בנוסף, ברט טען כי העתירות אינן "בשלות" לדיון, כיוון שאין לדעת איך הממשלה תתנהל לאחר ביטול עילת הסבירות, ומשכך יש לחכות להשפעה כלשהי לפני הכרעה כך שיש לדחות את העתירות. ברט אמר כי למרות ביטול יכולת בית המשפט להעביר ביקורת שיפוטית על סבירות החלטות הממשלה, הממשלה עדיין כפופה לחובת הסבירות - החובה להתנהל באופן סביר.
הנשיאה חיות התייחסה לאמירה של ברט, ואמרה כי המשמעות של ביטול עילת הסבירות כאשר הממשלה עדיין חבה בחובת הסבירות, היא כי יש דין אך אין דיין. בנוסף, חיות התייחסה לכך שביטול עילת הסבירות נעשה באופן הפוך מהמגנה העולמית, המרחיבה את עילת הסבירות. בפסיקותיו, בית המשפט מתחשב במשפט משווה במדינות אחרות ולכן המגמה העולמית בתחום חשובה. יו"ר ועדת חוקה שמחה רוטמן נאם בעצמו מול השופטים, וטען כי אין להם סמכות לפסול חוקי יסוד.
רוטמן אמר לשופטים: "העם הוא הריבון, אל תנסו לקחת לו את הדמוקרטיה והאמון בה". לדברי רוטמן, "מי שמבקר את חוקי היסוד של הכנסת זה העם, הוא הריבון". בהתייחס לאמירתה של חיות כי "יש דין ואין דיין, אמר רוטמן: "הדיין בנושא הסבירות זאת הכנסת באמצעי הפיקוח הפרלמנטריים שלה". בהמשך, רוטמן עקץ את השופטים ואמר כי חובת הסבירות חלה גם עליהם - אך אין מי שאוכף זאת עליהם. עורך הדין אילן בומבך שמייצג את הממשלה, אמר לשופטים: "אין לכם סמכות לדון בחוק יסוד השפיטה. איזה גוף יכול לקבוע לעצמו מה הסמכות שלו?" בנוגע לטענה כי מגילת העצמאות מגבילה את הכנסת בחקיקת חוקי יסוד, אמר בומבך: "אל תהפכו את מגילת העצמאות למסמך על חוקתי".