עד כה, הדילמה העיקרית מול חיזבאללה מסתכם בשאלה האם ישראל יכולה לשכנע את ארגון הטרור להסיג את רוב כוחותיו מעבר לנהר הליטני באמצעים מדיניים, או שמא תידרש מלחמה כוללת. עם זאת, ישנה אפשרות נוספת לפיה ייתכן ותושבי הצפון יוכלו לחזור הרבה יותר מוקדם לבתיהם בלי אמצעיים מדיניים ובלי מלחמה.
בגבול הצפון צריך לפעול בכמה דרכים. ראשית, שמירה על שתי דיוויזיות מלאות של צה"ל בגבול הצפון ללא הגבלת זמן והכפלת מספר החיילים שהיו שם לפני 7 באוקטובר. בנוסף, המשך התקפות סדירות של צה"ל על כוחות חיזבאללה מדרום לליטני, זאת בזמן שארגון הטרור פינה עד כה כ-75% מכוחות רדואן מהאזור וכן בין 85-95% ממגדלי התצפית.
בנוסף, יש להגיע לעסקה עם חיזבאללה שתסיים לפחות את ירי הנ"ט תוך המשך השיחות הדיפלומטיות להפסקת אש קבועה. יש לעודד את תושבי הצפון לחזור לבתיהם בהתבסס על כל התנאים המשתנים הללו - ובעיקר שתי החטיבות המסירות את סכנת הפלישה. כמו כן, יידרש לתת תמריצים כלכליים מסיביים על כל ההפסדים ולעודד חזרה הביתה.
כל אלו ידרשו מהדרג המדיני לתת דין וחשבון לתושבי הצפון. הסיבה שבכירי מערכת הביטחון לא יהיו מוכנים לצאת למלחמה מלאה עם חיזבאללה אפילו בעוד חצי שנה, היא כי המלחמה בעזה לא תיגמר בקרוב.
לצה"ל יש הישגים אדירים בעזה מבחינה טקטית. יש שליטה מבצעית מלאה בצפון עזה, לב השלטון של חמאס. כעת ההתמקדות בניסיון להביא לשליטה מבצעית במרכז הרצועה ובח'אן יונס. ברגע שגדוד ח'אן יונס ייפול, אחרוני הגדודים האחרים של חמאס יפורקו.
אבל חמאס רחוק מלהתפרק. אם צה"ל לא ימשיך בפעולות בעצימות נמוכה, ארגון הטרור עלול לקום מחדש. המשמעות היא שלא רק כוחות ישראליים יצטרכו להישאר בעזה כדי לסיים את העבודה, ולסלול את הדרך לשלטון שאינו חמאס.
התרעות פיקוד העורף