בקיץ שנת 1980, נפגש כהרגלו, רכז מיומן ומקצועי של שב"כ לפגישת עבודה, עם מקור, בדירת מפגש באחת מערי ישראל. המקור, או כפי שהוא מוגדר, סוכן שב"כ צעיר בן 20 ממחנה פליטים באזור שכם, גויס על ידי מפעילו כשנה קודם לכן והעביר ידיעות חשובות על פעילות ארגון הטרור שבו היה פעיל, הסוכן סיפק את הסחורה. ובמשך חודשי העבודה המשותפת, נוצרה בין השניים מערכת אמון הדדית, ואיכות המידע המודיעיני שהביא הסוכן השתפרה מפגישה לפגישה.
המעצמות מפסיקות לממן את אונר"א - מי המדינות שעדיין מזרימות כסף?
היחסים בסכנה? ישראל הודיעה כי תכניס כוחות לרפיח, מצרים סירבה
הפגישה בין איש השב״כ לסוכן, נערכה בדירת מפגש, והסוכן הגיע במועד שנקבע. הרכז פתח את דלת הדירה הכניס את הסוכן, והשניים נותרו לבדם בדירה. הם התיישבו משני עברי השולחן והחלו לשוחח ביניהם.
חלפו דקות מעטות, עד שהסוכן הוציא מכיסו חופן של פלפל שחור והשליך אותו לעבר עיניו של איש השב״כ. מיד אחר כך הוא שלף סכין חדה, שבאמצעותה הרצח את מפעילו, גנב את אקדחו ונמלט מהדירה לכיוון מחנה הפליטים שבו הוא התגורר.
הרצח היכה בתדהמה את עובדי השירות, ואילץ אותם לחשיבה חדשה ושינוי משמעותי בדרך הפעלתם של סוכנים. ביטחונם של המפעילים וחידד עוד יותר, את המורכבות המסובכת והשברירית ביחסים שבין רכזי שירות הביטחון הכללי למקורותיהם, שמשתייכים לארגוני הטרור.
מדובר בפעילי טרור שפועלים במקביל כמקורות שב"כ ומספקים מודיעין לגבי הפעילות הטרוריסטית של הארגונים שבהם הם חברים.
לדאבון הלב, מקרי רצח נוספים של רכזי שב"כ וסוכנים שאותם הם הפעילו אירעו במהלך השנים.
רכז שב"כ, מגויס לארגון לאחר מערכת מיונים ארוכה וממושכת שבוחנת את תכונותיו בהתאמה לדרישות התפקיד. הוא חייב להיות בעל כישורים מיוחדים ובהם תפקוד במצבי לחץ ומשימות רבות. בוגר, אחראי, בעל יכולת עבודה עצמאית במסגרת צוות עובדים.
תכונות נוספות שנדרשות לרכז הן יכולת למידה גבוהה, כושר ניסוח ונכונות לעבודת משרד בשילוב עבודת שטח רבה, כל זאת בנוסף לכושר התמדה לאורך זמן, דבקות במשימה, הבנה עמוקה של נפש האדם. בתפקיד משרתים בעלי אינטליגנציה קוגניטיבית לרבות רגשית, חוסן מנטלי, תושייה ואומץ לב ויכולת להרכיב תמונת מודיעין שלמה מפיסות מידע לצורך יצירת פזל מודיעיני שלם וברור.
הכשרתו של הרכז היא ארוכה וקשה, והיא מתבצעת תוך רכישת תכנים רבים ומורכבים. סוכן שמבקשים לגייס, צריך להיות חבר בארגון טרור, בעל גישה ישירה לפעילי טרור, אמצעי לחימה, תוכניות לפיגועים, ושמות ופעילים בארגון הטרור.
בשב״כ אין מי שמצפה שהסוכן המגויס יהיה אוהב ישראל. הסוכן מוכן ליטול חלק בפעילות שמסוכנת עבורו וחשובה לבטחון המדינה, תמורת טובות הנאה, וסיוע בצרכים אישיים ומשפחתיים.
מעטים מאוד מהסוכנים, מתגייסים למשימה מתוך רצון אמיתי לתרום לביטחונה של ישראל, מרביתם עושים זאת על מנת לקבל תמורה, כספית או אחרת, כמו עזרה באיחוד משפחות, סיוע רפואי והטבות נוספות.
מיום שצה״ל פינה את הרצועה לפני שנים, נוצר קושי לנהל את ההתנהלות המודיעינית הבסיסית, ונוצר קושי להיפגש ולנהל מערכת יחסים מקצועית בין רכז לסוכן, דבר שגרם לפגיעה קשה בקבלת דיווחי מודיעין שוטפים, ומהימנים. את השיטה הקלאסית החליפה הפעלה אחרת שיצרה לעיתים פערים מודיעיניים.
בימים אלה, כאשר מתנהלת לחימה בתוך רצועת עזה, שבה רכזי השב"כ שותפים ללחימה ישירה ואיכותית, תוך גיוס מקורות והפעלתם לצורך קבלת דיווחי מודיעין, איכותיים המועברים ישירות ובאופן מיידי לכוחות הלוחמים ומצילים חיי אדם. הפעלה מסוג זה תורמת תרומה איכותית ליצירת תמונת מודיעין, להשגת יעדי המלחמה, ושמירה על חיי הלוחמים.
ניתן להשוות בימים אלוה את עבודת רכזי השירות, ברצועת עזה, לפעולה דומה של הרכזים ביהודה ושומרון, שמניבה פירות מודיעיניים לשם סיכול טרור, דבר שלא ניתן להשוואה לפני שהרכזים פעלו בצמוד ללוחמים בתמרון הקרקעי.
מערכת היחסים בין מפעילי השירות והסוכנים מורכבת, בעייתית ורצופה שאלות, חשדות, ותהיות. ותמיד קיים חשש שהדיווחים המודיעיניים אינם מושלמים, חסרים ואינם תמיד דיווחי אמת.
על רכז מיומן להפעיל את כל כישוריו, וחושיו המקצועיים, ולהפריד בין עיקר ותפל, על מנת ליצור מערכת אמון שתמנע מהסוכן שהוא מפעיל להפוך לסוכן כפול ומכופל, שמשטה במפעילו תוך איום על חייו. בשעה שאנחנו מתנהלים בשגרה, רכזי השב״כ שעבודתם ראויה לכל השבחים לוחמים בעזה, פעילות שמונעת פיגועים ומצילה חיים.