בייסברג עובד בימים אלה עם כמה מועמדים שמתמודדים למועצה או לראשות של רשות מקומית במקומות שונים בארץ, ביניהם חיים גורן מסיעת "מאמינים" בתל אביב, עו"ד אביהוא בן משה מרמת גן, ואלה הדס דוד משוהם. "אנחנו רואים בסקרים שלאנשים מאוד חשובה עמדתו של המועמד לגבי האחריות ונושאי האחריות ל־7 באוקטובר", אומר בייסברג. "אם פעם להשתייכות המפלגתית לא הייתה משמעות בקרב הציבור הרחב בבחירות המוניציפליות, היום זה פקטור הרבה יותר גדול. הציבור פתאום מחפש שיח ערכי־מנהיגותי ופחות הבטחות על פארק חדש, מקומות תעסוקה או מצב הניקיון. לראיה, אנחנו נמצאים שבוע לפני בחירות ואני לא מכיר בשום עיר קמפיין שעוסק בירוק, אלא קמפיינים שמתמקדים בנושאי ביטחון, אם זה כיתות כוננות ומוכנות הרשות לנושא חירום. אלה קמפיינים שמתמקדים בקהילתיות, בשמירה וחיזוק הקהילה. זה נושא הליבה שאנחנו רואים שמועמדים עולים או צונחים בסקרים בעקבותיו".
"הסנטימנט הכי חזק עכשיו הוא נושא הביטחון", אומר גם אריק בלומברג, מנכ"ל "בלומברג תקשורת", ייעוץ אסטרטגי ותקשורתי, שמלווה בימים אלה את אריה קינג, סגן ראש עיריית ירושלים מרשימת "מאוחדים", ובגדרה את איתי גרנק, מרשימת "מאוחדים בגדרה".
"ירושלים היא דוגמה מצוינת לחשיבות תחושת הביטחון", אומר בלומברג. "זו עיר שיש בה שכונות שנמצאות על קו התפר, שמיקומן גורם לחשש בקרב התושבים, ולמרות שאריה קינג אחראי למשל על תיק איכות הסביבה, עשינו צעדים שמסבירים שהבסיס לאיכות חיים קודם כל מתחיל בעובדה שאמא וילד יכולים להסתובב בשכונה בצורה בטוחה, ללא חשש וללא צורך להסתכל כל רגע אחורה. כשיש לך גני שעשועים ופארקים יפים ככל שיהיו, ואתה מפחד לרדת למטה עם הילדים, אז אין לזה משמעות.
"גם בגדרה רואים שינוי גדול בכל נושא תחושת הביטחון, במסרים שעוברים, בצורך במוגנות של התושבים. כיום מבינים שאיכות חיים מתחילה בביטחון האישי ומשם אפשר להתקדם למציאות היומיומית. היום הביטחון האישי בכל מדד של סקרים שעשינו נמצא בעדיפות עליונה".
"בערים שאנחנו מייצגים מועמדים שמזוהים עם המחאה, כמובן שהנושא היה מאוד נוכח בקמפיין שעשינו טרום המלחמה, כי יש סנטימנט מוצדק בציבור שלפיו אם רוצים שהמחאה תשפיע, היא צריכה לקבל מקום גם בתוך מועצות הערים", אומר אלעד וולף, יועץ אסטרטגי, מנהל קמפיינים, בעלים של המשרד WBN, המריץ בין היתר את "מפלגת הצעירים" בתל אביב בראשות חן קראוס, את סיעת "בת ים חופשית" ברשות קטי פיאסצקי, ואת סיעות "מרצ הירוקה" בראשון לציון בראשות אילנית הרוש ו"מרצ כפר סבא חופשית" בראשות קובי פדוה.
לדברי וולף, "כמובן שב־7 באוקטובר כולם עצרו הכל, וגם אנחנו, אבל המאבק הוא אותו מאבק וכמו שהוא חוזר עכשיו בכל הארץ, אז בסופו של דבר הוא יחזור גם ברשויות המקומיות. בסוף הבחירות קורות פעם בחמש שנים. אם הייתה לנו את הפריבילגיה לא לדבר על הנושאים עכשיו אלא בעוד שנה, אז מילא. אבל אין את הפריבילגיה הזאת. מה שיקרה עכשיו, יקבע את העתיד".
