לפני כשבועיים, נקבע מותו של לוחם האש רב סמל דקל יהודה מרציאנו ז״ל, לאחר ניסיון חילוץ צעיר שנפל אל בור בדיר אל אסד. הוא איבד הכרה בעקבות שאיפת גזים רעילים, ונפטר יומיים לאחר שנקבע מותו של חברו, לוחם האש סמל עדנאן אסעד ז"ל. רב-סמל מרציאנו בן ה-33 הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים, הקטנה שבהם בת חודש.
"ידעתי שאתה משהו מיוחד": מכריו של לוחם האש דקל מרציאנו ז"ל נפרדים
לאחר שנפטר, משפחתו נדהמה לגלות שהם אינם מוכרים כמשפחה שכולה במשרד הביטחון - על אף שיקיריהם נפל בעת פעילות מבצעית בשליחות המדינה. כעת אלמנתו ואחיו מספרים על הקשיים בעקבות האובדן, ועל היעדר ההכרה של המדינה ומשרד הביטחון ביקיריהם כחלל מערכות ישראל, ובהם - כמשפחה שכולה.
״יש במדינה עוול נוראי כלפיי לוחמי האש שלא מוכרים על ידי המדינה ומשרד הביטחון כחללי מערכות הביטחון״, טוען אלירן מרציאנו, אחיו של דקל ז״ל. ״לוחמי האש מקפחים את חייהם בפעילויות מבצעיות כמו אחי ז״ל, אך מבחינת החוק זה נחשב שנהרגו בתאונת עבודה מצערת במקום פרטי. יש כאן אבסורד גדול מאחר שמערך כבאות והצלה - הוא ארגון ממלכתי שכפוף למשרד לביטחון לאומי בדיוק כפי שהשב״ס והמשטרה כפופים אליו״, הוא מוסיף.
נושא הכרת לוחמי האש ואנשי מערך כבאות והצלה כחללי מערכות ישראל עלה לדיון ציבורי לראשונה בישראל לאחר אסון הכרמל בו נספו עשרות סוהרי שב״ס, שני לוחמי אש ומתנדב בכבאות והצלה. לאחר לחץ ציבורי מצד משפחות לוחמי האש והדרישה שיכירו בנספים כחללים, החליטה ועדת ממשלה מיוחדת להעניק להם באופן מיידי מעמד של משפחות שכולות, ואף לקדם מערך חקיקה כוללני בנושא - שלא התבצע והושלם עד היום.
״מעבר לסל הזכויות הסוציאליות והכלכליות לו זכאים המשפחות השכולות, שמקנה בין היתר טיפולים נפשיים, אבחונים ועזרה כלכלית לכל החיים - חשובה למשפחתו של דקל ז״ל ההכרה מהמדינה: ״דקל לא נקבר בחלקה צבאית על אף שנפל בעת פעילות מבצעית מטעם שליחות ארגון שכפוף למשרד לביטחון לאומי. זה עוד יותר מחדד את האבסורד שהוא לא יונצח בטקסי הזיכרון, ולא יקבל את הכבוד והמעמד הקדוש שראוי לו״, מספרים אלמנתו שני ואחיו.
״אנחנו משפחה ציונית״, אחיו מוסיף. ״דקל שירת בסיירת גולני, היה ציוני שגדל על אהבת הארץ, אך לצערי אנחנו כרגע מתביישים במדינה שלנו ששמה אותנו במעמד כזה. צריך להעניק כבוד מינימלי עבור האנשים שמוסרים את נפשם בשליחות המדינה. למה אנחנו, שהקרבנו את היקר לנו מכל, צריכים בכלל לבקש ולדרוש מעמד שווה במקום להתאבל? חייב לתקן את העוול הזה - גם לכלל לוחמי האש״, משתפת בכאב שני.
״אני והילדים שילמנו את המחיר היקר ביותר. הוא לא נמצא יותר בין החיים ולא יחזור לעולם. לצערי, אני נאלצת להילחם כדי לא להגיע לפת לחם וחייבת להבטיח את עתיד ילדיי,״ היא מוסיפה בכאב.
״השר איתמר בן גביר פרסם שהוא מתכוון להעלות בישיבת הממשלה הקרובה החלטת מצביעים כדי שיכירו באחי ובחברו עדנאן אסעד ז״ל - כחללי מערכת הביטחון ובנו כמשפחות שכולות. פניתי לכלל השרים בהודעה אישית מטעם המשפחה - בתקווה שיענו לבקשתי״, מוסיף אלירן. ״הלוואי שיקחו את המקרה ויקדמו אותו גם לחקיקה כוללנית - שכל לוחם אש שנופל בעת מילוי תפקידו, יוכר כחלל מערכות ישראל״.