לאחר ארבעה חודשי לחימה שהגיעו בעקבות הטבח הנוראי של 7 באוקטובר, שהגיע לאחר תשעה חודשים נוראיים של ניסיונות הפיכה משטרית בכיסוי רפורמה משפטית, כדאי לעצור לרגע ולבצע הערכת מצב כללית למדינת ישראל.

לקראת עסקה? ראש ה-CIA בישראל, זוהי נקודת המחלוקת שנותרה
"הוציאו את פעילי חמאס מביה"ח": שיחה בין גורם צה"ל למנהל בית חולים בח'אן יונס

נכנסנו אל האירועים המזעזעים בתום תשעה חודשים של כהונת הממשלה, שבהם התדרדר כל מדד, כל אינדיקטור אפשרי בביטחון, בכלכלה, בביטחון הפנים, ביחסי החוץ, בלכידות החברתית ובהסתאבות המערכת הפוליטית.

כשפרצה מלחמת חרבות ברזל, התגלה העם הזה במלוא עוצמתו, בזמן שהממשלה והמערכות האזרחיות שלה נחשפו במלוא חולשתן. המחדל והכשל הביטחוני והמודיעיני היו אדירים ועוד ייחקרו לעומק, אבל העומדים בראש המערכות האלו נטלו מיד אחריות ויצאו אל הקרב יד ביד, כאשר בשטח הושגו הישגים מרשימים.

אבל בזמן הזה קרו עוד דברים, והמצב ברוב הזירות החמיר עוד יותר מזה שהיה טרם האירועים והלחימה. כך, למרות התגייסותה המהירה של ארה"ב לסיוע לישראל, הוסיפו הממשלה והעומד בראשה להתעמת עם הממשל ועם הנשיא העומד בראשו, כולל התבטאויות מבישות של שרי הימין הקיצוני בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר, שהביאו את מצב היחסים עם בת הברית החשובה ביותר של ישראל למשבר הקשה ביותר מאז הקמת המדינה.

תיעוד הלחימה בח'אן יונס מעיניי לוחם ביחידת אגוז (צילום :דובר צה"ל)

בתוך כך, גם המשך החלשת הרשות הפלסטינית והתעלמות מוחלטת ממנה כגורם פוטנציאלי שלטוני בעזה, ביחד עם הצהרות הזויות של שרים בממשלה בדבר העברת אוכלוסייה למדינות שכנות וחידוש ההתיישבות בעזה – הביאו למשבר קשה מול ירדן ומצרים.

מנהיגי המדינות הללו ניתקו לחלוטין קשר עם ראש הממשלה, ומערכות היחסים מתנהלות בדרגי ביטחון מקצועיים בלבד. הקשר עם שתי מדינות אלו הוא אסטרטגי וחשוב מאין כמוהו למדינת ישראל, ועל כך כבר נכתבו מילים רבות, אולם הממשלה בישראל בוחרת גם כאן בנתיב התנגשות חזיתית.

המצב הכלכלי שבו נכנסנו לאירוע כבר היה בעייתי מלכתחילה על רקע אירועי שנת ההפיכה המשטרית בהובלת שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט שמחה רוטמן. הצורך לממן את המלחמה, את שיקום יישובי עוטף עזה ואת סבסוד פינויי כל יישובי הדרום והצפון רק הוסיף נטל עצום על הכלכלה, בעוד הגירעון הולך ועולה ושובר שיאים חדשים.

התוצאה לא איחרה להגיע בדמות הורדת דירוג האשראי של ישראל, לראשונה זה עשרות שנים, עקב ניהול כלכלי כושל של סמוטריץ' ועל רקע המשך העברת מיליארדי שקלים למפלגות הקואליציה ולמשרדי הממשלה המיותרים ברובם. העברות שנועדו אך ורק לתחזק את יציבות הקואליציה ולאפשר את המשך כהונתה בהתעלם לחלוטין ממצבה העגום של המדינה.

בין שפיות לטירוף

מה עוד היה לנו? שורה של החלטות ממשלה שהתקבלו בחופזה ובחוסר אחריות וללא גיבוי משפטי, נפסלו בצדק על ידי היועמ"שית מאחר שלא עמדו בדרישות המינימליות של תהליך אישור החלטות ממשלה כנדרש בחוק. כמה מהחלטות אלו הסתירו ניסיונות נוספים של שר האוצר להעביר כספים למטרות המשרתות אותו בלבד.

שרים ונבחרי ציבור, ובהם גם ראש הממשלה עצמו, הוסיפו להתנהל בצורה מבישה בהתבטאויותיהם ובהפצת תיאוריות קונספירציה הזויות כנגד הרמטכ"ל וראש השב"כ, בעוד אלו נלחמים בתוך רצועת עזה, ומתפקדים בממלכתיות ובמקצועיות כשטובת המדינה בראש מעייניהם.

בינתיים נמשכת השתלטותו של בן גביר על המשטרה והשב"ס, תוך קידום ומינוי אנשי שלומו לתפקידי מפתח, בעודו גורם למפקדים הטובים ביותר בארגון לעזוב, ובעוד המשטרה מדממת מחוסר כוח אדם ויכולות מבצעיות. מדיניותו של בן גביר גם הביאה לירידה דרמטית בתפקודי האכיפה של משטרת ישראל באיו"ש, והנטל עבר לצה"ל, שממילא כורע תחת העומס גם בזירה זו.

אזהרות ראשי צה"ל והשב"כ מפני ההתעלמות ממעשי האלימות של פורעי הגבעות זכו להתעלמות מוחלטת של הממשלה, והזירה הזו מבעבעת היום יותר מתמיד ומאיימת להתנפץ לנו בפנים.

ועל כל אלו ובשיא הלחימה מבקשת הממשלה להעביר חוק המגביר את הנטל על משרתי המילואים תוך המשך מתן הפטור הגורף מכל שירות צבאי או לאומי של בני הישיבות. החלטה שהפעם, ככל הנראה, לא תעבור ללא התנגדות אזרחית עצומה.

הנה כי כן, ארבעה חודשים לאחר תחילת האירועים והלחימה ושנה וחודשיים לאחר שנכנסה הממשלה הנוכחית לתפקידה, מתברר הכישלון העצום בכל מרחבי העשייה. בזירה המדינית, בזירה הביטחונית, בזירה הבינלאומית, בזירה הכלכלית, בזירה החברתית והאזרחית.

מי שחושב וחי עדיין בחשיבה על ימין ושמאל וכן ביבי או לא ביבי, עושה לעצמו הנחות ועושה עוול למדינה ואזרחיה. הבחירה היא בין שפיות לטירוף ובין ממלכתיות לסקטוריאליות. הבחירה היא בין אסטרטגיה רחבה הרואה את טובת המדינה ואזרחיה, לבין פוליטיקה קטנה המקדמת את טובת עסקני ונבחרי הציבור. מדינת ישראל חייבת שינוי אסטרטגי מהבסיס בכל הרמות, ויפה שעה אחת קודם.

הכותב הוא ראש תחום החוסן הלאומי, המכון למדיניות ואסטרטגיה, אוניברסיטת רייכמן
[email protected]