שמעון ביטון הוא לולן כבר כ-40 שנה, מותיקי הענף. בנוסף להיותו לולן וחקלאי, הוא מתפקד גם כיו״ר ועד מושב אביבים בגבול הצפון בגליל העליון, ומתוקף תפקידיו, הוא נאלץ להימצא במושב על הגבול ביום ובלילה - גם תחת אש חיזבאללה.

לקראת מחסור חמור בביצים? אלפי תרנגולות נהרגו מפגיעה ישירה בצפון
האב ניצל בנס מנ"ט בצפון, בנו פונה בזעם לממשלה: "הלכה הפרנסה, כל הלול נהרס"

״יש במושב אביבים משק ענק עם 150 לולים. אמנם תושבי המושב מפונים - אבל אי אפשר להפקיר את המשק החי״, מתאר את מבנה המשק - שהוא מקור הפרנסה העיקרי של משפחות המושב. ״הלולנים המפונים במושב - וגם ביישובים שמסביבנו, מגיעים יום-יום בסביבות 9-10 בבוקר, אוספים ביצים, מאכילים את העופות, המשק החי, הבקר - ולקראת אחר הצהריים עוזבים את היישוב וחוזרים למלונות או ליישובים אליהם הם פונו״, מפרט את שגרת חיי הלולנים בגבול הצפון מאז תחילת המלחמה.  

כאמור, מאז תחילת המלחמה, מדי יום נפגעים לולי תרנגולות ביישובים בגבול הצפון כמו שתולה, זרעית, אביבים או מרגליות. הלולנים סופגים נזקים כלכליים ואישיים משמעותיים, בין השאר פגיעות ישירות בלולים, לחלקם אלפי עופות נהרגו, אחרים נאלצו לפנות את הלולים.  כל לולן אמנם מקבל פיצוי ממס רכוש - אך הוא אינו משתווה להכנסות הכלכליות  של הלולנים בשגרה - ולא מכסה את ההוצאות והנזקים על הפגיעות. 

עוד מתאר ביטון את הנזק הנרחב של הפגיעות בלולים ביישובים השונים ברחבי הצפון - ומעריך כי עשרות אם לא מאות מהם נפגעו מאש חיזבאללה: ״לצערי, נפגעו לולים גדולים מאוד מטילי נ״ט במושבים צמודי הגדר שתולה, מרגליות וזרעית״, הוא אומר. ״אם יפגעו עוד לולים גדולים - עלול להיווצר מחסור בביצים. במרגליות נפגע לול ענק של 250 אלף תרנגולות מטילות - ששווה ערך ל-60 לולים קטנים. בשתולה, נהרס כליל לול של 120 אלף תרנגולות מטילות - ששווה ערך ל-40 לולים קטנים. כשמשביתים לול של 250 אלף תרנגולות מטילות - נוצר כאוס באספקת המזון והביצים. לכן אני מבקש ממשרד החקלאות והאוצר לחשב מסלול מחדש - ולעבור לרפורמה של לולים קטנים. אם נפגע לול גדול - נוצרת בעיה חריפה הרבה יותר באספקת הייצור - מאשר במקרה של פגיעה בלול קטן״. 

הלול שנפגע מירי נ''ט במושב דוב''ב שבצפון (צילום: ללא קרדיט)
הלול שנפגע מירי נ''ט במושב דוב''ב שבצפון (צילום: ללא קרדיט)

״קרוב ל-20 בתים במושב, נפגעו מפגיעה ישירה של טילי נ״ט, ועוד כ-30 בתים נפגעו כתוצאה מנזק עקיף. כל בעל בית שסופג פגיעה ישירה מטיל נ״ט, יכול להגיע לנזק כלכלי של מאות אלפי שקלים, יש בתים שהולכים להריסה. יש בתים שנפגעו בפעם השנייה או השלישית מטילי נ״ט - או שנשרפו כליל כתוצאה מפיצוצים״, מוסיף לתאר את נזקי המלחמה במושב. על ענף מגדלי העופות, ביטון אומר כי ״זהו הענף החיוני ביותר במדינת ישראל, אספקת ביצים לכל חלקי הארץ. הלולנים היו יכולים להישאר בבתי מלון, באזור הנוחות שלהם - ולקבל פיצויים מהמדינה. אך במקום זאת, הם לא בחרו בפריבילגיה הזאת - אלא בוחרים לצאת ולאסוף ביצים מדי יום במלחמה תחת אש כדי שלא יווצר מחסור של ביצים במדינת ישראל - וכדי לא לנטוש את הלולים והמשק החי.

