בימים האחרונים החלו המהלכים להעברתה של הצעת חוק שזוכה לתמיכה דו-מפלגתית. הצעת החוק דורשת את מכירת החברה או הפסקת פעילותה בארה"ב, היות והיא מהווה איום על הביטחון הלאומי.

טראמפ מבהיר: "בלימת טיקטוק תעצים את מטא"
דיווח: טיקטוק פיתחה אפליקציית תמונות מתחרה לאינסטגרם

בעדותה בקונגרס בתחילת השבוע, מסרה אבריל היינס, מנהלת הסוכנות לביטחון לאומי, כי "ראינו כיצד החשיפה לטיק טוק מגבירה את הסיכוי לגילוי אנטישמיות בכל העולם." גם הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה, המאגדת למעלה מ-300 קהילות יהודיות בצפון אמריקה, הביעו דאגה מפני השפעותיה השליליות של האפליקציה. הפדרציות הביעו תמיכה בהצעת החוק כנגד טיקטוק. במכתב תמיכה ששלחו לקונגרס, ציינו כי "טיקטוק היא המדיה הגרועה ביותר בכל הקשור לאנטישמיות, והיא משחקת תפקיד מרכזי בעליית האנטישמיות בארה"ב".

במכתב מציינים בפדרציות את נתוני הליגה נגד השמצה, לפיהם חלה עליה חסרת תקדים של 912% בתגובות אנטישמיות בטיקטוק בתוך שנה אחת בלבד. לדבריהם "חברת האם של טיקטוק מחויבת לממשלת סין שהתייצבה כנגד ישראל אחרי אירועי ה-7 באוקטובר, ומילאה את הרשתות החברתיות בשיח אנטישמי ואנטי-ישראלי". גם ראש ה FBI הצהיר כי ״חברת האם של טיקטוק ללא ספק מחויבת לממשל הסיני״.

לצד החשש של האמריקאים מפני מעורבות בבחירות 2024 על ידי פלטפורמת טיקטוק, בדו"ח שהונח על ידי הסוכנות לביטחון לאומי (DNI - Director of National Intelligence) על שולחן הקונגרס בהקשר להתערבות במערכת הבחירות בארה"ב נכתב כי: "חשבונות TikTok המנוהלים על ידי זרוע תעמולה [סינית] כוונו לפי הדיווחים למועמדים משתי המפלגות במהלך מחזור בחירות אמצע הקדנציה בארה"ב בשנת 2022".

טיקטוק  (צילום: רויטרס)
טיקטוק (צילום: רויטרס)

לאחרונה, מכון המחקר NCRI, מכון מחקר עצמאי המורכב מאנשי מקצוע בתחומים שונים של מחקר וחוקרים מאוניברסיטת רוג'רס, ערך מחקר באמצעות בדיקה השוואתית בין טיקטוק לאינסטגרם. מטרת המחקר הייתה לבחון האם קיימת הטיה של האלגוריתם בנושאי חשיפה שנמצאים בניגוד לעמדת המפלגה הקומוניסטית הסינית. החוקרים השוו את ביצועי של האשטאגים של תרבות הפופ, כמו #TaylorSwift ושל הכדורגלן #CristianoRonaldo.

הם גילו כי היו 2.2 פוסטים באינסטגרם עם האשטאג מוביל של תרבות הפופ לכל פוסט אחד כזה ב-TikTok, המייצג נאמנה את היחס (בערך 1:2) של גודל משתמשי הפלטפורמה. לאחר מכן, הם ניהלו ניתוח דומה עבור האשטאגים טעונים פוליטית ואמרו כי מצאו הבדלים בלתי מוסברים. על כל פוסט אחד ב-TikTok עם האשטאג שתומך באוקראינה, היו 8.5 פוסטים כאלה באינסטגרם - פער משמעותי מהיחס הבסיסי ואחד שמתואם עם תמיכתה של סין ברוסיה, אמרו החוקרים.

