עד כה בחברת ביטוח ישיר, שבה ישנם כ־1,500 עובדים ועובדות המתחלקים לעובדי מטה (40%) ועובדי מוקדים (60%), עובדי המטה נהגו לעבוד יום אחד מהבית. עם ההיערכות להמשך משבר הקורונה, החלו בחברה להתכונן להרחיב זאת. "יש לנו כבר את כל התשתיות הניהוליות והבקרתיות על מנת לתפקד בצורה מיטבית מול הלקוחות גם בצורת עבודה מהבית", אומרת דפנה קליינר, סמנכ"ל משאבי אנוש בביטוח ישיר. "אנחנו מגלים אחריות מלאה מול הלקוחות בכך שאנחנו נותנים להם מענה מלא. הלקוח לא מרגיש שנותנים את המענה מהבית או מהחברה".
ניצן גוטמן, מייסד וסמנכ"ל פיתוח עסקי בחברת Voicenter המונה כ־100 עובדים והמספקת שירותי מרכזייה וטלפוניה לעסקים, מספר שבימים האחרונים פנו לחברה לקוחות רבים על מנת לקבל פתרונות לעבודה מהבית. "אנו צופים שהמגמה הזו תימשך", הוא אומר. "אני מניח שמאות ארגונים נוספים יפנו אלינו בימים הקרובים, ושאחוז גבוה מתוך אלפי הארגונים שעובדים איתנו יעבדו מהבית. הפתרון שלנו גם יודע לענות על סוגיית אבטחת מידע. כדי שהעובד שיעבוד מהבית לא יצטרך להתחבר דרך החיבור הביתי שלו, אנחנו מספקים שלוחה סלולרית. שולחים כרטיס סים לעובד. הסים הזה הוא חלק מהמרכזייה של המשרד וזה עומד בכל דרישות אבטחת המידע. כאמור, רבים כבר פנו אלינו כדי לבדוק איך להיערך עם המרכזייה שלהם כדי שהעובדים יוכלו לעבוד מהבית. שיוכלו להמשיך להשתמש בטלפוניה הארגונית מהבית, ללא הצורך בשימוש בטלפון הנייד האישי של העובד".
לדברי גוטמן, גם חברת Voicenter כבר נערכה לעבודה מהבית בעקבות הקורונה. "ברמה הפנימית רכשנו עוד ציוד גיבוי, לפטופים לעובדים ואוזניות על מנת שיוכלו לבצע שיחות טלפון מהבית", הוא מתאר. "כמובן שגם עשינו הדרכה לעובדים על היגיינה ועל היכולת שלנו לנסות לצמצם את התפשטות המחלה. אנחנו ערוכים ומוכנים לעבוד מהבית".
לדעת גוטמן, העבודה מהבית דווקא עלולה לפגוע בעבודה בתוך הארגון, כמו פגישות צוות או דיונים רוחביים. "עדיף שזה יהיה פנים מול פנים", הוא מסביר. "שיחות ועידה, כבודן במקומן מונח, אך עדיין חסרה בהן הנגיעה האישית, אכילת הבורקס בצוותא. אבל כמובן אם אחד מהעובדים ישהה במקום שדורש בידוד, או אם תצא איזושהי הוראה של משרד הבריאות – אנחנו כבר מוכנים. כרגע אנחנו מחכים לסיבה מספיק טובה לעשות זאת, אבל כבר הכל מוכן אצלנו. סיימנו את ההיערכות".
הפריבילגיה לאפשר לעובדים לעבוד מהבית אינה נחלתן של כלל החברות במשק. "קודם כל, זה לא פשוט בכלל", אומרת מיכל דן־הראל, מנכ"לית Manpower ישראל. "עבור חלק גדול מהמעסיקים זו לא אופציה בכלל. למשל בענף הקמעונאות. תחשבי על כל החנויות, הקניונים. זה גם בעייתי בעולם ההסעדה ובמפעלים יצרניים שמהווים חלק ענק מהמשק. זה גם לא מתאפשר בקרב מי שנותן שירותים חיוניים כמו מערכת הבריאות, קופות חולים, כוחות הביטחון. מי שכן יוכל לעבוד מהבית אלה אנשים שנמצאים במגוון של תפקידים שבהם רוב האינטראקציה היא מול מחשב. אבל כדי שזה יקרה, צריך שלכל העובדים יהיה איזשהו מחשב מטעם החברה. לעובדים שלא נוהגים לעבוד באופן קבוע מהבית, אין כלי כזה. האפשרות לעבוד מרחוק דורשת מגוון של הכנות".
"המעבר לעבודה בבית הוא מאוד בעייתי ואם זה לא נעשה בצורה מאובטחת זה יכול להיות קטסטרופלי", אומר בועז דולב, מנכ"ל חברת הגנת הסייבר קלירסקיי. "הארגון או החברה צריכה עכשיו להגן על הקישור האישי למערכות המידע של החברה כשהעובד יעבוד מהבית כדי שלא יקרה מצב שהאקרים ינצלו את המצב הזה כדי להיכנס ישירות למערכות המידע של חברות. זה תהליך, וצריך גם להגדיר לכל עובד לאיזה מערכות תהיה לו גישה מרחוק. זה משהו שצריך מאוד לחשוב עליו. כל התקיפות המוצלחות בשנה האחרונה של איראן מול חברות ישראליות התבצעו תוך ניצול קשר מהסוג הזה – כלומר, של עובד שעבד מרחוק. לכן נדרשים אמצעי הגנה כדי להבטיח את הקשר הזה שבו עובד מתחבר מרחוק – ולא מתוך המשרד – למערכות החברה. ההמלצה שלי היא לנצל את השבוע־שבועיים הבאים לבדוק, לתרגל ולהבטיח שחיבור מרחוק לא יפגע בחברה עצמה. לבדוק זאת מול אנשי ההבטחה בחברה, מול יועצים".
"עד כה רוב העובדים בעצמם לא רצו לעבור לעבודה מהבית כי הם לא רגילים לכך", אומרת ניל"י גולדפיין, משנה למנכ"ל קבוצת נירם גיתן NGG ומומחית למנהיגות ולניהול בעולם של הפרעה. "כולנו אנשים של הרגלים. רגילים לקום בבוקר, להתקלח ולצאת לעבודה. אבל עכשיו לרבים מהעובדים בכל העולם לא תהיה ברירה והקורונה תקפיץ את נושא העבודה מהבית".
"המחקרים האחרונים לגבי עבודה מרחוק – כלומר, מכל מקום שהוא לא משרדי החברה – מראים על שיפור ביצועים, מחוברות לארגון ומוטיבציה", אומרת גולדפיין. "אין מספר משוכלל בכמה אחוזים זה מעלה תפוקה, אבל כל המדדים מראים על מגמת עלייה".
התרעות פיקוד העורף