“שמרו על סבתא וסבא” – אין מי שאינו מכיר אמירה חשובה זו מתקופת ימי הפחד והאימה מהשלכות ההידבקות בווירוס הקורונה. אלא שאמירה זו נכונה וראויה גם בימים אלו.
"פקידי האוצר מומחים גדולים בלתחמן": יפה בן דויד זוכה לגיבוי
נציגי משרד האוצר והסתדרות המורים ייפגשו: "הפערים נותרו אותם הפערים"
חוסר ההלימה המשווע בין חופשות מערכת החינוך לימי החופשה של ההורים מטיל עול כבד על הסבים והסבתות בימי הקיץ הלוהטים. אלו נאלצים ברוב המקרים להפוך לשמרטפים, משמחים ובדרנים לעת מצוא בימים שבהם מסתיימות הקייטנות, ומטלת הדאגה לתינוקות בית רבן נופלת על הסבים והסבתות. כסב אוהב וגאה ל־12 נכדים, אני יודע שזו חוויה נהדרת להיות במחיצת הנכדים, אך גם מטלה מתישה וסוחטת כוחות - מדאגנות יתר בדרך כלל.
עתה, בצל איומי השביתה של מערכת החינוך ב־1 בספטמבר, נראה שהסבתות והסבים הפכו בני ערובה עד להשגת הסכם שכר חדש, שלידתו בדרישה להיטיב עם המורים הצעירים. כידוע, נכון לכתיבת שורות אלה הסכם השכר תקוע בשל מחלוקות על שכר המורים הוותיקים.
אחרי שהסבתות והסבים קיוו לנשום מעט אוויר צח ולהתמקד בעיסוקים ובתחביבים, ייתכן כי יוארך שירות המילואים שלהם בצו 8 ללא שום תגמול בצדו. לפחות היו מי שהיו דורשים לתת קצבת נכדות ונכדים בימי החופשה מן הלימודים של הילדים. ברור שההוצאות של האזרחים הוותיקים בימי הכיף עם הנכדים עולות פלאים, וקצבת האזרח הוותיק נשארת עלובה כפי שהיא.
אז מילה לארגוני המורים ולציבור ההורים כולו, שהרי שירותיהם של הסבים והסבתות נדרשים מצד כל ההורים, לא רק מי שהינם מורים: תנו גם לנו, הסבתות והסבים, כמה ימי חופשה. אנו מקווים, כמו הציבור כולו, כי ב־1 בספטמבר נזכה לראות את נכדינו פוסעים לעבר בית הספר ומזכירים לנו בערגה את ימי הילדות שלנו.