משבר הקורונה והביקוש החריג למוצרי מזון העלו לסדר היום הציבורי את החשיבות בביטחון המזון, כלומר, מצב שבו לכל האנשים יש כל הזמן נגישות כלכלית ופיזית לכמות מספקת של מזון מזין, בריא ואיכותי.
ביטחון המזון מורכב משלושה גורמים: ייצור מקומי, יבוא ומחסני החירום שמחזיקה כל מדינה. החקלאות והתעשייה המקומית הן תשתיות חיוניות במימוש ביטחון זה, ויש להן ערך אסטרטגי שמבטיח את הוודאות הנדרשת. לפי מחקרים, השינוי הצפוי הנדרש באספקת המזון בישראל בשנת 2050 יהיה עצום, והחקלאות והתעשייה המקומית יידרשו להגביר את כושר הייצור שלהן בצורה משמעותית ולספק הרבה יותר מזון על מנת לענות על הביקוש.
"אני, שנולדתי לתוך תעשיית המזון, לא זוכרת שהיינו אי פעם במצב שבו היינו צריכים לחשוב: האם יהיו מספיק חומרי גלם? האם נוכל לייצר, לקטוף ולשנע את כל חומרי החקלאות שמהם אנחנו מפיקים את המוצרים שלנו?" אמרה עפרה שטראוס, יו"ר שטראוס גרופ, בדברי הפתיחה שלה בוועידת ישראל לביטחון המזון של ג'רוזלם פוסט-מעריב, שנערכה אתמול. "נשאלתי בתחילת המגפה האם יהיה מספיק מזון והשבתי שכן. השבתי בכנות ובביטחון כי הנחנו אז שיהיה מדובר במשבר קצר מועד, חודש-חודשיים. אם הייתי יודעת אז שאנחנו הולכים למשבר עולמי שיימשך יותר משנה, אני לא בטוחה שהייתי יכולה להשיב לשאלה בכזה ביטחון.
"לכן כיום עלינו לדון בשאלות: האם אנחנו צריכים אסטרטגיה ותכנון ארוכי טווח לנושא שמעסיק היום כל מדינה בעולם?", הוסיפה שטראוס. "האם אנחנו צריכים ביטחון ביכולות שלנו לספק ולייצר מזון לאזרחי מדינת ישראל? אלו שאלות שקל מאוד לענות עליהן: ברור שצריך".
"ב־20 השנה האחרונות יש מגמה של עליית מחירי המזון", אמר עמית בן־צור, מנכ"ל מכון יסודות. "במקביל, אנחנו יודעים שבישראל האוכלוסייה גדלה בקצב מאוד מהיר, ובנוסף, אנחנו רואים מגמה הפוכה שבה הייצור בישראל הולך ומתכווץ. מצד אחד, יש גידול בביקוש ומצד שני קיטון בייצור. כלומר, אם אנחנו רוצים שבעוד עשר שנים לילדים והנכדים שלנו יהיה מזון בריא וטעים - צריך תכנון קדימה".
בכנס השתתפו השמות המובילים במשק בתחום החקלאות והתעשייה, בהם שר האוצר ישראל כ"ץ, שר החקלאות אלון שוסטר, שר הכלכלה עמיר פרץ, מנכ"ל משרד החקלאות נחום איצקוביץ', נשיא התאחדות התעשיינים רון תומר וסגניתו איילת נחמיאס ורבין, יו"ר שטראוס גרופ עפרה שטראוס, יו"ר איגוד תעשיות המזון דודי מנביץ, מנכ"ל תנובה איל מליס, מנכ"ל מועצת החלב איציק שניידר, מנכ"ל יצרני החלב בישראל ליאור שמחה, יו"ר התאחדות הארגונים הכלכליים יעקב בכר, יו"ר ענף המזון וסגן נשיא איגוד לשכות המסחר ראובן שליסל, ראש המכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי האלוף (במיל') עמוס גלעד, מנהל מכון יסודות למדיניות ציבורית עמית בן־צור, פרופ' אילת פישמן מהפקולטה להנדסת ביו־טכנולוגיה ומזון בטכניון ועוד.
במהלך הכנס איל מליס, מנכ"ל תנובה, ביקש להפריד בין ההגדרה הפורמלית של ביטחון המזון להגדרה הלא פורמלית, שבה לחקלאות ולתעשייה יש תפקיד מפתח: "ביטחון מזון עבורי זה שדות ירוקים, תעשייה לאורך הגבולות, תעסוקה בפריפריה. כל מה שכמעט לא מדברים עליו, אבל אי אפשר בלעדיו. זה החקלאי אלי פרץ, שעושה מחזור של שני מיליון שקלים, אבל הרווחים של של המשק לא מכסים את ההתחייבויות. הוא לא יכול למכור, לא יכול להמשיך לפתח את המשק, ואין לו בן ממשיך, כך שמרחפת מעליו סכנת סגירה".
אחד הפאנלים עסק בצורך ברציפות תפקודית של התעשייה והחקלאות. יעקב בכר, יו"ר התאחדות הארגונים הכלכליים הקיבוציים, הצביע על המנוסה של בני הדור השני מחקלאות וטען כי "לא מעט רפתות נסגרו בהיעדר דור המשך".
בפאנל עלה כי בין היתר אחת הדרכים להבטיח את הרציפות התפקודית היא להשתמש בטכנולוגיה ובפיתוחים חדשים. ד"ר מלכה ניר, ראש זירת ייצור מתקדם, הסבירה כי כיום בישראל החקלאות היא עתירת ידיים עובדות, והעתיד נמצא בחקלאות מדייקת. "חקלאות מדייקת מצליחה להגביר יבול פי 20", אמרה. "בהולנד, למשל, מייצרים כיום פי 20 יותר עגבניות פר דונם לעומת ישראל. יש לנו את היכולות לעשות זאת, ואנחנו צריכים לשאוף להגיע לתוצאות שיעזרו לנו להגביר את הפריון".
נעמה קאופמן, משנה למנכ"ל משרד הכלכלה, סיפרה על יחידה חדשה במשרד הכלכלה שעוסקת בחדשנות ובאקו־סיסטם במזון. "יש לייצר שיח בין הרגולטור לחקלאי כדי להפחית את הרגולציה", הסבירה.
העגבניות היו אחד הירקות המדוברים בכנס, בעיקר בהקשר של היבוא שלהן מטורקיה. פן אחד של הדיון עסק בקשר בין יבוא לטרור. "אם כיום חמאס נהנה מחסותה של טורקיה, שהפכה לכמעט אויבת, ואנחנו צריכים לאכול את העגבניות שלה - איזה היגיון יש בזה?" אמר אלוף (במיל') עמוס גלעד, ראש המכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי בהרצליה. "צריך להגדיר את החקלאות כעמוד תווך בביטחון הלאומי".
סוגיית יבוא העגבניות העלתה את השאלה מדוע לא מסמנים את מקור התוצרת המיובאת שמגיעה ארצה. "אנחנו נוקטים מהלך של סימון ארץ המוצא", אמר ד"ר נחום איצקוביץ', מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר. "כרגע שלוש רשתות הצטרפו למהלך. בנוסף, הייתה לנו פגישה לאחרונה עם מנכ"ל משרד הביטחון והתחייבו בפנינו שיביאו לחיילים רק תוצרת ישראלית, וכשיחששו שיש מחסור - ירימו אליי טלפון. אנחנו לא נגד יבוא, אנחנו נגד יבוא לא מרוסן, כזה שלא לוקח בחשבון שכושר תחרות בכל מדינה נוגע לכושר הייצור המקומי".
"מ־2015 עלו מחירי הפירות והירקות ב־28.4% לעומת מחירי המזון", הסביר ראובן שליסל, יו"ר ענף המזון באיגוד לשכות המסחר והבעלים של "ליימן־שליסל". "מחירי המזון, לעומת זאת, עלו מ־2012 בכ־4% בלבד. הסיבה היא שסגרו את השוק ליבוא. הפתרון הוא סבסוד ישיר לחקלאי על ידי המדינה, ולא סבסוד על ידי הצרכן".
"כשמדברים על יבוא ומחיר, צריך להסתכל גם ברמה מצרפית", הבהיר דודי מנביץ, יו"ר איגוד תעשיות המזון ויו"ר עינת תעשיות מזון. "כל שקל שאנחנו מייצרים בארץ - מביא פי שניים או שלושה יותר שקלים מכל שקל של יבוא. ביבוא, סחר העבודה נשאר במדינה שממנה נעשה היבוא. בארץ, על כל עובד מקומי יש עוד שניים־שלושה עובדים במעגלי משנה. ויחד עם זאת, אני חושב שצריך יבוא, אבל במוצרים שבהם אין לנו יתרון יחסי, והאיכות בחו"ל גדולה מאשר בישראל".
"למה מייבאים מאירופה?" שאל בכר. "כי החקלאי האירופי מסובסד בהיקף של למעלה מ־100 מיליארד יורו. 25% ממחיר החלב בנוי מתגמול עבור זה שהרפתן מחזיק את הרפת שלו בכפרו".
