על דבר אחד אי אפשר לחלוק. פרופסור אהרן ברק, מי שכיהן כנשיא בית משפט העליון והוביל את המהפכה השיפוטית הראשונה, הוא עילוי וגאון. אפשר לחלוק על עמדותיו בנושאי דת ומדינה, לא להסכים עם הקו המשפטי האקטיביסטי בו החזיק, אבל לכל הדעות לברק יש מוח מבריק וחריף. במידה וחיו של אהרן הקטן מקובנא שבליטא היו מעט שונים, ייתכן מאוד שברק היה היום גדול הדור של הציבור הליטאי.
ישראל נערכת להאג: חלק מסרטון הזוועות יוצג, נתניהו ביקש "לברור מילים"
מהבחינה הזאת, המינוי של ברק כשופט מטעם ישראל הוא מעולה. ברק הוא אחד המוחות המשפטיים החדים ביותר שיש למדינת ישראל והוא נחשב לדמות מוערכת בעולם.
אהרן ברק הוא פטריוט ישראלי והוא צפוי להגן על מדינת ישראל בהאג בכל כובד משקלו. מיותר לציין שברק לא צפוי להיות בין השופטים שיקבעו כי ישראל ביצעה רצח עם בעזה וכי הוא יפעל בכדי שהשופטים שיקבעו זאת, אם יהיו כאלה בכלל, יהיו בדעת מיעוט.
נקודה נוספת עליה ברק יגן בהאג, בין אם במישרין ובין אם בעקיפין, היא האקטיביזם השיפוטי של בית המשפט העליון. מזה שנים אומרים כי בית המשפט העליון הוא "חומת המגן" וה"שכפ"צ" של צה"ל בפני תביעות מהאג וכי ראוי לחזק את מעמדו עוד יותר.
והנה, מדינת ישראל מתמודדת בימים אלה עם התביעה החמורה ביותר שיכולה להיות במשפט הבינלאומי: אישום ברצח עם. לעמדת האגף המשפטי השמרני, עובדת היותו של בית המשפט העליון אקטיביסטי אינה קשורה ליכולתו לבלום תביעות מהאג. בנוסף, הנה - התביעות הללו מגיעות, וגם לאחר שננצח אותן אקטיביזם שיפוטי לא יועיל במאום.
עם זאת, הטיעון של המשפט הבינלאומי שמצדיק את האקטיביזם המשפטי נמצא כעת בסכנה. ברק צפוי להציג כקו הגנה של ישראל את פרשנותו לחוק הבינלאומי אותה הוא הכניס אל הדין הישראלי בפסקי דינו השונים ובכך בעצם לטעון בעקיפין כי האקטיביזם השיפוטי נדרש לשם הגנה על מדינת ישראל בזירה הבינלאומית.