אתמול פורסם כי פרויקט סלילת תוואי הרכבת המקביל לכביש 6 יידחה בעשור לכל הפחות. מדובר בתוואי שעוקב אחר התוואי ההיסטורי של הרכבות בישראל. התוואי נמתח מנחל עירון וואדי ערה ועד לוד ואמור לספק מעקף לגוש דן לנוסעי הרכבת.

צפריר רינת, הכתב לענייני איכות הסביבה של עיתון "הארץ" התראיין לתוכנית אקולייף ב-99fm אמר כי "התוכניות הראשונות אושרו מזמן, אך כעת צריך למצוא תקציבים להניע את הפרויקט. ישנם הרבה מאוד פרויקטים תחבורתיים בישראל שהחלו ועוד כאלה שיצאו לדרך בשנים הקרובות ולכן צריך לתקצב ולתת עדיפות. במקרה זה, העיכוב נוצר מהסיבה שהקו עובר דרך קרקעות פרטיות שיש להפקיע אותן מבעליהן".

עוד אמר רינת, כי כי למרות הסכנה של הקיצוץ בתקציב הפרויקט, העלות שלו עלתה. "אנשים חושבים שישראל היא מדינה שבה הכל עקום והפרויקטים מנופחים, אך זה עניין שכיח בעולם. פרויקטים תחבורתיים גדולים עלותם הרבה יותר גדולה ממה שחושב בהתחלה. יש לא מעט משתנים שלא נלקחים בחשבון. פעולות ניקוז והקמת מחלפים, אלה דברים מורכבים ויקרים. המדינה צריכה לומר שגם אם זה עולה יותר זה שווה בטווח הארוך".

"ההתנהלות לא מפתיעה, גם נתב"ג 2000 נפתח באיחור", אמר רינת. "עיכוב רציני נוצר בפתיחת קו הרכבת מת"א לירושלים, שזה משהו שפוגע מאוד בקשר בין שני המטרופולינים ואיך אפשר שלא להזכיר את הרכבת הקלה שבה יש עיכוב של עשרות שנים".

רינת המשיך: "העובדה שאין ממשלה קבועה אינה משפיעה על המצב, הדרגים המקצועיים צריכים לקבל החלטות טכניות וכספיות רבות משמעות. השר יכול להתערב בהחלטות שכבר אושרו, אם הוא יפעיל את כובד משקלו לזרז תוכנית שכולם הסכימו עליה ועל התקציב שלה, איש לא יאמר לו שהוא פועל מסיבות פוליטיות. ההערכות היום מדברות על שנת 2027 אך אם זה יהיה ב-2030 זה יהיה גם טוב. אני חושב שבמשרדי הממשלה לא הפנימו עד כמה גדול הצורך במערכות תחבורה של הסעה המונית מכל הסוגים וכל הרמות מנתיבי תחבורה בלעדיים ועד רכבת פרברית מורחבת, זה צורך קיומי חיוני. בלעדיו ישראל תהיה מקום שקשה מאוד לחיות בו".

המאבק על אפולוניה

בית המשפט אישר הקמת 2,700 יחידות דיור באזור אפולוניה ממערב להרצליה, מקום המהווה בית גידול לבעלי חיים וצמחייה. עיריית הרצליה היא זו שדווקא מתנגדת לתוכנית. ראש העיר משה פדלון אמר בדיון בבית המשפט כי זו הכרעה על ביטול ומחיקה של הטבע אל מול עליונותו של האדם. ראש העיר סירב לוותר, העירייה ביקשה דיון חוזר ובית המשפט אמור להחליט האם לאשר זאת. העירייה מנסה לעורר מודעות ציבורית באמצעות הפנינג שהיא תקיים, בו היא תציג תמונות של השטח וידברו על חשיבותו. כמו כן, יוצג הרעיון של העירייה להפוך את השטח ל-'אקו פארק' שבו יהיה אזור שהטבע יישמר והאנשים יוכלו לשהות בו. ההפנינג המשפחתי יתקיים בשני 9 בספטמבר בשעה 17:00 באפולוניה בהרצליה.

