בימים אלו, זר לו היה נקלע לארץ, היה אולי חושב שמדובר בשווייץ או בשוודיה והבעיה המרכזית שעמה מתמודדים אזרחי ישראל היא ההרכב של שופטי בית המשפט העליון. מאז הקמתה עוסקת ממשלת ישראל במהלך חקיקתי בהול לשינוי המסד הדמוקרטי של ישראל, כאשר שאר מצוקות האוכלוסייה נדחקות לקרן זווית, בעיקר אלו הקשורות לשמירה על הביטחון האישי.
בכיר לשעבר במשטרה מסביר: זה המכשול המשמעותי ביותר במיגור גל הטרור
אחת ולתמיד: המומחים קובעים האם הרפורמה המשפטית תועיל או תיפגע בישראל?
לאורח מבחוץ, שיעקוב אחרי השיח הציבורי, יהיה נדמה שהטרור הרצחני נעלם מרחובותינו, ירי הקסאמים מעזה הסתיים, סכינים משמשים רק להכנת סלט ירקות ולא לדקירת אזרחים, ומכוניות נועדו רק כדי להיתקע בפקקים ולא לדריסה קטלנית.
בהיכרותי את הטבע והיכולת האנושית, כולל של מקבלי החלטות, אני מודע לעובדה שלבני אדם (כולל למנהיגים גדולים) יש יכולת מוכחת להצליח כאשר הם מתמקדים בנושא אחד, ולו הם מקדישים את מרב תשומת לבם. לטעמי, ביטחון אישי הוא המרכיב העיקרי בחובות ממשלה (כל ממשלה) כלפי אזרחיה. בין שמדובר ב”ממשלת ימין על מלא” ובין שבממשלת שמאל־מרכז. זו גם זו חייבות לספק ביטחון אישי לכל אזרחי ישראל באשר הם. לתושבי ירושלים הממתינים בתחנה לאוטובוס, לתושבי נווה יעקב בהולכם לבית הכנסת, לילדי נחל עוז בשובם מגן הילדים ולילדי שדרות בדרכם למתנ”ס.
ניסיון העבר הוכיח לנו את מורכבות הבעיה ואת הקושי לפתור אותה. המצב מחייב את הממשלה החדשה להקדיש את רוב זמנה (אם לא את כולו), מרצה ויכולתה האינטלקטואלית להביא לעצירת ההידרדרות במצב הביטחוני.
העיסוק האובססיבי בשינויים במערכת המשפט אינו תורם גרם אחד של ביטחון אישי לאזרחי ישראל. נהפוך הוא. העימות הפנים־ישראלי והיעדר נכונות הקואליציה להידברות סביב נושא זה יוצרים בקרב אויבינו מצג שווא של אובדן כוח ישראלי. ממשלת ישראל חייבת בימים אלו לקחת אוויר ולעצור את בליץ החקיקה כדי להתפנות לטיפול יסודי בהחזרת הביטחון האישי לאזרחים. זה הזמן לממשלה לפעול על פי הסיסמה הבאה: רפורמה אאוט, ביטחון אין.