תפסתם מרובה, לא תפסתם: הרמז של השופטים שתמכו בביטול חוק היסוד ללוין ורוטמן

בפסק הדין של שמונת שופטי הרוב שביטלו את חוק היסוד חבויה הזמנה לפוליטיקאים לזנוח את מאבקי הכח המיותרים, ולהסכים על עילת סבירות מרוככת שתחוקק בהסכמה ותעבור את מבחן בג"ץ

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונלייןמעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
השופטים שהצביעו בעד פסילת ביטול עילת הסבירות
השופטים שהצביעו בעד פסילת ביטול עילת הסבירות | צילום: ללא
2
גלריה

בהתאם, הוצגה רפורמה שאפילו יוזמיה מודים כעת בקיצוניותה, שהובילה לקרע חברתי שאיים על שלמות החברה הישראלית ועל בטחונה. בין לבין התגבשו הצעות פשרה, אך אלה נדחו פעם אחרי פעם בראש ובראשונה על ידי הממשלה, אך לעיתים גם על ידי חלק מראשי המחאה שבמקרים מסוימים הפילו חיתתם על מי שביקשו להושיט יד לשלום ולאחות את הקרעים.

החוק לביטול עילת הסבירות הוא דוגמה מובהקת לכל אלה. במקום טיפול מעודן בעילת הסבירות הנותן מענה לביקורת מוצדקת בחלקה שנמתחה על יישומה, בחרה הממשלה בנוסח קיצוני וגורף ודחתה נוסחים מתונים של יותר של החוק שהוצעו בשנה האחרונה והיו זוכים לתמיכה רחבה.

על רקע תנאי התנאי הפתיחה הללו, התגבש בבית המשפט העליון רוב מוצק של 13 שופטים (כולל השופט אלרון ושופטים שמרניים אחרים) שעמד על העיקרון לפיו בהיעדר חוקה פורמלית בישראל, נדרשת בתנאים מסוימים ביקורת שיפוטית מהותית הבוחנת כי גם חוקי היסוד (ולא רק חוקים רגילים) אינם פוגעים ביסודותיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. על הכרעה זו של בית המשפט העליון אנחנו מברכים. אנו גם תומכים בביקורת הנוקבת שהשמיעו לא רק שופטי הרוב, אלא גם שופטי המיעוט כלפי הנוסח הקיצוני של החוק שהתקבל.

מנגד, איננו משוכנעים שלמרות מגרעותיו, החוק לביטול עילת הסבירות פוגע באופן קריטי באופייה הדמוקרטי של המדינה. תמיהתנו מתגברת כשמשווים אותו לפגיעה במיעוטים בישראל שנעשתה בחוק יסוד הלאום, ואשר לגביה בג"ץ קבע בעבר שאין פגיעה קריטית בדמוקרטיה. יש טעם באימוץ החלופה של "פרשנות מצמצמת" של שלושה משופטי המיעוט, אשר לא ביטלו את החוק מחד, אך אפשרו ביקורת שיפוטית בשל עילת סבירות מרוככת, מאידך. חלופה כזו הייתה מגבשת דעת רוב מוצקה המורכבת ממגוון רחב של שופטי בג"ץ באופן שהיה לא רק מעצים את הלגיטימציה הציבורית של הכרעת בג"ץ, אלא גם מספק הגנה על הדמוקרטיה.

בג''ץ
בג''ץ | צילום: אלכס קולומויסקי, פול ידיעות אחרונות
עימות בין אסתר חיות לשמחה רוטמן בדיון בבג"ץ | צילום: ערוץ הכנסת

אין אנו חיים עוד בעולם של לפני ה-7 באוקטובר. תומכי הרפורמה המשפטית והמתנגדים להפיכה המשטרית נלחמים ומסכנים את חייהם יחדיו במלחמה כנגד אויב מר. אם יש משהו אחד שחיילי וחיילות צה"ל צריכים מאיתנו, ומהפוליטיקאים שבחרנו, זה שנתנהל באופן שונה מהאופן שבו התנהלנו עד ה-7 באוקטובר.

כעת הזדמנה האפשרות לתקן. משפחות רבות שכלו את יקיריהן ואחרות ניצבות לידי מיטות הפצועים בקרב. כ-130 אזרחים ישראלים מוחזקים בידי האויב. מאות אלפי אזרחים עקורים מבתיהם בצפון ובדרום. זה הזמן של ראשי המפלגות בישראל להוכיח שדיבורים על אחדות אינם דיבורים ריקים וכי הם נכונים לגבותם במעשים. התייצבות משותפת של כנסת ישראל סביב נוסח מרוכך ומאוזן שתכניו המהותיים כבר הוסכמו בעבר עשויה להוות תחילותו של איחוי ולסמן לחברה הישראלית ובמיוחד לחיילים ולחיילות שגם כאשר אנחנו חלוקים אנחנו נכונים לוותר ולשלם "מחירים" לצורך בניית הסכמות והתחשבות באחר. גישה כזו תוביל כך אנו מקווים גם לחקיקה בהסכמה רחבה של חוק יסוד החקיקה בנוסח קרוב לזה שכבר הושג במתווים השונים שהוצגו בשנה האחרונה.

במקום לראות בפסק הדין ניצחון מוחץ של המחנה הליבראלי על המחנה השמרני, יש לראות בו שיעור שבג"ץ העביר לכולנו על מגבלות הכח הפוליטי ועל חשיבותן של הסכמות רחבות. רק ביחד ננצח.

תגיות:
בג"צ
/
עילת הסבירות
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף