במשך שנים התהדרה הנהגת חמאס בפני הציבור העזתי אודות יכולותיה לקרוא את המפה הפוליטית בישראל ואת הלכי הרוח הציבוריים בה. כך גם לפני השבעה באוקטובר, חשבה הנהגת חמאס כי המחלוקות הפנימיות בישראל, ימנעו ממנה להגיב בעוצמה כנגד מתקפת הטרור הנפשעת אותה הם תכננו בקפידה בכדי לשנות את המאזן האסטרטגי בינם לבין ישראל, וראו בה כשלב הראשון במלחמה שעתידה להיות מלחמת העצמאות הפלסטינית.
יש לך זמן פנוי? למה שלא תלמד/י אנגלית? לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
הטעות בסיכון "המחושב" אותו לקח על עצמו יחיא סינוואר, מתברר כגורלי והנהגת חמאס הביאה על רצועת עזה אסון קולוסאלי, שעוד מוקדם להעריך את היקפו, אך ללא שום צל של ספק הוא רחב וגדול יותר מחוויית האובדן שספגה הרצועה במלחמה של 1948.
סינוואר מנסה להרוויח זמן, אבל הוא שכח שיש לישראל מנוף קטלני עליו
החוקר של סינוואר צדק: ״הוא נאצי שמעדיף להיות שאהיד ולא למסור מידע״ | ראיון
מאז תחילת המלחמה, התשתית הצבאית של חמאס ניזוקה קשות. רוב מסגרותיו הממוסדות נהרסו, 18 מתוך 24 גדודים שהוא בנה במשך שנים פורקו והוא חזר לנהל לחימה במתכונת של גרילה מתוך עיי החורבות של הרצועה. חמאס בנה על מלחמה רב זירתית בעצימות גבוהה שלא הגיעה, ואחרי ארבעה חודשי לחימה, הכוללים גם מתקפה של חמאס בזירה המשפטית והדיפלומטית באמצעות קטר ודרום אפריקה, ישראל זוכה לאשראי בינלאומי רחב שמאפשר לה את המשך הלחימה עד להשגת מטרותיה.
המכות הקשות שסופגת הרצועה, דורשת מהנהגת חמאס למצוא את הדרך להשגת הפסקת אש, שתעזור לו להמשיך לשרוד, גם אם באופן זמני, ולעצור את גלי המחאה העולים כנגד שלטונו ברצועת עזה, העלולים לפגוע ביכולתו לשרוד ביום של אחרי.
הדרך היחידה של חמאס להגיע להפסקת אש, היא בעסקה להחלפת החטופים הישראליים שבידיה במחבלים הכלואים בישראל, אך גם כאן, מתברר שהנהגת החמאס לוקחת על עצמה "חישוב מסוכן" שגוי והיא פועלת למעשה כנגד האינטרסים של הציבור ברצועת עזה הכמה למספר שבועות של הפוגה.
נכון לכתיבת שורות אלה, ובהתבסס על המידע שפרסם עד כה דובר צה"ל, חמאס מחזיק ב-105 חטופים ישראלים ובעוד 31 גופות חטופות. בתמורה להשבת החטופים והחללים דורש חמאס את סיומה של המלחמה ואת נסיגת כוחות צה"ל מרצועת עזה. זאת דרישה לא הגיונית שאיננה מקובלת על רוב הציבור בישראל, אשר מוכן לשלם מחיר כבד למען החזרת החטופות והחטופים הביתה, אך לא יאפשר לממשלת ישראל לעצור את המלחמה עד להפלת שלטון החמאס ברצועת עזה ופירוז חבל ארץ שורץ טרור זה מנשק תלול מסלול.
הלחץ הצבאי הכבד שמפעיל צה"ל ברצועה, וההישגים המשמעותיים בשלילת היכולות האסטרטגיות של חמאס מעל ומתחת לפני הקרקע, בנוסף ללחץ המוצדק, אך המווסת על האוכלוסייה העזתית, שאסור לשכוח לרגע כי חלקים גדולים ממנה תמכו בטבח השבעה באוקטובר, ואף לקחו בו חלק פעיל, הם המפתח להשגת עסקה נוספת.
חמאס הוא ארגון טרור, שאינו מחויב לשום אמנה בינלאומית, וכרגע עסוק בשרידותו הפוליטית. הנהגת החמאס המפוזרת בין מוקדים שונים, אינה מצליחה להשמיע קול אחיד, דבר המקשה על תהליך ניהול המשא ומתן. חמאס שואף לקחת חלק בעיצוב סדר היום הפוליטי הפלסטיני והאזורי לאחר המלחמה. כל מעשיו כרגע ממוקדים בניסיונות להגיע אל קו הסיום מהר ככל הניתן כל עוד הוא יכול לעמוד על רגליו האחוריות, אך ישראל לא מוכנה לאפשר לו לעשות זאת במסגרת של עסקת חילופי חטופים באסירים.
ככל שעוברים הימים, הציבור הפלסטיני מתחיל להבין את גודל האסון שחמאס הביא על רצועת עזה. על מנת לרכך את הביקורת על הארגון, עסקת חילופי חטופים ישראליים באסירים, שתאפשר את שחרורם של מחבלים כבדים עם דם על הידיים, תאפשר לחמאס להציג לציבור תומכיה הישג ממשי וגם להרוויח תקופת זמן של עצירת הלחימה שתקל על סבל האוכלוסייה ברצועת עזה.
חמאס לוקח על עצמו סיכונים גדולים ולא מחושבים בהתנהלותו מול מדינת ישראל. סירובו למתווה פריז שמסגרתו עוצבה והוסכמה בתמיכת קטר, הפטרון הפוליטי של ארגון הטרור האיסלאמיסטי ומצרים המהווה את הפתח של רצועת עזה אל העולם, עלול להתגלות כטעות הרת אסון מבחינתו. שכן, סירוב של חמאס לתנאי העסקה המוסכמים, יוביל להרחבת עוצמות מעגלי האש של ישראל ואף לעורר אכזבה בקרב פטרוני חמאס, מדרך ההתנהלות וקבלת ההחלטות של ארגון הטרור, אשר אינו נענה לבקשותיהם ופוגע ביוקרתם בזירה הבינלאומית.
ד"ר עידו זלקוביץ', מומחה לפוליטיקה פלסטינית, ראש התוכנית ללימודי המזה"ת במכללה האקדמית עמק יזרעאל וחוקר בקתדרת חייקין לגיאו-אסטרטגיה באוניברסיטת חיפה, ומרצה בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן