האם ממשלת ישראל תקרוס בעקבות משבר הגיוס החרדי של צה"ל?

ההשלכות הפוליטיות של פסיקת בג"ץ: היום (שני) המדינה קבעה כי אינה יכולה עוד להימנע מגיוס חרדים לצה"ל, ושמימון המדינה לישיבות ייפסק גם החל מהיום, הדבר יכול ללכת למספר כיוונים בהתאם להתפתחויות בשבועות הקרובים. המצב הקודם היה שהישיבות דיווחו מדי רבעון על מספר התלמידים, וכל תלמיד מגיל 18 ומעלה קיבל דחייה שנתית עד גיל 26, ולאחר מכן קיבל פטור קבוע.

בעוד שמקורות שונים כוללים מספרים שונים, מספרם הכולל של תלמידי הישיבות הוא בטווח של 150,000, ומספר התלמידים בין הגילאים 18-26 נע בטווח של 60,000. לישיבות החרדיות יש מקורות מימון שונים. ככל שהישיבה קטנה יותר, כך היא תלויה יותר במימון המדינה, הסביר גורם מאחת המפלגות החרדיות. המימון ניתן על בסיס חודשי. בעוד שספק אם הפסקתו לחודש אפריל תגרום להשבתת ישיבות, כמה חודשים של מימון חסום עלולים לגרום לרבים להתמוטט. עם זאת, הישיבות הגדולות שיש להן זיהוי שמות ותורמים ישרדו כלכלית, הסביר הגורם.

מימון המדינה לישיבות מבוסס על בסיס תלמיד, ובמקרים רבים רשומים לישיבות תלמידים שאינם לומדים שם בפועל, אמר הגורם. הוא העריך שכ-1,500 תלמידים בכל שכבת גיל (כ-12%) כבר לא זכאים לדחיות שנתיות, וניתן היה לגייס אותם לצה"ל בקלות יחסית. חלק מהישיבות פיקטיביות לחלוטין ואינן קיימות במציאות, הוסיף. אנשי עסקים חרדים רבים מתפרנסים מדיווחים כוזבים אלה, והפיקוח של המדינה לא עשה מספיק כדי להתנגד לתופעה.

לפי המקור, תרחיש אחד הוא שהקיצוץ במימון המדינה עלול לחתוך את שכבת ה"שמנת" הזו, בו זמנית לחסוך כסף למדינה ולשחרר אלפי גברים חרדים לשירות צה"ל. הקואליציה עשויה לנסות לעקוף את קיצוצי המימון במספר דרכים. הקיצוץ במימון הוא רק לתלמידי ישיבות בגילאי 18-26 שלא ניתנו להם דחיות או שנגמרו להם הדחייה, והקואליציה יכולה למשל לשנות את הקריטריונים למימון המדינה ולאזן את ההפסד על ידי קבלת יותר עבור תלמידים מעל. לחילופין, המדינה יכולה לנסות להזרים את הכספים לישיבות בדרכים אחרות, כמו מענקי לימודים או יוזמות "זהות יהודית".

הערתו של "מקורב לנתניהו" זה התייחסה לכך שהנחיית בג"ץ להפסיק את המימון ניתנה כצעד זמני, וכי בחודש מאי יחליט ספסל מורחב של תשעה שופטים אם להפוך את הצעד לקבוע או לא. המשמעות היא שבעוד הישיבות עלולות להפסיד את המימון לחודש אפריל, הן יכולות להתחיל לקבל מימון פעם נוספת כבר במאי אם הממשלה תעלה הצעה חדשה לגיוס החרדי שתזכה לתמיכתו של הפרקליט.

בינתיים הכנסת תהיה בפגרת אביב בין ה-8 באפריל עד ה-19 במאי, ולממשלה יש כך לפחות עד אז לפני שהמפלגות החרדיות יוכלו לאיים לפזר את הכנסת ולצאת לבחירות. לוח הזמנים המשפטי והמדיני נותן אפוא לממשלה עוד כמה שבועות לעבוד על תוכנית חדשה ומפורטת לגיוס החרדי, או לחילופין למצוא דרכים חדשות להימנע מכך.

