מאז מלחמת העצמאות שימשו יישובי העוטף כרצף התיישבות בעל חשיבות אסטרטגית ביטחונית עליונה שאפשר מעבר ביטחוני בין יישובי הדרום לרצועת עזה ומצרים. מקום המדינה ידעו יישובי הדרום פיגועי טרור קשים מצד תושבי עזה: החל מהפדאיון ועד התעצמות שלטון חמאס שהביאה להגברת ירי הרקטות, חדירות מחבלים ופרויקט המנהרות העצום שנבנה לאורך שנים. כל אלה הובילו לשבת השחורה ואת ישראל למלחמת "חרבות ברזל". כתוצאה מכך, מרחב עוטף עזה ואזורים נוספים הוגדרו כשטח צבאי סגור וכלל תושבי העוטף פונו מבתיהם.
לא רק ציוד בסיסי: עובדים במעבר הגבול טוענים - אמבולנסים הוכנסו לעזה
סיבה לדאגה: ווריאנט הקורונה החדש הפך לזן הדומיננטי בישראל | פרסום ראשון
תחושת חוסר ביטחון, ארעיות, אובדן בני משפחה או קרובים שנחטפו, אובדן הרשת החברתית והסביבה הטבעית, מקורות פרנסה ותעסוקה, מסגרות לימודים - כל אלה גורמים למצוקה בדרגות שונות שאיתה מתמודדים המפונים. מצבם הפיזי של היישובים אינו זהה: מול יישובים שנחרבו כמעט לגמרי עומדים יישובים שצריכים שיקום, אך מצבם מאפשר חזרה למגורים. כך גם בהיבט הביטחוני, כשיישובים בטווח של עד שבעה קילומטרים מהגדר מצויים באזורים שעדיין מוגדרים כשטחי לחימה פעילים. נראה כי הכוונה להשיב את המפונים לבתיהם עד סוף פברואר רחוקה מלהתיישב עם המציאות הביטחונית. גם היישובים שמעבר לטווח שבעת הקילומטרים סובלים מרעשי פיצוצים והפגזות לאורך כל שעות היממה ועדיין חשים מאוימים.
שיקום היישובים והחזרה לשגרה הם צעד הכרחי לשיקום הפיזי והרגשי של התושבים, שחלקם הגדול מתמודדים עם אתגרים נפשיים בלתי אפשריים. בישיבה האחרונה של ועדת הכספים שבה אני חבר, הצגתי נייר עמדה מפורט שכולל סדרת צעדים מטרימים הכרחיים להשבת השקט והביטחון הפרטי והכללי לתושבים כפרט וליישובים ככלל. בהיבט הצבאי־ביטחוני יש לערוך מחקר מקדים שימפה באופן יסודי ומעמיק את הצרכים השונים של הקהילות שפוזרו עם תחילת המלחמה, תוך התייחסות פרטנית למודלים החברתיים ואפיוני האוכלוסייה המשתנים בין קהילה לקהילה ביישובי העוטף. על פי הממצאים יש ליישם תוכניות אסטרטגיות למועדים קצרי וארוכי טווח לשיקום הקהילה, תוך התייחסות להבדלים הסוציולוגיים, הכלכליים והחברתיים שמאפיינים את הקהילות השונות.
בנוסף, יש לפעול לשיקום קהילתי וסיוע בבניית מנגנונים קהילתיים, בפרט לתושבי הקיבוצים שמורגלים באורח חיים ייחודי עם מבנה ארגוני מסודר ומובנה. חשוב מאוד גם לאפשר לקהילות הומוגניות בעלות קבוצות הזדהות משותפות לבנות את חזרתן בצורה משותפת. בהיבט הסוציו־אקונומי יש להקצות משאבים לשיקום ענפי החקלאות והתיירות שמהווים מקורות פרנסה עיקריים לאלפים מתושבי העוטף ולבנות רשת ביטחון כלכלית וחברתית תוך שימוש במודלים קיימים והתייחסות להיבטי פיתוח סביבתי, פרנסה ורפואה. בתחום החינוך חשוב לשים דגש על החזרת הילדים ובני הנוער למסגרות החינוכיות כצעד מרכזי להמשך שיקום החברה והקהילה.
אם נפעל בצעדים מובנים ומחושבים, נוכל לשקם את יישובי העוטף ולצאת מהמצב הנוכחי מועצמים ומחוזקים מכל הבחינות.
הכותב הוא יו"ר סיעת עוצמה יהודית וחבר ועדת הכספים