המחקר נערך לפני חופשת הפסח בקרב 502 בוגרים ו־208 תלמידי תיכון. על פי התוצאות עולה כי 40% מהנשאלים שינו את דעתם לגבי המורים בעקבות משבר קורונה. 30% מהתלמידים ו־22% מהמבוגרים דיווחו כי חל בעיניהם שיפור במעמד המורים לאור התנהלותם בתקופת משבר קורונה. מנגד, 15% מהבוגרים ו־16% מהתלמידים טענו כי במהלך התקופה האחרונה, התנהלותם של המורים במשבר הקורונה גרמה לפגיעה במעמדם.
בסקר ניתנה גם שאלה אחת פתוחה לגבי מעמד המורים בארץ. המשיבים הסבירו כי הסיבה לשיפור שחל במעמד המורים היא "התרשמותם לטובה מההשקעה הרבה של המורים בלמידה מרחוק תוך העמדת צורכי התלמידים במרכז, כמו גם ההשקעה והמאמץ, שבאו לידי ביטוי באכפתיות, במסירות ובמחויבות לרווחה של התלמיד". חלק מהבוגרים שהשיבו על הסקר ציינו כי בתקופה זו חלה התקרבות בין התלמידים למורים.
מהצד השני, אלו שטענו בסקר כי דווקא חלה ירידה במעמד המורים בעיניהם, נימקו זאת בכמה גורמים; איכות התפקוד המקצועי בלמידה מרחוק, פגיעה בקשר האישי בין המורים לתלמידים וההפסקה של הלמידה מרחוק עד לחתימת ההסכם עם המורים.
פרופ׳ איציק גילת, ראש רשות המחקר במכללת לוינסקי לחינוך, סיכם לגבי הסקר: ״התוצאות מראות שהשינויים שהתחוללו במערכת החינוך בעקבות משבר קורונה השפיעו על מעמד המורים בעיני חלק בלתי מבוטל מן המשיבים.
"37% מן הבוגרים ו־46% מן התלמידים דיווחו על שינוי בתפיסתם את מעמד המורים, בין שלטובה ובין שלרעה. השינוי התבטא בשני הכיוונים - שיפור המעמד מצד אחד, ופגיעה במעמד מצד שני. עם זאת, אחוז המדווחים על שינוי חיובי גדול בהרבה - פי שניים אצל התלמידים ופי אחד וחצי אצל הבוגרים - מאחוז המדווחים על שינוי שלילי".
התרעות פיקוד העורף