"יש לנו ענף חלב מדהים, עם רפתות מדפנה ועד אילות, לאורך כל הגבולות, ובעיקר בפריפריה שמייצרות המון מקומות עבודה", הוסיף איציק שניידר, מנכ"ל מועצת החלב. "מצד שני, יש לנו את המדינה שלוחצת אותנו ומערימה קשיים... כיום גם רפתות בקיבוצים חוות משבר. העולם הולך למשבר מזון, וכשזה קורה - צריך אסטרטגיה. סין מתכננת אסטרטגיה של מזון ל־20 השנים הקרובות, כשהיא מבינה שלא יהיו לה מספיק שטחים לגדל את המזון שלה".
"השאיפה של ישראל צריכה להיות שהיבואנים יהפכו להיות יצרנים ולא להפך", אמר ליאור שמחה, מנכ"ל יצרני החלב בישראל. "לא משתלם לייצר בישראל. המדינה אומרת לנו: לכו תהיו יבואנים ותפרנסו את חקלאי אירופה".
"בדקנו את המדינות שאנחנו רוצים להידמות אליהן", סיפר בכנס דוד לביא, סמנכ"ל מכון המחקר אדקיט. "למדינות הללו יש תוכנית אסטרטגית ממשלתית לביטחון מזון. בשוודיה התוכנית שהחלה ב־2017 מחולקת לשלושה חלקים: רגולציה, שווקים וידע. בבריטניה יש תוכנית ל־25 שנה הכוללת תמריצים רבים, וגם בקנדה השקיעו לא מעט תמריצים בחקלאים בתקופת הקורונה".
"לא נוכל לייצר את מוצרי המזון אם לא יהיו תמריצים לחקלאים", קבעה איילת נחמיאס ורבין, סגנית נשיא התאחדות התעשיינים. "אין אסטרטגיה בממשלת ישראל בנושא ביטחון המזון. זה נעדר מהשיח הממשלתי בשנים האחרונות, בוודאי כשמסתכלים על הנטל הרגולטורי. אי אפשר לברוח מבעיות היסוד, למשל השכר הנמוך לעובדים בתחומים הללו".
"להיות חקלאי זה להתגורר בפריפריה ולהתעמת עם אין־סוף בירוקרטיה כמו מים, קרקע, מיסוי ועובדים זרים", סיכם בכר. "כלומר, עם ישראל צריך להבין שאם הוא ימשיך ללכת שבי אחרי יוקר המחיה, הוא יישאר אולי עם גבינה יותר זולה, אבל המדינה הזו תתייבש".
שר החקלאות אלון שוסטר: ״אם רוצים ביטחון מזון – זה עולה כסף״
"החקלאות הישראלית היא הצלחה מסחררת", אמר שר החקלאות אלון שוסטר למראיין דני קושמרו בכנס ישראל לביטחון המזון. "עם זאת, ההשקעות במחקר ובפיתוח וההשקעות הטכנולוגיות לא בטוח מספיקות. לאורך כמה עשרות שנים נוצר מצב שבו אנחנו מתרחקים מהאתוס המכונן של 'אם חקלאות כאן - מולדת כאן'".
השר שוסטר ציין את עלויות המים והחשמל הגבוהות לעומת מדינות אחרות, את ההשקעה המועטה בידע ואת ההחלטה של אגף התקציבים באוצר למנוע כניסה של עובדים זרים. "הרעיון שהמשק צריך לשאת בהוצאות המים אינו הגיוני. יש הצעה לרפורמה של שר משאבי המים זאב אלקין, אבל כל עוד משרד החקלאות לא יקבל מעמד משמעותי יותר, זה לא יקרה", אמר.
לדברי השר שוסטר, משרד החקלאות ביקש מהאוצר מיליארד שקלים להשקעה בטכנולוגיה עילית לצורך הגדלת הפריון, תהליך שיגדיל את הכנסות החקלאים וימשוך כניסה של הדור הצעיר לענף. "אם רוצים ביטחון מזון – זה עולה כסף", ציין. "צריך להעביר תוכנית מהירה, ייתכן ובלי חוק ההסדרים, ולעדכן אותה בהמשך".
בהתייחס למדיניות היבוא של משרד האוצר, אמר השר: "היבוא הוא אחד הרכיבים בביטחון המזון. יש לנו באופן קבוע ישיבה במשרד החקלאות שבה בודקים אם יש חוסרים, ואם צריך – מייבאים. אבל צריך לשים דגש במיוחד על הייצור המקומי, שהוא בעל ערך אדיר".
שר הכלכלה עמיר פרץ: ״אני לא מסכים להצפה של השוק״
"תפיסת העולם שלי היא להגן על התעשייה הישראלית", אמר שר הכלכלה עמיר פרץ בכנס ישראל לביטחון המזון. "עם כל הכבוד לאלה שמטיפים להורדת יוקר המחיה, בסוף עשרות או מאות אלפי אנשים ימצאו את עצמם בלי פרנסה. יש לנו 2,000 מפעלים שעוסקים במזון, 95% מהייצור שלהם הולך לצריכה מקומית. רק 20% מהמזון בישראל מגיע מיבוא.
