ברוח הבחירות המתקרבות, אנחנו מביאות לכם את הדרך לבחירה מושכלת של המוצרים בסופרמרקט, דרך שמלווה אותנו במהלך כל השנה בעת הקניות: מה להכניס לעגלה ומה להשאיר על המדף. כדי לבחור נכון, כשהשיקול התזונתי מובא בחשבון, יש צורך להתעכב קצת: לקרוא את המסרים שבחזית האריזה וגם להפוך את האריזה ולבחון את רשימת הרכיבים והטבלה התזונתית.

הנה בקשה קטנה לפני שנתחיל, גשו למטבח ושלפו מוצר מזון מהמקרר, מהמזווה, מהמגירה או משקית הקניות שעוד לא פרקתם ויחד נעבור על המדדים לבחירת מוצר טוב יותר.

לרוב, המסרים על גבי האריזה נכונים ואינם מטעים, בהתאם לדרישות הרגולציה בישראל. עם זאת, קיים שוני בין חברה אחת לאחרת בעיצוב האריזה כמו גם בהחלטה על ההצהרות שעל גביה. אם על אריזה של מותג מסוים מצוין "ללא צבעי מאכל", לדוגמה - לא בטוח שבאריזה של מוצר מקביל ללא הצהרה זו יש צבעי מאכל.

דוגמה נוספת היא הכיתוב "ללא תוספת סוכר". זו מבטיחה שאין סוכר ברשימת הרכיבים, אך ייתכן בהחלט שהמוצר מכיל דבש, שמבחינה תזונתית הוא נחשב כסוכר, או רכז פירות שמכיל בעיקר סוכר. הצהרות אלה ואחרות יופיעו פעמים רבות בחזית האריזה.

האמת נמצאת מאחור

לגב האריזה יש "רייטינג" נמוך יותר. יחד עם זאת, מספר הצרכנים שקוראים גם את הכתוב בצד האחורי עולה.

• רשימת הרכיבים: הרכיבים מופיעים על פי כמותם בסדר יורד. הרכיב הראשון הוא הרכיב שממנו יש הכי הרבה במוצר, ואילו כמותו של הרכיב האחרון היא הפחותה ביותר. אם במוצר מסוים השמן יהיה בין הרכיבים הראשונים ברשימה, הדבר מעיד על תכולת שומן מוסף גבוהה (לעתים השמן הוא מרכיבי המוצר עצמם כמו שומשום או אגוזים). כך גם לגבי הסוכר - במוצרי מתיקה רבים, כמו עוגיות, שוקולד וכמובן משקאות מתוקים, הוא הרכיב הראשון.

• פשטות: מוצר שבו רשימת הרכיבים קצרה ומובנת, כלומר הרכיבים מוכרים (ללא מספרים ואותיות), מומלץ יותר. לכלל זה יש יוצאים מן הכלל, אך לרוב הוא נכון.

• טבלה תזונתית: הטבלה מסייעת להשוות בין שני מוצרים דומים באותה קטגוריה, כמו שני סוגי לחם. בהשוואה יש לבחון את הערכים התזונתיים ולהעדיף את המוצר שבו פחות נתרן, סוכר, שומן רווי, ואם יש צורך בשמירה על המשקל - גם פחות קלוריות. רכיבים שנעדיף שיהיה מהם יותר: סיבים תזונתיים, מינרלים וויטמינים.

• אנרגיה (קלוריות): אנרגיה מחושבת ביחידות מידה של קלוריות. הערך הקלורי של מוצר מזון הוא למעשה סך התרומה הקלורית של הרכיבים השונים שבו. גרם אחד של חלבון תורם 4 קלוריות. גם גרם אחד של פחמימות תורם 4 קלוריות. לעומת זאת לגרם אחד של שומן תרומה גבוהה - 9 קלוריות בגרם. השומן הוא מקור האנרגיה המרוכז ביותר.

• חלבונים: הם מרכיב משמעותי במוצרי חלב, דגים ובשר, ובמזונות המכילים ביצים וקטניות. החלבונים הם אבני הבניין של הגוף: תאים, רקמות, איברים ורכיבים נוספים כמו הורמונים ואנזימים. הצהרה כי מוצר מסוים מכיל יותר חלבון לא מעידה על יתרון תזונתי. מרבית האוכלוסייה צורכת מספיק חלבון, כלומר את כל הכמות היומית המומלצת, ואין צורך בתוספת.

• פחמימות: הערך המופיע בטבלה כולל את סך הפחמימות, כלומר הפחמימות הפשוטות (הסוכרים) והפחמימות המורכבות (העמילנים). הפחמימות הן ספק האנרגיה העיקרי של גופנו. בימים אלה משרד הבריאות בוחן את האפשרות לציין בטבלה את ערך הסוכרים בנפרד. על גבי חלק מהאריזות מצוין ערך הסוכרים וולונטרית.

• שומנים: הערך המופיע ליד המילה "שומנים" אינו מעיד על סוג השומן אלא על כמותו. לכמות גבוהה של שומן במוצר יש משמעות לגבי הערך הקלורי שלו. כיוון שתרומתו הקלורית של השומן כל כך גבוהה, לעתים הפחתה - רק שליש מכמותו - משמעותית מבחינה קלורית. אך חשוב להתייחס גם לפרופיל השומנים ולא רק לכמותם, ולתת תשומת לב במיוחד לכמות השומן הרווי והנה ההסבר.

"שומן רווי" מעיד על סוג השמן. ערך השומן יכול להגיע מסוגי שמנים שונים. השוני בשמנים השונים נובע גם מההתפלגות בין חומצות השומן הבלתי רוויות (הנחשבות לטובות יותר לגוף האדם) לעומת חומצות שומן רוויות (הנחשבות למזיקות). כאשר אחוז השומן הרווי עולה על 2% מסך השומן הכללי, חובה לציין אותו בטבלה התזונתית. ובנוסף גם את הערך של הכולסטרול ושומן הטראנס. ככל שערך השומן הרווי ביחס לסך השומן גבוה יותר, האיכות התזונתית של השומן נמוכה יותר.

• נתרן (סודיום): בתרכובת של נתרן וכלור נוצר המלח השולחני המוכר. הנתרן הכרחי למאזן הנוזלים בגוף, חיוני למערכת העצבים, מערכת השרירים ועוד. יחד עם זאת, חשוב להעדיף מוצרים בעלי כמויות נתרן נמוכות ככל האפשר. מקור הנתרן בתזונה הוא בעיקר ממזונות מעובדים ומשומרים ולא מהשימוש במלחייה הביתית בעת הבישול או בארוחה.

• הטעם: המדד האחרון ברשימה הוא למעשה הראשון בשיקולים - הטעם. לא מומלץ להתפשר על הטעם. במידה שבהשוואה בין שני מוצרים טעם האחד משמעותית יותר טוב מהשני, העדיפו אותו. לעתים עדיף לוותר על קנייה של מוצר מאשר להסתפק בחלופה הפחות טעימה, גם אם תזונתית היא טובה יותר. לאורך זמן הבחירה לא תוכיח את עצמה, הטעם לא יספק, וההתפשרות תהווה מכשול.