בכך, הם ממשיכים לספק את התוצרת החקלאית הישראלית. אני מקווה שיזכרו לאחר המלחמה שעם כל האפשרות שהייתה לחקלאים לנטוש את הלולים ולקבל פיצויים על כך - הם מגיעים ואוספים את הביצים כדי לספק ולהבטיח את אספקת המזון בצורה סדירה לכל בית בישראל. אנחנו יכולים לקבל כסף מבלי לסכן את עצמנו - אך בוחרים לשווק תוצרת חקלאית יום יום, זה חלקנו במלחמה הזו״, על הסיכון שבדבר ביטון אומר כי ״אין מה לעשות - חקלאים זה זן מיוחד, גזע ספציפי״. 

מוטי אלקבץ, יו״ר מזכיר ארגון מגדלי העופות ולולן בעצמו ממושב ספסופה מוסיף ומדגיש בראיון ל-״מעריב״ את חשיבות ענף ההטלה, שמהווה כגורם מרכזי של פרנסה עבור משפחות המושבים באזור הגליל: ״ענף ההטלה מהווה כגורם מרכזי בפרנסת המושבים בגליל כמו דוב״ב, אביבים, זרעית, שתולה ועוד. כשלול אחד נפגע, זה נזק אדיר לאותו מגדל התרנגולות - והדבר מוביל להשבתת פרנסה של משפחה אחת שלמה לפחות. צריך להבין, אין פרנסה אחרת לתושבים במושבים צמודי הגדר מלבד הצימרים שמושבתים כרגע - ומלבד ענף החקלאות. בדרך הכלל הלולנים הם אנשים לא צעירים, בני 60-70, שעובדים בענף הזה כל חייהם - שלא רגילים לעסוק במשהו אחר. העבודה במשק היא הפרנסה שלהם ושל משפחותיהם - משם התשלום לתרופות, חשמל, שכירות, קניות ושאר ההוצאות. אמנם הם מקבלים ממס רכוש פיצוי - אך שום פיצוי לא משתווה להכנסה האמיתית שהיו אמורים לקבל בפועל. חבר שלי, חקלאי בעצמו אמר לי משפט כל כך נכון והוא ש״המנהרות של חיזבאללה מפחידות פחות - מאשר האיום של משרד האוצר והכלכלה על ענף ההטלה״״. 

יו״ר התאחדות חקלאי ישראל ומזכ״ל תנועת המושבים, עמית יפרח, מחזק את דבריהם ואומר ל-״מעריב״ כי ״בזמן שבני משפחותיהם פונו מבתיהם אל בתי מלון, הלולנים שומרים על האדמות וההתיישבות והם כמעין שכפ״ץ אנושי  - בעודם אוספים ביצים עבור אזרחי המדינה ומסכנים את חייהם בישובים בגבול הצפון מתוך דאגה לעתיד פרנסתם. הלולנים מעבר לסיכון חייהם, סופגים נזקים כלכליים ואישיים משמעותיים, בין השאר פגיעות ישירות בלולים, לחלקם אלפי עופות נהרגו, חלקם נאלצו לפנות את הלולים. על מדינת ישראל להקים מנהלת תקומה גם בצפון אשר תטפל בחקלאים ובלולנים ביום שאחרי המלחמה כדי שיהיה להם לאן לחזור״.

הוידאו בכתבה פורסם לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. מערכת האתר מכבדת זכויות יוצרים ומשקיעה מאמצים באיתור בעלי זכויות יוצרים לצורך שימוש בחומרים המופיעים באתר.  אם לדעתכם נפגעה זכותכם כבעלי זכויות יוצרים בחומר המופיע באתר זה, הנכם מתבקשים לפנות באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת : [email protected]