על אזרחי ישראל עוברות שנים סוערות ומורכבות. לאחר חמש מערכות בחירות תוך פחות מארבע שנים, ועל רקע קיטוב פוליטי משמעותי, שנת 2023 נפתחה בכוונה של הממשלה לקדם שינויים מרחיקי לכת במערכת המשפט, דבר שהוביל למאבק פוליטי-ציבור ולמחאה ציבורית נרחבת. עם זאת, אירועי ה-7 באוקטובר שינו באחת את מוקד תשומת הלב של הציבור. ישראל חוותה  מתקפת טרור נוראית ומטלטלת שלאחריה החלה מלחמה ארוכה וקשה ברצועת עזה. כיום, הלחימה נמשכת בעזה ובגבול הצפון, בזמן שיותר מ-130 ישראלים עדיין בשבי חמאס.

גאווה ישראלית: חברת הסטארט-אפ שעושה חיל בארה"ב | פרסום ראשון
גאווה ישראלית: השחקנית שתשחק לצידו של זוכה האוסקר

לנוכח רצף אירועים אלה, באיזו מידה אזרחי ישראל חשים גאווה בהיותם ישראלים? והאם מידת הגאווה גברה או פחתה מאז ה-7 באוקטובר? את התשובות לשאלות אלו בחנו במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן בשורה של סקרים, החל מדצמבר 2022 ועד אפריל 2024. בארבעה סקרים שערכנו בין דצמבר 2022 לספטמבר 2023, שיעור ניכר מהציבור, מעט פחות מ-70%, דיווחו שהם גאים להיות ישראלים, כאשר בממוצע, כ-33% מהציבור דיווח שהם "גאים מאד" להיות ישראלים.

חיילי צה''ל (צילום: REUTERS/Amir Cohen)
חיילי צה''ל (צילום: REUTERS/Amir Cohen)

אך לאחר ה-7 באוקטובר ותחילת מלחמת "חרבות ברזל" ניכרת עלייה במידת הגאווה להיות ישראלי. בארבעה סקרים שערכנו בחודשיים הראשונים מאז ה-7 באוקטובר מצאנו שבממוצע, שיעור הגאים להיות ישראלים עלה למעט יותר מ-80%, כאשר לא פחות מ-52% דיווחו שהם "גאים מאוד" להיות ישראלים. 

נדמה שסיפורי הגבורה יוצאי הדופן של ישראלים רבים ב-7 באוקטובר, לצד ההתגייסות הנרחבת למילואים והסיוע העצום של החברה האזרחית, גרמו לישראלים רבים לחוש גאווה בהיותם ישראלים. גורמים אפשריים נוספים לתחושת הגאווה הם הכניסה הקרקעית המאסיבית של צה"ל לעזה שסייעה לקידום עסקת החטופים בסוף נובמבר, לצד תחושה של אחדות ציבורית אחרי שנים של קיטוב פוליטי. 

יחד עם זאת, בשלושה סקרים שערכנו בחודשים האחרונים, בין פברואר לאפריל 2024, אנו מזהים מגמה של היחלשות הדרגתית, קלה במידת הגאווה להיות ישראלי. בחודשים אלו, כ-77% מהציבור דיווח שהם גאים להיות ישראלים, וכ-46% דיווחו שהם "גאים מאד". ייתכן שהימשכות המלחמה ללא הכרעת חמאס, אי-החזרתם מהשבי של למעלה מ-130 חטופים, ואולי גם תחושה בקרב חלק מהישראלים כי ישראל אחראית למשבר הומניטרי בעזה גרמו לחלק מהישראלים לחוש פחות גאווה.

השינויים המשמעותיים ביותר בתחושת הגאווה להיות ישראלים התרחשו בקרב מצביעי האופוזיציה ובקרב משיבים ערבים. בחודשיים שלאחר ה-7 באוקטובר נרשמה עלייה משמעותית, של למעלה מ-20 נקודות אחוז, בשיעור הגאים להיות ישראלים בקרב חברי קבוצות אלו. נדמה שרבים מהם חשו שאינם גאים להיות ישראלים בשל פעולות הממשלה בתשעת החודשים הראשונים של 2023 ובשל חששם כי ישראל מאבדת את אופייה הדמוקרטי; אבל אירועי ה-7 באוקטובר שינו זאת במידה רבה, וההתגייסות  למלחמה מול אויב אכזר העלתה את מפלס הגאווה גם אצל מי שקודם חש פחות גאה.

דגל ישראל פרוש על גג בית הנשיא (צילום: דוברות בית הנשיא)
דגל ישראל פרוש על גג בית הנשיא (צילום: דוברות בית הנשיא)

עם זאת, בחודשיים האחרונים ישנה בקרב חברי קבוצות אלו ירידה הדרגתית קלה במידת הגאווה להיות ישראלי. ראוי לציין שלצד העלייה בגאווה להיות ישראלי מאז ה-7 באוקטובר, נתוני הסקרים של המכון לחירות ואחריות לא מראים עלייה באמון הציבור בכנסת, בממשלה, או במוסדות שלטון נוספים. גם האמון בצה"ל נשאר מאז דומה למדי.

נראה שהעלייה בגאווה להיות ישראלי מאז ה-7 באוקטובר נובעת מתחושת הציבור שהישראלים עצמם – ולא השלטון – פעלו ופועלים כראוי לנוכח מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר והאתגרים הרבים שעומדים בפני מדינת ישראל. נותר לקוות שבעתיד הציבור יחוש גאה בזהותו כישראלי, לא על רקע תגובה למחדלים ואסונות, אלא על רקע רגיעה צבאית, שיפור כלכלי וחברתי, וכבוד הדדי בין הקבוצות השונות בחברה.