בלומברג: "הקמפיינים כיום הם פחות לעומתיים, פחות אמירות חדות. הציבור לא מסוגל להכיל עכשיו הטלת רפש על מועמדים, זה רק חוזר כבומרנג הרבה פעמים. זה אולי הדבר הטוב שיצא, שהקמפיינים פחות מלוכלכים. דווקא קמפיינים ארסיים וחדים עם מילים מאוד תוקפות ונוקבות יכולים להוביל לתוצאה הפוכה. ראינו זאת מתוך סקרי עומק. עכשיו במקום להתעסק כל הזמן בקליפה כמו שהיה במערכות קודמות, סוף־סוף יותר עוסקים בתוכן".
אחת הבעיות של המתמודדים ושל יועציהם היא ההתמודדות עם כך שהראש של רוב הציבור לא נמצא כעת בבחירות המקומיות ואיך מניעים אותו לצאת ולהצביע.
"אתן לך דוגמה מ'מפלגת הצעירים' שאני עובד איתה בתל אביב, שלא קשורה למחאה או למאבקים, אלא מייצגת קבוצות מילואימניקים ונשות מילואימניקים", אומר וולף. "ראש הרשימה, בעלה במילואים והיא בהריון וגם עם ילדה קטנה, ובמקביל צריכה לנהל קמפיין בחירות. תוסיפי לזה כמה מועמדים מהרשימה שמצאו עצמם במילואים. דווקא מהנקודה הזו אנחנו קוראים לכל הציבור, ולא רק לצעירים, לצאת ולהצביע ולתת כוח לדור הזה ששם את הרגל על הגז, שיצא להילחם, שפתח חמ"לים של התנדבות. אנחנו מסבירים בקמפיינים שהדור הזה צריך גם לקבל 'ידיים על ההגה'".
בייסברג: "הדרך שבה ניתן היום להניע קהלים בתוך האטמוספירה הזאת היא יצירת תקשורת ממש אישית והסברה חיובית בנוגע למה שאני יודע לתת לך, למה אני טוב. לגרום לאנשים לצאת להצביע לא על ידי קמפיינים גרנדיוזיים, אלא במה שנקרא מפה לאוזן. היום תושבים ממש מקבלים שיחות אישיות ממועמדים עצמם וגם ממתנדבים מטעמם כדי שהתושב יבין שלמועמד באמת אכפת ושהוא מוצא בתפקיד שליחות מספיק גדולה כדי ליצור איתו קשר".
אביגל: "מצב הרוח הלאומי הירוד שקיים מ־7 באוקטובר הופך את הבחירות האלה לפחות חמות, ליותר רגועות, גם הציבור פחות מתעניין בהן. זה אומר שבאופן אוטומטי אחוז ההצבעה כנראה יהיה יותר נמוך ולכן למועמדים המובילים חשוב להעלות אותו. אחד האתגרים הוא להעלות בכלל את המודעות לבחירות, לא רק כערך פוליטי אלא כערך לאומי. ב־7 באוקטובר ניסו לפגוע בכל הערכים של מדינת ישראל, וביניהם גם תהליכים שקשורים לדמוקרטיה ובחירות".
בלומברג: "אין ספק שלאזרחים אין כיום יותר מדי קשב לנושא הבחירות. כשהילדים שלהם נמצאים עכשיו בחזית, זה הדבר האחרון שמעניין אותם, או את האישה שבעלה נמצא במילואים והיא לבד עם הילדים וצריכה לנהל כלכלת בית. הקשב הוא אתגר מאוד גדול. גם אנחנו אגב, הן בגדרה והן בירושלים, היינו מהקבוצה שביקשה לדחות את הבחירות לאחרי המלחמה, כי גם מבחינת היקף כוח האדם שהיה לרשותנו בקמפיין, רבים היו ועדיין במילואים. רק בחודש האחרון החבר'ה התחילו לחזור ולהיכנס לעניינים ולעשות את המעבר החד הזה בין שני יקומים. אתמול היית בח'אן יונס, ופתאום עכשיו אתה צריך להתעסק במערכת בחירות. קשב הציבור למערכת הבחירות הוא אכן אתגר גדול מאוד, ולכן אנחנו מנסים לעשות איזשהו חיבור בין השליחות הלאומית ובין השליחות העירונית. עשינו למשל קמפיין שאומר דברים בנוסח של 'שומרים עליכם בחזית הצבאית, ושומרים עליכם בחזית המקומית'".
התרעות פיקוד העורף