ההבדל היה בולט יותר בנושאים אחרים, אמרו החוקרים. עבור ההאשטאג HongKongProtests# היו 206 פוסטים באינסטגרם עבור כל אחד בטיקטוק, הם אמרו. הנושא רגיש במיוחד לממשלת סין מכיוון שהוא מתייחס להפגנות הפרו-דמוקרטיות של אותה עיר. הדינמיקה הייתה הפוכה עבור כמה תגי האשטאג הידידותיים לממשלת סין, אמרו חוקרים. פוסטים מתויגים #StandWithKashmir רבים יותר בטיקטוק מאשר באינסטגרם ביחס של 661 ל-1, ייצוג יתר דרמטי, אמרו החוקרים. זה עולה בקנה אחד עם האינטרס האסטרטגי של סין באזור קשמיר השנוי במחלוקת על הודו, פקיסטן וסין, נכתב בדו"ח.

התייחסות טיק טוק לטענות הללו הייתה כי "זה לא לוקח בחשבון את העובדה הבסיסית שהאשטאג נוצרים על ידי משתמשים, לא על ידי טיקטוק", אמרה החברה בתגובה והוסיפה כי "הכי חשוב, כל מי שמכיר את אופן הפעולה של הפלטפורמה יכול לראות בעצמו שהתוכן שאליו הוא מתייחס זמין באופן נרחב והטענות על דיכוי הן חסרות בסיס." אולם גם מחקרים אחרים שנעשו הדגימו הבדל של 1:10 בהאשטאג  #StandWithPalestine" לעומת "#StandWithIsrael".

נשיא סין שי גינפינג  (צילום: רויטרס)
נשיא סין שי גינפינג (צילום: רויטרס)

העובדה כי חברת האם של טיקטוק, חברת בייטדאנס, מחויבת למפלגה הקומוניסטית הסינית, מטרידה גם ממשלות וגופים אזרחיים רבים ברחבי העולם. לדוגמה, הסנאט הצרפתי פרסם אזהרה חמורה על ההשפעה "האסטרטגית" שמחזיקה ממשלת סין באמצעות TikTok. דו"ח בן 183 עמודים מתאר כיצד סין משתמשת באפליקציה כדי לנהל מלחמות קוגניטיביות בחברות זרות ולהשפיע על התודעה במערב.

גם בשוק הפרטי, חברות רבות נקטו בצעדים נגד טיקטוק. לדוגמה, ענקית התעופה דלתא הורידה הוראה לעובדיה למחוק את האפליקציה מהמכשירים שלהם. חברות נוספות שנקטו בצעדים דומים הן אמזון, הבנק האמריקאי וולס פארגו ועוד. זאת, על רקע טענות לריגול אחרי העיתונאים של פורבס על ידי האפליקציה של טיקטוק.

לאחר השימוע שנערך בקונגרס, הגיב הנשיא ביידן כי יחתום על חקיקה, ככל שתועבר, במה שנראה כמאמץ דו-מפלגתי להצר את צעדי הענקית מסין בהתנהלות הרשתות החברתיות. בצעד שנוי במחלוקת, ובמטרה להילחם בהצעת החוק, טיקטוק הוציאה הנעה לפעולה למשתמשיה, הקוראת להם להתקשר לחבר הקונגרס שלהם בדרישה לעצור את הצעת החוק. הנעה זו כללה כפתור פעולה להתקשרות בלחיצה אחת, על פי המיקוד של המשתמש, שנתב את השיחה ישירות לחבר הקונגרס הרלוונטי. צעד זה רק הגביר את זעם המחוקקים על הפלטפורמה.

בשורה התחתונה, בימים הקרובים נדע האם המחוקקים האמריקאים יוציאו את טיקטוק מארצות הברית, במה שיהווה קרב ענקים בין המעצמות סין וארה"ב.

מטיקטוק נמסר בתגובה: "קידום הצעת החוק בוצע במהירות ובסודיות וזאת מסיבה אחת: מדובר בחסימה. אנו מקווים שחברי הסנאט ישקלו את העובדות, יקשיבו לבוחריהם ויבינו את ההשפעה שיש להחלטה על הכלכלה, כמו גם על 7 מיליון עסקים קטנים ועל 170 מיליון אמריקאים שמשתמשים בשירות שלנו".

ד"ר קובי ברדה הוא מומחה להיסטוריה פוליטית אמריקאית וליחסים בינלאומיים, וחוקר בכיר בחממת חיפה לחקר דתות של אוניברסיטת חיפה ובעל ההסכת "אמריקה בייבי"