"עשית שלום בית", הכריזה אחת המשתתפות בסיום הרצאתי בנושא תזונת ילדים. לפני שהספקתי לשאול כיצד, הסבירה: "הכלה שלי מתנהלת עם הנכדים בכל הקשור לאוכל ולארוחות בדיוק כמו שלימדת, ואני כל הזמן חשבתי אחרת ונהגתי לתקן אותה". "אם כך", הצעתי, "תספרי לה על ההרצאה ותתפעלי מהגישה שלה". "לא להגזים", השיבה, "מספיק שמהיום לא אעיר לה יותר". 
יום המשפחה יחול בראשון הקרוב. לא מעט התייחסנו פה בעבר לדינמיקה המשפחתית סביב שולחן האוכל. בין הורים לילדיהם, בין בני הזוג לבין האחים. הפעם בחרנו להתייחס לדמות מפתח נוספת במשפחה: סבתא.

מתברר כי במשפחות רבות ההתייחסות של הסבתות לאוכל של נכדיהן אינה פשוטה. לעתים היא מלווה בקונפליקטים ובקשיים. לפעמים הכנת האוכל לנכדים היא בבחינת אספקה של צורך פיזי, לפעמים התבשילים והארוחות הם הזדמנות לפנקם ולפעמים גם וגם. יחד עם זאת, הארוחות לא פעם משקפות את מערכת היחסים בין בני המשפחה (יחס הצעירים למבוגרים ולהפך) או את הגישות התרבותיות והחינוכיות השונות של המבוגרים (דור ההורים ודור הסבים).
אנחנו נתייחס לסבתא, משום שלרוב היא הדמות הדואגת לתזונת הנכדים. אנחנו מכירות ומוקירות משפחות שבהן זהו התפקיד של הסבא, וכל האמור יהיה כמובן רלוונטי גם למשפחות אלו. 
 
לאוכל יש חלק מרכזי בקשר בין הסבתא לנכדים, ללא קשר לדיפלומה של הסבתא בבישול או לאיכות הבישול בביתה. ילדים אוהבים את האוכל של סבתא: המרק של סבתא בימי מחלה, מאכלים מסורתיים בחגים, השיחות עם סבתא במהלך הארוחה, המפגש עם המשפחה המורחבת. במקרים רבים לאוכל של סבתא יש מעטה - לא תמיד מוחשי - של פינוק.
עם זאת, בעידן שבו הידע רב ונגיש מאוד ומודעות ההורים לתזונת הילדים גבוהה, המפגש עם האוכל בבית הסבתא עלול ליצור קונפליקטים - בין בתה או בנה של הסבתא לבין הסבתא, והמצב מורכב יותר בין הסבתא לכלתה. 
שלום בית או תזונה נכונה? התשובה לשאלה הזאת אינה פשוטה כלל ועיקר. היא תלויה בעיקר ברמת המעורבות של הסבתא בחיי הנכדים ובתכיפות המפגשים. סבתא שרואים בחגים ולפעמים בסופי שבוע, או סבתא שפעם–פעמיים בשבוע מחליפה בקביעות את ההורים ואחראית גם לאוכל למשך שעות רבות.
חשוב להבין עד כמה גדול ההבדל בין תפריט המשפחה לזה של הסבתא. האם התפריט של המשפחה צמחוני או טבעוני, האם זו משפחה שמנסה לאמץ הרגלים חדשים - למשל, להוציא משקאות ממותקים או לצמצם משמעותית את כמות החטיפים בעקבות בעיית השמנה של אחד הילדים. 
נתון נוסף שמשפיע הוא באיזה מגרש הילדים נמצאים. בביתה של הסבתא או בביתם. יש הבדל בין חטיפים זמינים לילדים במגירה במטבח של סבתא, לבין חטיפים שהסבתא מביאה עמה בביקור או לחטיף שמוצע במסגרת בילוי מחוץ לבית.
נשאלת השאלה עד כמה לאוכל של סבתא יש השפעה על התזונה של הילד והשפעה על הבריאות והחינוך להרגלים לאורך זמן בתוך המכלול. האם לשהות של הסבתא עם הנכדים יש אכן השפעה משמעותית על בריאות הילד? האם היא מקדמת או משבשת את ההרגלים שההורים מנסים להקנות לילדיהם? 
אפשר יותר
הגישה שלנו, גם כלפי ההורים שלנו, היא שלהם מותר יותר. אם סבתא מסכימה שאצלה יאכלו מול הטלוויזיה, גם כאשר בבית שלנו זהו כלל שאין לעבור עליו - אנחנו מתירות. כך גם באוכל: אף שאצלנו אנחנו משתדלות להקפיד על תזונה נכונה, להורים שלנו אנו מרשות יותר. 
זאת בהנחה שהארוחות אצל הסבתא אינן תכופות או יומיומיות. בדומה לצהרון, יש לכבד את הסבתא והתפריט שהיא מציעה. הילדים יודעים להפריד בין הכללים בבית ההורים, שלא תמיד זהים לאלה המקובלים אצל סבתא וסבא המאפשרים לשהות זמן רב יותר באמבטיה ואפילו לקפוץ על הספות בסלון.
הילדים מבדילים בין ההרגלים שההורים מקנים להם לבין הפינוק שיש אצל הסבתא והסבא. כך גם באוכל: גם אם מדי פעם יאכלו קצת יותר מתוק וקצת יותר מלוח, ההרגלים לתזונה נכונה מהבית לא ייעלמו. כל זאת בתנאי כמובן שאין פגיעה ממשית בבריאות הילד ובאמונה של ההורים, כמו כשרות או צמחונות.
כאשר הסבתא דומיננטית יותר בחינוך הילד, אנחנו מצפים ממנה לכבד את גישות החינוך של ההורים. גם כאשר מדובר בשעות שינה, בילוי מול מסך זמין (נייד, טאבלט או מחשב), נימוסים וגם הרגלי התזונה. כאשר הסבתא מבלה זמן רב עם הנכדים ומשדרת מסרים שונים ואף מנוגדים לאלה של ההורים, יכולה להיות פגיעה ממשית בדרך החינוך של ההורים. המתירנות של הסבתא אף עלולה לשמש כלי של הנכד נגד הוריו.
פתרון פשוט, מהנה ומומלץ הוא לפנק את הנכדים בדרכים נוספות ומגוונות ולא רק באוכל: משחק, קריאת סיפורים, פתירת תשבצים, שיתופם בתחביבים של הסבתא כמו גינון, ציור או טיול רגלי קצר. ואם טרם שלחתם פרחים או ציירתם ציור לסבתא לכבוד יום המשפחה, זה הזמן.

 

לייעוץ נוסף בנושאי תזונה נכונה וקידום בריאות