בתוך שבוע אחד, הנשיא ג'ו ביידן, סגניתו קמלה האריס, יו"ר הסיעה הדמוקרטית בסנאט צ'אק שומר ויו"ר הקונגרס לשעבר ננסי פלוסי ביקרו את נתניהו, ממשלתו ומדיניותו באופן חסר תקדים. העימותים שנתניהו מנהל אתם פוגעים ביחסי ארצות הברית ישראל ומסכנים את ההישגים הצבאיים של המלחמה בעזה. יש לחדול מהם לאלתר.
ההצהרות הפומביות של נתניהו וביידן פוגעות במימוש מטרות המלחמה
חוסר אמון: המסר הברור שהעבירה וושינגטון לנתניהו וממשלתו
ביידן אמר "שנתניהו מזיק לישראל יותר משהוא עוזר לה". האריס הבחינה בין "נתניהו לבין העם בישראל". שומר טען כי "נתניהו איבד את דרכו בכך שאפשר להישרדותו הפוליטית לקבל עדיפות על פני האינטרסים של ישראל", ושהוא אינו מתאים להוביל את ישראל לסיום המלחמה וקרא לבחירות בארץ. ביידן ופלוסי גיבו את שומר בשל הביקורת הקשה שנתניהו השמיע על דבריו. ביידן אמר: "שומר הביע דאגה רצינית, ששותפים אליה אמריקאים רבים". פלוסי הוסיפה: "שומר אוהב את ישראל. העובדה שהוא נשא נאום כזה אומרת שצריך להקשיב לו כי המוניטין של ישראל בסכנה בגלל מה שקורה בעזה".
ביידן הוא אחד מהנשיאים הכי פרו-ישראלים שכיהנו בבית הלבן. שומר הוא אחד הסנאטורים הכי פרו-ישראלים שאי פעם כיהנו בקונגרס. העובדה שהם יצאו בביקורת כה חריפה על נתניהו מעידה על כך שהם איבדו את שארית האמון בו, ובאמת חושבים שבשלב הנוכחי הוא מזיק לישראל. למרות זאת, בדבריהם ניכרים גם שיקולים של אידיאולוגיה, הבחירות לנשיאות וחשבונות אישיים.
הם קבלו על כך שנתניהו מתנגד לפתרון שתי המדינות ובכך גם לחזון האזורי שלהם להביא לשלום כולל בסכסוך הערבי ישראלי. הם מושפעים מההפגנות הענקיות נגד ישראל ברחובות ומהצבעות נגד ביידן בפריימריז של כמה מדינות, והם זוכרים לו את התמיכה במועמדים רפובליקנים בבחירות לנשיאות ואת הנאום בקונגרס נגד אובמה, בשעה שקידם את הסכם הגרעין עם איראן. לאחרונה, הם שמעו אותו אומר לבייס שלו שרק הוא יכול לעמוד מול נשיא ארצות הברית ולהתנגד למדיניותו.
המנהיגים הדמוקרטים חושבים שנתניהו מובל ע"י השרים הקיצוניים בממשלתו, איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ', ובגלל הרצון לשמור עליהם בקואליציה שלו, עד עכשיו הוא לא הציג שום תכנית מדינית ליום שאחרי חיסול החמאס בעזה, לא עושה מספיק לשחרור החטופים ולא מעביר מספיק סיוע הומניטרי לעזתים. הם גם רואים שמתגברות ההפגנות ברחובות ישראל שדורשות בחירות.
ממשל ביידן אינו מסתפק רק בדיבורים. מעל לראשו של נתניהו, הוא מצניח מזון לעזתים, ומקים מזח זמני בצפון הרצועה לסיוע הומניטרי בהיקף נרחב. זהו דווקא מהלך חיובי משום שהוא מנטרל את נושא הסיוע מהמחלוקות בין הצדדים. לראשונה, הממשל הטיל עיצומים על מתנחלים והיאחזויות ביו"ש. יש הדלפות על האטה באספקת נשק לישראל ועל איסור אפשרי על שימוש בנשק אמריקאי ברפיח. אלו הם צעדים חמורים שדווקא מחזקים את החמאס.
נתניהו עושה טעות שהוא מגיב בחריפות לכל טענה שבאה מוושינגטון ובכך מעצים את המשבר עם ממשל ביידן. בראיונות שהעניק לרשתות טלוויזיה בארצות הברית הוא יצא נגד ביקורת הממשל עליו ועל ממשלתו, אולי מתוך כוונה להשפיע על דעת הקהל והקונגרס ובכך לצמצם את ההתקפות עליו, או לאותת לממשל שהוא מוכן להתעמת אתו.
אבל החרפה בעימות עלולה להביא לסנקציות אמריקניות נוספות כמו הימנעות מהטלת וטו על החלטות אנטי ישראליות באו"ם והאטה משמעותית באספקת נשק. בלי ארצות הברית, ישראל אינה יכולה לנצח את חמאס ולהתמודד עם איראן וחיזבאללה. את חילוקי הדעות יש לצמצם עניינית בחדרים סגורים ובלי פוליטיקה. נתניהו יודע את המשוואה הזו ובמקום להתעמת עם ארצות הברית, היה עדיף שיתעמת עם בן גביר וסמוטריץ', ויוכיח שהוא שולט בהם ולא להיפך.
הכותב הוא מומחה לארצות הברית באוניברסיטת בר-אילן וחוקר בכיר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון