תרגיל משותף של פיקוד העורף ושל כיתת הכוננות ביישוב שלומי שבצפון . התרגיל דימה אירוע רב נפגעים וחילוץ בעת מקרה אסון של רעידת אדמה.
לא ישרדו רעידת אדמה? ראשי הרשויות בפריפריה מודאגים ממיגון הערים
מניין ההרוגים במרוקו ממשיך לעלות: תפילות הלווייה נישאו, דגלים הורדו לחצי התורן
שגיא וקנין, רבש״צ היישוב שלומי, אחראי על מרכיבי הביטחון של היישוב - המקלטים, הגדרות והסיורים. הוא מוביל את כיתת הכוננות של היישוב, שכוללת 20 תושבים, ולקח חלק באימון היום. ״אנחנו נהיה אלה שבמידת הצורך יחלצו תושבים בזמן רעידת אדמה, מתקפת טילים או קריסת בניין. במהלך התרגיל היום הגענו לאתר הרס, מבנה שמדומה לקריסה שיש לאחר שמתקיימת רעידת אדמה".
"במהלך התרגיל, דימינו חילוץ של אדם שהיה לכוד מתחת להריסות ושל תושבים שהיו לכודים בבניין. אנחנו יודעים שבמידת הצורך נשתמש בציוד, נחלץ ונציל כמה שיותר אזרחים", הוא מוסיף. ״באימון היינו מצוידים בפטישים, משקפי מגן, קסדות, ברכיות, אטמים ונשמיות. הגענו לאתר הרס מדומה, והתחלנו לפעול על פי איך שלמדנו״.
לדבריו, היתרון המובהק של אנשי כיתת הכוננות הוא שהינם אנשים מהיישוב - שיכולים להגיע תוך שניות לזירה. ״כל חברי כיתת הכוננות גרים וגם עובדים ביישוב. במידה ומתרחשת רעידת אדמה או אירוע חירום אחר - נגיע ראשונים לזירה, הרבה לפני צה״ל ופיקוד העורף. אנחנו גם מכירים היטב את השטח - לכן נדע לתת תמונת מצב ראשונית ברורה״.
ערן מגן, בעל חברת ״מגן״, שמדריכה כיצד מתמודדים במקרי אסון וחירום כמו רעידת אדמה, סיפר: ״התרגיל שהתקיים היום הוא חלק מפרויקט שאנו עושים בשיתוף פעולה עם פיקוד העורף, בו אנו מקיימים ב-150 רשויות מקומיות קורסי סע"ר (סיוע עצמי ראשוני), שמכשירים צוותי חילוץ קל לתת סיוע ראשוני באירועי חירום, עד להגעת כוחות החילוץ הייעודיים וכחלק מהמענה השלם להיערכות לשעת חירום. המטרה היא להגביר אצל האזרחים את תחושת המסוגלות ושיהיו כשירים לעזור לכל אירוע ברשות המקומית שלהם".
״בכל אירוע, אנחנו בקשר עם הרבש״צים ועם אנשי כיתת הכוננות של 56 היישובים בגזרה״, מספרת סגנית קצין הגמ״ר (הגנה מרחבית) בחטמ״ר 300, סגן רוני אופיר. ״יש קשר עמוק וחזק בין ההתיישבות לבין החטיבה - אימונים, הדרכות, אירועים ביטחוניים, הערכות מצב. אנשי הביטחון ביישובים הם המקשרים בין החטיבה לכלל התושבים הם, ואנו רואים ערך חשוב בכך שבכל פינה ויישוב יש אזרחים שהחטיבה אימנה אותם ואחראית על הכשירות שלהם בכלל האירועים המבצעיים. יש לנו אנשים בכל מקום, וזה מוביל לתחושת מוגנות וביטחון אצל התושבים בגזרה - שזה הדבר החשוב ביותר ללא ספק״.
״ברגע שלומדים כיצד להתנהג במצבי הקיצון - הגוף שלך פועל בצורה אוטומטית, ולכן המשתתפים בהכשרה לומדים כיצד לפעול במקרה של רעידת אדמה״, ערן מוסיף. ״ברעידת האדמה במרוקו לדוגמה, המבנים שקרסו אינם עצומים כמו בטורקיה כי הם בנויים מלבנות קטנות ומבוץ. בשונה ממתקפת טילים או פיגועי טרור - כשמבקשים מהתושבים להישאר בבתים, כאשר יש רעידת אדמה מבקשים לצאת ולעיתים אנשים נכנסים בסיטואציה כזאת למצב של שוק או קיפאון״, הוא מסביר.
״במקרה כזה, מי שעבר הכשרה בסיסית בהצלה במקרי אסונות טבע, מתחיל לעבוד אוטומטית עם הידיים ולהפעיל ולהדריך את הסביבה כיצד לנהוג. אם במרוקו היו עוברים הכשרה או נכנסים למצב של עבודה ולא של הלם - אני מאמין שהיו הרבה פחות נפגעים״.
״התחושה בעת רעידת אדמה היא כמו ללכת על מזרון מים - אין לך שיווי משקל. אם תרוץ - תיפול לאחר הצעד הראשון. הוטמעו בנו הרבה סטריואטיפים כיצד להתנהג ברעידת אדמה שהם אינם בהכרח נכונים - לדוגמה כמו להיכנס מתחת לשולחן, שבכלל אפשר להימחץ תחתיו. לאט לאט, צריך ללמד את התושבים להגיב בצורה יותר חכמה יותר״.