לבחירה באהרן ברק לשופט "אד הוק" בבית המשפט הבינלאומי לצדק יש כמובן משמעות סמלית של סגירת שני מעגלים. המעגל הראשון הוא מעגל השואה והתקומה. ברק הוא ניצול שואה, רצח העם הגדול בהיסטוריה, וכפי שהוא מעיד על עצמו הוא ציוני הרצליאני. עתה הוא נקרא לשפוט בשאלה אם ישראל, שהוקמה על בסיס הציונות ההרצליאנית, ביצעה רצח עם כזה. להבדיל, המעגל השני הוא מעגל הרפורמה. במשך שנה הוטח בברק וממשיכיו רפש ועתה מבקשת ממנו הממשלה לחלצה.
רימו אותך, ריקלין: כשנתניהו נקלע לצרה, אהרן ברק חש לעזרתו | בן כספית
בחירות הבזק כבר לא על הפרק? "אם נעצור את המלחמה - סינוואר יחגוג"
אבל בנוסף להיבט הסמלי, מהווה מינויו של ברק הכרה, גם אם מאוחרת מדי, בארבעה רעיונות גדולים שמאפיינים לדעתי את אהרן ברק, השופט והאדם.
זכויות האדם: זכויות האדם באו לעולם כדי להגן על יחידים מן השלטון ועל קבוצות מיעוט מקבוצת הרוב. בזמן מלחמה ובענייני בטחון הפיתוי להפר זכויות אדם גדול, ובמהלך השנים הותקף ברק לא אחת על החלטתו להגן עליהן בהקשרים אלו. למשל, בזמן מלחמת המפרץ הראשונה ב-1991, הורה ברק לממשלה לחלק מסכות אב"כ גם לפלסטינאים בשטחים, למרות שחלק מהם הביעו שמחה על הטילים ששיגרה עיראק של סדאם חוסיין לישראל. בדרך כלל ברק לא מנע ממשלות ישראל לממש את מדיניותן ומצה"ל לבצע את משימותיו, אולם הוא לא חשש להכריע נגד הממשלה ונגד צה"ל כשלדעתו הפרו את האיזון בין צרכי הביטחון לזכויות האדם. דיני הלחימה של המשפט הבינלאומי מבקשים גם הם לאזן בין צרכי המלחמה לבין זכויות האדם, בעיקר של אזרחים. אמנם, הדיון בהאג לא יהיה על זכויות אדם באופן כללי אלא על עניין רצח העם באופן ספציפי, אבל ההקשר שבו עולות הטענות נגד ישראל על רצח עם הוא הקשר מובהק של זכויות האדם והפרתן. ברק זוכה ללגיטימיות בעולם המשפט הבינלאומי בזכות פסיקותיו המכבדות זכויות האדם.
חשיבות המשפט: ברק קבע ש"מלוא כל הארץ משפט" והותקף קשות על כך שהוא משווה את המשפט לאלוהים, שעליו נאמר "מלוא כל הארץ כבודו". אבל הנה, מתברר שלא זו בלבד שמלוא כל הארץ משפט אלא מלוא כל העולם משפט. תומכי הרפורמה טענו שמשפט הוא עניין פוליטי, שאין פסיקה אובייקטיבית, שכל שופט פוסק לפי השקפתו והאידיאולוגיה שלו, ולכן פסילת חוקים (וחוקי יסוד) על ידי בג"צ אינה דמוקרטית. במינויו של ברק מכירה ישראל בעוצמתו של המשפט. בניגוד לבית המשפט העליון בישראל שעושה משפט ולא פוליטיקה, מוסדות משפטיים בינלאומיים נוטים לפחות חלקית להיות מוטים פוליטית. ולמרות ההטיה הזו, ישראל מבינה שהיא לא יכולה להותיר את הזירה למתנגדיה ושיש חשיבות לקביעותיו של בית הדין הבינלאומי לצדק. בעידן הטוויטר והטיקטוק, למילים יש משמעות אדירה, והמשפט הוא כלי רוב עוצמה ביצירת טקסטים, ביטויים ונראטיבים. ברק הוא אשף מילים, ואני צופה שפסק דינו יחדיר למשפט הבינלאומי רעיונות קליטים שייעשה בהם שימוש בכל העולם.
מקצועיות: בישראל של 2024 אליטה מקצועית היא מילה גסה. על אף שאליטה חיונית להתפתחותה של כל חברה, גם אלו הנמנים על אליטות (בפוליטיקה, בעסקים, בתקשורת, באקדמיה) מבקשים לשכנע שהם מייצגים את העם ולא את האליטה. אחת התוצאות של המגמה העולמית נגד האליטות היא ההזדהות של סטודנטים ברחבי העולם עם חמאס, שמייצג בעיניהם את המדוכאים ולא עם ישראל, שמייצגת ביניהן את האליטה העולמית (בקרב ממשלות במערב, שהן בדרך כלל אליטה, ההזדהות עם חמאס פחותה). בין היתר, אהרן ברק נשלח על ידי ישראל להאג כי הוא מחשובי המשפטנים בעולם היום, אולי החשוב שבהם. סביר מאד שחלק מן השופטים או עורכי הדין המעורבים בהליך בהאג קראו משהו שכתב ברק במהלך לימודי המשפטים שלהם, והם וודאי שמעו עליו. לברק כושר שכנוע, בכתב ובעל פה, יוצא מגדר הרגיל, ועוצמתו המקצועית תוכל אולי להטות את הכף ולהציל את ישראל מחרפה.
מתינות ושילוב: ברק גילה אצילות בכך שהסכים להתמנות לשופט אד הוק בבית הדין הבינלאומי לצדק, למרות הרדיפה שעבר בישראל בשנה האחרונה. אני משער שהוא רואה בכך שליחות ציונית. עולמו של ברק הוא עולם של שילובים: יהודית ודמוקרטית, שלטון הרוב ושלטון החוק, בטחון וזכויות האדם, ציונות ושוויון אזרחי. ברק הותקף מימין, בטענה שאינו פטריוט, והותקף משמאל, בטענה שתרם להכשרת הכיבוש. אבל כשלומדים את עמדותיו בעניינים משפטיים שונים מגלים שהיא לעתים ניואנסית. למשל, בעניין פסילת חוקי יסוד, ברק מתמקד בהכרזת העצמאות ואינו מקבל את עמדתה של הנשיאה חיות שבישראל התגבשה ליבה חוקתית עצמאית שמכוחה חלה דוקטרינת התיקון החוקתי שאינו חוקתי. יכולתו של ברק לראות את התמונה כולה ולאזן נכון בין חלקיה תעמוד לו בהגנה על מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
סליחה והכרה הם עניין מורכב. אלתרמן, עוד ציוני הרצליאני, כתב ש"על סיפו של הדרור" האומה "משתחווה ובוכה" בפני הפלמ"ח על המלחמות שנלחם עבורה. להשתחוות בפני אהרן ברק לא צריך, אבל לבכות על מה שנעשה לו בהחלט אפשר, ולהכיר בחשיבות המלחמה שיילחם עבורנו בתקופה הקשה הזו בהחלט צריך. תודה, אהרן ברק.
הכותב עוסק במשפט חוקתי ודיני עבודה, הקריה האקדמית אונו