“בכוח אתם רוצים לא לישון טוב בלילה?” שאל שר האוצר והשר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ’ את חברי הקבינט הביטחוני כשהוא מתייחס לצפייה בסרטון החטיפה של התצפיתניות ממוצב נחל עוז ב-7 באוקטובר. שבועיים לאחר מכן ניסה שר הביטחון יואב גלנט לשכנע את חברי הקבינט לצפות בסרטון ונענה בסירוב. רק חילי טרופר הסכים לצפות בו. כל היתר, בהם השרים דיכטר, כ"ץ, לוין וכהן, נמנעו בתירוץ ”לא תיאמו איתנו מראש”.
טנק זיהה תזוזה במבנה וירה: תחקיר התקרית בה נהרגו שני לוחמים
אירוע עלוב, מגוחך ומגחיך: ההפגנות באוניברסיטת קולומביה לא מזיזות לאמריקאים | שלמה שמיר
קראתי ונותרתי המומה. מאז אותה שבת אני לא ישנה טוב בלילה: המראות, הדאגה לחטופים ולחיילים, העצב על התלמידים שלי שנפלו ועל המשפחות שלהם מדירים שינה מעיניי על בסיס יומיומי. אבל סמוטריץ’ בוחר לא לצפות בבנותינו נחטפות על ידי טרוריסטים צמאי דם כי הוא דואג לעצמו.
בעצם כל משנתו מתכנסת למשפט האגוצנטרי והמנותק הזה: מנותק מכאבם של החטופים ושל משפחותיהם, מנותק מכאבו של עם ישראל ומנותק מראייה אנושית, ביטחונית, משפטית וציבורית.
נבחרי ציבור לא יכולים לבחור אם לצפות בסרטון או לא. הם לא יכולים לבחור את האסונות. הם לא יכולים לברור עם מה נעים להם להתמודד ועם מה לא. הם נבחרו לשרת את הציבור בישראל, בטוב וברע. זה תפקידם ועל כך הם מקבלים משכורת. אם הם ישנים בעמידה ואינם מסוגלים לצפות ברגעים מרים בתולדות עמם, הם אינם ראויים להנהיג את העם ועליהם להודות במגבלתם זו ולפנות את הכיסא למי שכן מסוגל להפשיל שרוולים ולהתמודד עם המציאות.
סרטוני חמאס הם הוכחה חותכת לביצוע פשעים נגד העם היהודי ונגד מדינת ישראל. הם ישמשו בעתיד, בנוסף לעדויות המחבלים, כקלף במשפט נגד חמאס על פשעיו נגד האנושות. עד שזה יקרה, סרטונים ועדויות אלו יכולים לשמש בהסברה הישראלית מדי יום, בכל שעה ובכל מקום בעולם. לכן שר החוץ ישראל כ”ץ צריך לצפות בסרטון הזה אלף פעם ביום ולדאוג שכל שגרירות זרה בישראל, על כל אנשיה, תתכנס לצפות בסרטון הזה ותעביר הלאה את המידע למדינתה. יש לדאוג שראשי האוניברסיטאות היוקרתיות בעולם יצפו בסרטון, נראה אותם אחר כך ממשיכים לאפשר לתומכי טרור לקרוא על מדשאות הקמפוסים בקול ניחר “אנחנו חמאס”.
מי שלא מסוגל לצפות בסרטונים כי שנתו תיפגע אינו ראוי לשרת את העם הזה ואת המדינה, שיפנה את מקומו למי שכן מסוגל, ומהר.