כשמונה חודשים מאז שהחלה המערכה הרוסית באוקראינה, ניתן לומר כי יבשת אירופה שינתה את פניה, והיא כעת מתמודדת עם מספר פליטים שלא נראה מאז מלחמת העולם השנייה. כ־15 מיליון מתושבי אוקראינה נעקרו מבתיהם בגלל הקרבות, וכ־6.7 מיליון מהם ברחו מארצם והתפזרו במדינות אחרות.
מאז הפעולות לסגירת הסוכנות היהודית ברוסיה והודעת נשיא רוסיה ולדימיר פוטין על מבצע גיוס מילואים ללחימה נגד אוקראינה, חלה האצה משמעותית במספר העולים היהודים לישראל, מתוך הבנה שמסך הברזל לאט־לאט יורד שוב על אזרחי רוסיה.
גם אנחנו, ועידת רבני אירופה, התגייסנו למען הפליטים היהודים ברחבי אירופה וסיפקנו להם קורת גג, מזון, מלבוש וסיוע במדינות מארחות כמו פולין, רומניה, הונגריה וגרמניה ובקליטה בישראל.
אל מול כל זה, הממשלה שתוקם בישראל תצטרך להביע עמדה ברורה בסכסוך שתכלול מעשים קונקרטיים ולא רק גינויים או הבעת סולידריות. כשעוזר ראש המל"ל הרוסי מפרסם מסמך שבו נטען כי "פעילות חב"ד באוקראינה היא לא פחות מכת", ממשלת ישראל צריכה להגיב במסר תקיף כלפי ממשלת רוסיה. עלינו לזכור שיש לרוסיה לא פחות אינטרסים בירושלים מאשר יש לישראל במוסקבה. כשהממשל הרוסי מערים קשיים על אורח החיים היהודי ברוסיה, לממשלת ישראל יש מספיק מנופי לחץ כדי לתת לכך מענה.
למדינת ישראל ישנם שיקולים אסטרטגיים ברורים מול רוסיה שכוללים את מרחב התמרון שלה בלבנון ובסוריה. אך על התוקפנות הרוסית כלפי הקהילות היהודיות והאינטרסים הלאומיים של ישראל, לא ניתן לעבור לסדר היום.
לא ראיתי במערכת הבחירות האחרונה מצע סדור לקליטת הפליטים מאוקראינה ומרוסיה, כזה שיקנה להם עתיד בהיר וברור במדינת ישראל. לפי ההערכות הרשמיות, כ־50 אלף מהקהילה היהודית ברוסיה כבר עזבו את המדינה, ולפחות 25 אלף מהיהודים ברוסיה הגיעו לישראל.
ככל שהזמן חולף, מסך הברזל יורד כאמור ברחבי רוסיה, וההזדמנות של הקהילה היהודית לעזוב הולכת ומצטמצמת. על מדינת ישראל להשתמש בכלל משאביה כדי להתיר כבלים בירוקרטיים בקליטת העולים מרוסיה. על המדינה לסייע בהתרת החסמים מחשבונות הבנק של העולים מרוסיה ולהקל את ההליכים הבירוקרטיים ואת זמני ההמתנה הנוגעים לתהליכי הכרת הגיור ובדיקת מוצאם היהודי של העולים, כדי שיוכלו לאסוף את השברים ולהתחיל בחיים חדשים במדינת ישראל.
כעת, יותר מתמיד, הקהילות היהודיות באירופה צריכות לשמוע קול צלול וברור מצד ממשלת ישראל. מדובר בנושא בעל חשיבות אסטרטגית למדינת ישראל.
הכותב הוא נשיא ועידת רבני אירופה. שימש כרב הראשי של מוסקבה בשנים 1993־2022