השיפור בתשתיות התחבורה, השימוש הגובר במערכות בטיחות מתקדמות המותקנות בכלי רכב חדשים, נוסף על מערכי רפואת חירום מתקדמים, אמורים היו להפחית את תדירות תאונות הדרכים וחומרתן, כמו גם את מספר ההרוגים והפצועים. עם זאת, על פי המועצה האירופית לבטיחות בדרכים, וסטטיסטיקת התאונות ב־32 מדינות ה־OECD עולה כי ישראל נמצאת בתחתית הרשימה.

בשנים האחרונות ניכרת מגמה של עלייה במספר הנפגעים שאינם נהגים או במילים אחרות, הנוסעים בכלי הרכב. ייתכן כי הסיבה לכך נובעת מהשיפור בתשתית ובבטיחות של הרכב הפרטי. ללא קשר לממצאי החקירה הסופיים של האירוע הנוכחי, אפשר להצביע על כמה היבטים שיש להם חשיבות בהפחתת התאונות בישראל.

תאונות דרכים אינן בגדר גזירת גורל בלתי נמנעת. נוסף על המשך ההשקעה בשיפור התשתיות התחבורתיות והטכנולוגיה המתקדמת ברכבים, יש צורך להגביר את האכיפה של חוקי התנועה, לחקור שיטתית את תאונות דרכים ולהפיק מהן לקחים (ולא רק מתאונות מרובות נפגעים, כמו התאונה אתמול). כמו כן, יש צורך להכשיר כוח אדם איכותי ברשויות השונות העוסקות בבטיחות בתחבורה.

כדי להפחית את מספר הנפגעים בתאונות יש לזהות את מוקדי הסיכון בכבישים ראשיים עמוסים, שבהם עובר מספר רב של כלי רכב כבדים, ובמיוחד משאיות ואוטובוסים. אפשר לשפר באופן ניכר את תפקודה של מערכת התחבורה בישראל. יש חשיבות להצבת הנושא גבוה בסדר העדיפות הלאומי, ולגבותו באסטרטגיה פוליטית ובשיתוף פעולה בין הרשויות.

הכותב הוא ראש מסלול הנדסה וניהול מערכות תשתית במכללת אפקה להנדסה.

תאונות כמו זו שהתרחשה בכביש 443 אינן בגדר גזירת גורל בלתי נמנעת

ללא קשר לממצאי החקירה הסופיים של האירוע הנוכחי, אפשר להצביע על כמה היבטים שיש להם חשיבות בהפחתת התאונות בישראל