ממה שפורסם עד כה בעניין הפיגוע במחסום שועפאט, ניתן להסיק כי השגרה היוותה את הגורם העיקרי לתוצאת האירוע הקשה הזה. האויב הגדול של הצבא בזירת לחימה הוא השגרה. שגרה מייצרת שאננות, שגרה מרדימה. יש להילחם בשגרה כמו באויב לכל דבר.

פיגוע הירי בירושלים: לוחמת צה"ל מתה מפצעיה, נמשך המצוד אחר המחבל
השר בר-לב על סרטון הפיגוע במחסום שועפאט: "הדברים לא נראים טוב"

בפיגוע נפלה סמלת נועה לזר ז"ל בעת מילוי תפקידה. לזר הייתה חיילת, ושגרת המחסומים הייתה מוכרת לה. לבטח האמינה וסמכה על חבריה לנשק ועל מפקדיה.

ממה שפורסם עד כה, עולה כי במהלך חילופי משמרות במעבר שועפאט הגיע למחסום רכב, ובו המחבל עודאי תמימי ושלושה נוסעים נוספים. במהלך התשאול של יושבי הרכב, תמימי ירה מתוכו לריכוז לוחמים ואנשי ביטחון שעמדו בסמוך, ולאחר הירי נמלט רגלית וללא פגע לכיוון מחנה פליטים סמוך. עד לכתיבת שורות אלו נמשך המצוד אחריו, וכן נערכו מעצרים מסביבתו הקרובה של המחבל.

גם אם עדיין לא הושלמה הבדיקה המקיפה, ניתן לאבחן כי מדובר באירוע שתוצאתו רעה והתנהלות הגורמים בזירה בעייתית. לא מעט אירועים שנחקרו ומהם הסיקו מסקנות והפיקו לקחים הצביעו על השגרה כגורם מרכזי בתוצאה הרעה.

ניקח לדוגמה את אירוע הריגת המאבטח באריאל באפריל האחרון. שני מחבלים מגיעים סמוך לחצות ברכב עם לוחית זיהוי ישראלית לשער הכניסה המערבי של אריאל. בביתן השמירה שוהים מאבטח חמוש ומאבטחת חמושה. המחבלים יורים אל תוך הביתן, הורגים את המאבטח שסוכך בגופו על חברתו ועוזבים את המקום לאחר שביצעו וידוא הריגה. בתחקיר עלו כשלים שלא אתייחס אליהם כאן, ביניהם השגרה כגורם מרדים המשפיע מהותית על התוצאה.

התחקיר המבצעי של האירוע אמור להציף את כל הכשלים שגרמו לתוצאה ולענות על שאלת היסוד: מה גרם לתוצאה? כדי שאירוע כזה לא יישנה. מטרתו של התחקיר המבצעי היא לתקן תקלות לבל יישנו. לשם כך נחלקת עבודת המתחקרים לליקוט ולמידה של עובדות ועדויות, להסקת מסקנות כנגזרת מהבנת העובדות, להפקת לקחים הגזורים מהמסקנות והחלק החשוב – יישום הלקחים תוך קיום בקרה על הטמעתם בקרב הגורמים הרלוונטיים. יש גם לטפל במי שנמצא מתרשל בתפקידו למרות שנהוג להדגיש ש”התחקיר לא נועד לחפש אשמים”. הימנעות מטיפול ברשלנים פוגעת בהרתעה ומזמינה את הפיגוע הבא.

אינני יודע כמובן מה יעלה התחקיר הזה ואני מצפה שייתן מענה לשאלות הבסיסיות: מה קרה ומדוע זה קרה, איך נחלקת האחריות מרמת החפ"ש, דרך רמת המפקד המקומי ועד רמת המפקד המרחבי, רלוונטיות הנהלים התקפים, הוראות פתיחה באש הכתובות ואלו שנמסרות לכוח בעל פה, מרחב התגובה, מעגל שולט חיצוני, מה מצב הנשק, עד כמה הנשק מאפשר תגובה מיידית ואם מתקיימים הליכי בקרה וביקורת. כמו כן, התחקיר צריך לעסוק בממצאים של התהליכים האלה, ובמסקנות והלקחים ממה שנחקר. את התחקיר יש לעשות נאמנה וללא שיקולים זרים. צה"ל יודע ומסוגל לעשות את זה. 

הכותב הוא מנכ"ל “מבטחי" – פורום מפקדים לאומי וחבר בפורום המזרח התיכון