יש מקום להאמין שהממשלה עלולה להמציא תוכנית עד מאי שתוביל להצטרפות חרדים נוספים לשירות לאומי, והעברתה לחוק ביוני או ביולי. נתניהו אמר במסיבת עיתונאים ביום ראשון בלילה כי הפוליטיקאים החרדים הלכו רחוק יותר במשא ומתן ממה שציפה, ויותר מתמיד במה שהם מוכנים להודות בנושא. דובר הליכוד אמר כי הממשלה תמציא תוכנית מפורטת עם מגוון אפשרויות לשירות לאומי חרדי, לרבות שירות צה"ל אך לא בלעדי, וכן לקזז את אי השוויון של הנותרים. פטורים על פי הנוסחה ש"מי שנותן יותר מקבל יותר".

מצד שני, השטן נמצא בפרטים הקטנים. תוצאת המשא ומתן האינטנסיבי במהלך השבועות האחרונים הייתה תוכנית שלדברי היועץ המשפטי של האוצר לא שונה מהותית מתוכניות העבר שנכשלו בניסוח חרדים, ומהפרקליטות נמסר כי התוכנית נעדרת "יסודות מקצועיים בסיסיים". אם זה מה שהממשלה הגיעה אחרי שבועות של משא ומתן, אין ערובה שהיא תמציא תוכנית טובה יותר בשבועות הקרובים.

תסבוכת פוליטית נוספת היא הליך החקיקה. אם הממשלה לא יכולה להמציא תוכנית שמתקבלת על ידי היועץ המשפטי לממשלה, היא עלולה לנסות לעקוף את נחיצות אישור היועץ המשפטי לממשלה על ידי הצעת התוכנית החדשה כהצעת חוק פרטית של אחד מחברי הכנסת בליכוד. עם זאת, זה לא סביר, שכן הצעות חוק פרטיות עומדות בפני הליך חקיקה ארוך יותר, מה שנותן לאופוזיציה יותר זמן והזדמנויות להאט או לחסום אותה.

בכל מקרה, לא משנה אם הצעת החוק היא בחסות ח"כ פרטי או על ידי הממשלה, יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת ח"כ יולי אדלשטיין (הליכוד) דרש בשבוע שעבר להכין את הצעת החוק בוועדה שלו, ולא במודעה. ועדת הוק שהוקמה למטרה ספציפית של הצעת חוק שירות חרדי, כפי שעשתה הכנסת בעבר. אדלשטיין הוא בעל אופי עצמאי ויצא בעבר נגד מדיניות הממשלה. הוא גם מפעיל עוצמה פוליטית ויכול לנסות להוביל ניסיון בקואליציה להצביע נגד הצעת החוק אם היא לא תעבור בוועדה שלו. במידה והצעת החוק תגיע לוועדה שלו, הוא עשוי לנסות לשנות אותה באופן שלא יהיה מקובל עוד על המפלגות החרדיות, והמשבר עלול להתחיל מחדש.

גם אם הממשלה תצליח לעקוף את אדלשטיין, עדיין ישנם מספר חברי כנסת בליכוד שעלולים להתנגד להצעת חוק שלדעתם אינה מספקת. לפי דיווח של כאן חדשות ביום שני, נתניהו ויו"ר ש"ס ח"כ אריה דרעי דנו באפשרות שלא יהיו נוכחים חברי כנסת משתי המפלגות הישראליות-ערביות בהצבעה על הצעת החוק, כדי להבטיח שלקואליציה יהיה רוב. מפלגה אחת, חד"ש-תע"ל, השיבה ביום שני כי לא תסכים לעשות זאת ותצטרף למאמצים להפיל את הממשלה. המפלגה הערבית השנייה, רע"מ, לא הגיבה מיד.

השורה התחתונה היא שהמשבר הנוכחי לא צפוי להפיל את הממשלה לפחות עד סוף מאי או יוני, ובינתיים התוצאה תלויה ברצון הפוליטי של הממשלה שיתחייבו חרדים לשירות לאומי. עם החרדים בשלטון ונתניהו, שידוע בכישרונו לדחוק החלטות, צפוי שהממשלה בכישרונו לדחיקת החלטות, צפו שהממשלה תנסה להגיע להסכמה במינימום מחויבות חרדית, תוך ניסיון לעכב את ההליכים בבית המשפט ככל האפשר.

אולם בניגוד לעבר, אין עוד בסיס חוקי לפטור החרדי, ובמקביל להפסקת מימון הישיבות, מערכת הביטחון מחויבת בינתיים על פי חוק להתחיל בהליכים לקריאה של גברים חרדים לשירות. ללא פתרון חקיקתי, הדבר עלול להוביל להתנגשות בין מגייסים צבאיים לציבור החרדי, וכן להפגנות ושיבושים חרדים המוניות.