"אנחנו מותג יצוא", הוסיף השר. "אנחנו יותר מייצאים מאשר מייבאים. אני לא מסכים להצפה של השוק. אנחנו נמצאים במקומות שבהם יש ניצול לרעה ומנסים להציף את השוק בסחורה זולה, לא בטוח איכותית כל כך, כדי לחסל ענפים שלמים בישראל. צריך לדאוג ליבוא מקביל במקום שיש יבואן יחיד, וגם לכך שתהיה תשתית, אבני יסוד שישמרו על היכולת לייצר גם בזמן מלחמה, כולל מלחמה רפואית".
על יוקר המחיה אמר השר פרץ: "אני מודע לצורך להוריד את יוקר המחיה. כשאני רואה שיש חוסר במוצר מסוים, למשל שמן זית או חמאה, אני בודק עם הצוות המקצועי מה ההיקפים הנדרשים כדי לאזן. אנחנו עושים מכרז בין הספקים ומי שנותן את המחיר הנמוך ביותר ומסכים להיות מפוקח - אנחנו בוחרים בו, וכך מאזנים את השוק. בסך הכל יש לנו תעשיית מזון מאוד מתקדמת עם טכנולוגיות מתקדמות. אנחנו רוצים לתת הזדמנות לתעשייה הזו לקפוץ מדרגה. יש את מרכז הפוד-טק שהקמנו בקריית שמונה. אנחנו הולכים להשקיע 100 מיליון שקלים כדי שיהיה תיאום בין היצרנים לאלה שצורכים את התוצרת. יש לנו שתי מטרות: לקדם את התעשייה עם הטכנולוגיות המתקדמות ולהשתלב בעולם החדש, כך שהמזון יהיה יותר ידידותי, איכותי ובריא ושיענה על תנאי איכות הסביבה. זו תחרות לא פשוטה. זו תעשייה שצריך להגן עליה. התעשייה נערכת גם למעבר למזון טבעוני. יש לנו במה להתגאות".
שר האוצר ישראל כ"ץ: ״הצעתי רפורמה כמו באירופה״
"בסגר הראשון ישראל נאלצה לייבא ביצים ממזרח אירופה", אמר המראיין דני קושמרו לשר האוצר ישראל כ"ץ, לשעבר שר החקלאות, בכנס ישראל לביטחון המזון. "האם בשנים האחרונות ישראל מתמקדת יותר מדי ביבוא וקצת שכחה את הייצור המקומי?"
"באופן טבעי, כשנוצר מחסור מפתיע, אפשר לווסת את זה", ענה השר כ"ץ. "בסגר הראשון סוגיית הביצים עלתה, והיה צורך לייבא. שלוש רפתות בצפון הודיעו על סגירה כי הן מפסידות כסף, ראינו גם מה קורה עם החמאה, כיום קשה למצוא חמאה ישראלית בסופרמרקט. כששרון מינה אותי לשר החקלאות, שבשבילו הייתה באותה רמת חשיבות כמו הביטחון, עזרתי לחקלאים. עשיתי רפורמה, ונתניהו כשר אוצר חתם, והצלנו את הרפתות הקטנות. הרפת הישראלית היא הטובה בעולם. גדלנו על זה בבית הספר - שהרפתן הישראלי הוא הטוב בעולם. אבל הנה, שלוש רפתות הודיעו שהן סוגרות.
"קיימתי לפני כמה ימים דיון עם נציגי הרפתנים", הוסיף השר כ"ץ. "צריך למצוא איזון בין היכולת של החקלאי הישראלי להמשיך לייצר לבין היכולת של הצרכן לקבל תוצרת זולה. זה המתח. הצעתי רפורמה כמו באירופה".
באירופה הרבה מהחקלאים מקבלים סובסידיות. זה הולך לקרות?
"אנחנו ערוכים. נתרגם את היורו לשקל, והם יקבלו אותו שיעור תמיכה".
במשרד החקלאות תופסים את משרד האוצר כמי שכל מה שמעניין אותו זה תחרות ומחיר, ולא הייצור כערך.
"כל אחד מייצג את מה שהוא עוסק בו. באופן טבעי, האוצר מתייחס לנושא הכספי. הצעתי להם: 'בואו נלך על המודל האירופי, תקבלו ביד רחבה את הפיצוי, ואז כולם יכולים להרוויח ותהיו מסודרים ל־20־30 שנה'. אם המתח יימשך, התמיכה, שנבעה מערכים, כבר לא תהיה באותו מעמד".