מדי שבוע מתארחות בעמותת זכרון מנחם, התומכת בילדים ובצעירים חולי סרטן, קבוצות שונות למפגשי תמיכה, רענון, טיפוח או גיבוש.
"לא תיארנו אירוע עזה": חברי קיבוץ מפלסים חוזרים לרגעי האימה
אימה בבית ספר בדרום: דגל ישראל קרוע וכיתוב בערבית, "פלסטין חופשית, אם תרצו או תסרבו"
בשבוע שחלף הייתה זו קבוצה של אמהות לילדים חולי סרטן אשר הגיעו לערב של בריחה מהמציאות והכלה. בניגוד לפעמים קודמות, נשות הקבוצה לא הגיעו כדי לטפל בעצמן בסדנאות, בטיפולים, בשיחות או בבילוי, הפעם הן הגיעו כולן כדי לתת תמיכה ולהעניק לאמהות אחרות, כאלה אשר בני זוגן נמצאים בחזית המלחמה, בין אם בעזה או בצפון, ונשארו לבד לטפל בבית ובמשפחה, מלאות בדאגות ובחששות.
"7 באוקטובר הכניס בנו הרבה מאוד פרופורציות", מספרת ברוריה איצר המשתתפת בקבוצה, "פתאום הבנתי שגם כשאת נמצאת בתחתית של התחתית, עדיין חייבים להכיר את הטוב. כי לפחות המשפחה שלי נמצאת יחד, הדאגות שלנו לא רחוקות מעבר לגבול אלא כאן במרחק חיבוק ונשיקה וזה הרבה מאוד בימים טרופים אלה".
אורית וינברג מסכימה ומוסיפה: "לצערי, ביותר ממובן מסוים אנחנו יודעות איך הן מרגישות. גם האהבה שלי בסכנת חיים, גם אני מרגישה שאני נלחמת באויב שטן שלא בוחל בדבר וגם אני זועקת לשמיים ולא פעם נרדמתי בבכי. הלב שלי יוצא אל הנשים האמיצות שהן לוחמות לא פחות מהאהובים שלהן. עבורי זאת זכות לעשות משהו עבורן".
מי שמוביל את העשייה הוא מנכ"ל ומייסד זכרון מנחם, חיים ארנטל, אשר דאג גם לשוברים לתכשיטים שיחולקו עם כל מארז שהכינו 40 הנשים בקבוצה כמארזי הוקרה אישיים שיישלחו ל־40 נשות מילואימניקים. "יש משהו מאוד מרפא בלעזור לאחר. בסופו של דבר מה שעזר לי להתרומם אחרי אובדן בני היה הקמת העמותה. לכן הערב הזה היה אומנם עבור נשות הלוחמים אשר נושאות על גבן את עול המשפחה נוסף על הדאגות והחרדות, אבל בפועל זה ערב עבור האמהות לילדים חולים שיכולות לערב אחד להניח בצד את הדאגות שלהן ולסייע לנשים אחרות".