטר שנעצרים בלי סיבה לגיטימית. האויב המשותף נחוץ גם כדי לאחד את פלגי עולם האסלאם בחזרה - בהנהגה איראנית, כמובן, ובלי לתת זכויות שוות למוסלמים סונים בתוך המדינה. 

שיגור המל"ט המתאבד אל האונייה היה פעולת התשה: היא לא באמת פוגעת בשלטונות ישראל או בצה"ל, אבל העיתוי והקשר הישראלי עשויים להשפיע על מצב הרוח ועל הרגשת חוסר הביטחון הכללית שלנו באזור. האירוע אמנם קרה תוך כדי המלחמה, אבל אל לנו לשכוח שהרפובליקה האסלאמית פגעה כבר בעבר בכלי שיט עם (ובלי) קשר ישראלי ששייטו קרוב מדיי לחופיה. זה פשוט היה כחלק ממלחמת התשה מתמשכת ולא במסגרת מבצע ממוקד. 

הפגיעה באונייה בעלת הקשר הישראלי יכולה להוות עילה לישראל להסלים את המלחמה גם מול איראן אם מחפשים תירוץ, אבל לדעתי גם לישראל עדיף להימנע מהרחבת המלחמה לזירות נוספות. מצד שני, כמו הרפובליקה האסלאמית, גם ישראל יכולה לעשות פעולות נקודתיות בתקווה שאלה לא יסחפו את הרפובליקה האסלאמית למלחמה אזורית: חיסול הגנרל סייד רזי מוסווי בסוריה אתמול עשוי להיות יותר מצירוף מקרים. 

התחממות היחסים בין איראן ומצרים התחילה כחצי שנה לפני המלחמה, מעט אחרי ההסכם המפתיע בין איראן לסעודיה. יש לכך כמה סיבות אפשריות, הסיבה הפרוזאית היא ששלום ושיתוף פעולה עדיף על פני מלחמה, לפחות כל עוד זה לא ממש פוגע בערכים ובאגנדה של המדינה. אפשר לראות זאת כחלק מהמאמץ הכללי של הרפובליקה האסלאמית ליצור קשרים גם עם מדינות סוניות ולהגביר את השפעתה באזור. בנוסף לכך, סעודיה ומצרים הן מדינות ערביות שנמצאות ביחסים טובים עם ישראל, ולא מזמן קמה ממשלה חדשה בישראל וממנה שרים בכירים שהשנאה לערבים היא אחד המניעים והערכים המובילים שלהם. אין פלא שהמדינות הערביות מצאו נחמה בזרועות (התמנון) של איראן. 

ויש גם פן חיובי בהתקרבות הזאת: הרפובליקה האסלאמית הייתה באותו זמן לקראת סיום גל המחאה הגדול והאלים ביותר מאז כינונה - מהפכת "אישה חיים חופש", שלא הבשילה, אבל נהרגו בה גם עשרות אנשי כוחות ביטחון. בידודה של הרפובליקה האסלאמית באותו זמן העלה את החשש לצעד של "תמות נפשי עם פלשתים" - אם העם האיראני ממילא יפיל את השלטון האסלאמי, לפחות ניקח איתנו את ישראל ונבעיר את כל המזרח התיכון. ההתקרבות עם סעודיה ואחר כך עם מצרים הפחיתה את החשש הזה: עצם ההכרה של סעודיה ומצרים (וסין) עשויה לחזק להנהגה את הביטחון העצמי ולהרחיק את הרפובליקה האסלאמית מ"ברירת שמשון". גם המצב הנוכחי של ישראל מחזק את ביטחונם העצמי, ולכן הניחוש המושכל והזהיר שלי הוא שנראה אולי עליית מדרגה בהתשה, אבל לא הסלמה למלחמה כוללת.

תמיד טענתי שבשיחות הגרעין צריך פסיכולוגים (לפעמים נראה שאפילו פסיכולוג ילדים) ולא רק פוליטיקאים. 

ד"ר תמר עילם גינדין היא מומחית לאיראן ממרכז עזרי באוניברסיטת חיפה ומחברת הרומן ההיסטורי "המלכה" (זרש, 2022)