"נשים טוענות שנעלמו עוברים": צעירה שעברה הפריה באסותא בעדות מטלטלת

א' סיפרה כי כבר בעת הטיפולים היא הרגישה שמשהו לא תקין בהליך וטענה כי "אני כבר חשתי בזה עוד הרבה לפני. אני מדברת על טיפולים שהתחלתי לפני 6 שנים, שכבר אז, מבחינתי, נכנסתי עם תחושה לא טובה לבית החולים הזה. לא תועד כשל כלשהו בשיא תהליך השאיבה. אני גיליתי שיצאתי מההרדמה ושאלו את בעלי שאלות. שאלו את בעלי האם אני מעשנת כי כנראה שהיה קושי בנשימה תוך כדי תהליך ההרדמה ושום דבר מזה לא תועד. יצאתי דיי מטושטשת ושמעתי את כל השאלות, אני יצאתי ברגשות מאוד קשים. מאז אני מעדיפה שאיבות ללא הרדמה, ללא חומרי הרדמה, לצערי עברתי הרבה פרוצדורות. אני עוברת את זה ללא הרדמה גם מאחר ואני הולכת לפי מסלול טבעי, אני מטבע הדברים, מדובר בדרך כלל על ביצית אחת שתיים".

לאחר שנשאלה כיצד הבינה שמשהו לא תקין, היא השיבה: "בגלל שלא היה תיעוד לזה. הם מגלגלים עיניים, זו הבעיה. כשמשהו מתנהל לא נכון, ולדעתי כל הפרוצדורה לא מתנהלת נכון. חוסר סדר. התחושה היא שם שבאמת יש שם מחסור בכוח אדם. הזמנים יותר קצרים של הטיפולים. אתה בוחר רופא, ברגע שאתה בוחר רופא ספציפי שעובד רק עם אסותא ראשון לציון אין לך כל כך ברירה. גם היום יש לי הפנייה ואני ממש בלבטים".

היא אף אמרה כי להערכתה, הרופא שמטפל בה הוא חלק מן העניין. "אני לא בטוחה שהוא לגמרי חף מכל העניין", הדגישה וציינה כי למרות שההפרייה נעשית במעבדה, הרופא עד לתהליך: "אני חושבת שלא רק באסותא ראשון לציון, בכל מעבדה קיימת, אין תהליך של בקרה אלא אם כן אני מבקשת ממכון פועה, ממכון של שומרות המצוות שמוודאים את התהליך. נשים בקבוצה שלנו טוענות שהיו מספר מקרים שבאמת נמנעו טעויות בגלל שהייתה עוד עין".

לטענתה מדובר כרגע בכ-300 נשים אשר נמצאות בסיטואציה: "בכל יום מצטרפות עוד, אני לא יודע להגיד לוח זמים אבל אני יודעת שהנשים טוענות שנעלמו להן עוברים, פתאום מצאו להן עובר מוקפא. יש פה דברים שאני לא מצליחה להבין".

"לפי הבנתי הם לא מקבלים מטופלות חדשות והמחלקה עדיין עובדת. מי שקיבלה הפנייה לאסותא ראשון לציון אכן תתקבל. לא כולן, חדשות לא תתקבלנה, זה מה שאני מבינה. הדבר היחידי שניתן לעשות בעיניי, אני חושבת שצריך לעשות בדיקות לכל מי שנוגעת בדבר. אני הראשונה שאתייצב לעשות את הבדיקות האלה. הילדה שתיוולד צריכה להיות אצל ההורים שלה הביולוגים".

על השאלה אם תהיה מוכנה להיבדק אמרה: "בוודאי, זו חובה מוסרית של כולנו.  כל אחד שעובר את התהליך, הראש שלי מוטרף רק מהמחשבה שחלילה הילדים שלי גדלים אצל מישהו אחר. אני בתהליך יותר מ-6 שנים וכל כך הרבה פעמים שאבו לי עוברים. פתאום אתה אומר 'אולי יש ילד שמסתובב והוא שלי'. סימן השאלה לא צריך לרחף מעל הראש של אף אחד מאיתנו. אני חושבת שהדבר היחיד שמעניין אותנו כמטופלות זה להתאגד, להיות ככוח אחד ולשנות דבר או שניים. נהיה שם היום אז אני קוראת מפה לכולן להגיע, כל מי שחוששת שזה חשוב לה ובדם ליבה, שתגיע. אנחנו מאוד נחושות לשנות פה דברים לטובת כולנו, לטובת כל הדורות הבאים. הטכנולוגיה טומנת בה אסונות גם, אנחנו מאוד שמחות שזה קיים אבל גם מאוד חרדות".