הנערה שנאבקת על הצלת כדור הארץ

השריפות ביערות האמזונס העלו את המודעות בעולם להתחממות הגלובלית. מי שמאוד פעיל בנושא, אולי מפני שהם מבינים כי מדובר בעתיד שלהם, הם דווקא בני נוער מכל העולם שיותר ויותר משמיעים את קולם במטרה להציל את כדור הארץ. לירן מרר, בת ה-17 תלמידת י"א במזכרת בתיה מספרת על המאבק שהפך לשגרת יומה.

"אני חלק מעצומה עולמית Strike for future שהוקמה ע"י תלמידים, אנחנו מוחים ומשתתפים בשביתות בינלאומיות ובשביתות בישראל בנושא האקלים. אנחנו חייבים לעבור לאנרגיה מתחדשת חייבים להעלות את המודעות, שפוליטיקאים יעסקו בנושא וזה חייב לקרות עכשיו. ביום הראשון ללימודים עשינו מיצג של ילקוטים, קלסרים וקלמרים של כ- 200 תלמידים, כולל נערים ונערות פלסטינים. המיצג מהציוד לבית הספר בא לומר לכולם שאנחנו עדיין תלמידים שלומדים למען עתידנו אך איך יהיה לנו עתיד עם כל אסונות הטבע. כבר ב-2050 הולכים להיות 400 מיליון איש שעלולים להיות בסכנה, לאבד את ביתם או חייהם. אני חוששת לגבי הילדים שלי, אני לא רוצה שהם יגדלו בתוך עולם של תסכול והרס".

מרר המשיכה: "כשראיתי את השריפות באמזונס חשתי צביטה בלב אבל חשבתי שזה ייגמר בקרוב ולא האמנתי שזה ימשיך עד עכשיו. נראה כאילו העולם כמנהגו נוהג אבל זה לא כך, מפלס הים עולה, כל ההצפות בחורפים החלו בשנים האחרונות וזה ימשיך לקרות".

מה עושים ביומיום?

"אני משתמשת בכמה שיותר תחבורה ציבורית, לא משתמשת בפלסטיק חד פעמי, הפכתי להיות חצי טבעונית, משהו שאני המצאתי, אני לא אוכלת בשר וחלב".

 


איך התגובות למאבקך?
"יחסית מקבלים יפה, מבינים אותי כשאני יוצאת לשביתה או מחאה. בבית קצת חושבים שזה ג'וק שנכנס לי לראש אבל ככל שזה מופיע בחדשות הם מבינים על מה אני מדברת. התנועה אליה אני משתייכת פועלת במישור הבינלאומי, בעיקר ברשתות החברתיות. אנו מבקשים להחתים מיליון איש על עצומה שאותה נציג בפני מנהיגי העולם בוועידת האקלים בניו יורק בסוף ספטמבר. עד לרגע זה חתמו 750 אלף אנשים".

הפוליטיקאים משתפים אתכם פעולה?

"חברי הכנסת עסוקים, חלקם בדברים חשובים, אך זה הדבר הכי חשוב. יש שני חברי כנסת שעוזרים לנו מאוד, יש כאלה שמתעלמים.

לסיום אמרה מרר, כי המודל  לחיקוי שלה הוא גרטה טונברג. "הנערה בת ה-17 הפכה לסמל המאבק בשינוי האקלים המנסה להציל את כדור הארץ הנמס. היא הגיעה לניו יורק באוניה כדי להשמיע את קולה. היא כמו המשיח בשבילי, היא התחילה את הכל, היא סחפה אותנו אחריה כמו תלמידים שלה. אף אחד לא יעשה את זה במקומנו. אני רוצה לראות עולם, לטייל ולעזור לאנשים כמה שיותר ואני מפחדת שהעולם ייחרב עד אז".