הכנסת מחמירה ענישה, השופטים מקלים: בית המשפט העליון קיבל היום (שני) את ערעורם של שבעה קטינים, בני 13 עד 17, שהורשעו ביידוי אבנים על רקע לאומני לעבר יהודים בירושלים, והפחית מעונשיהם. השופטים קבעו כי מעשיהם של הנאשמים אכן היו חמורים, אך ראוי שהעלאת רף הענישה כלפי מיידי אבנים, שאושרה בכנסת, תיעשה בהדרגה. עם זאת, השיתו השופטים על הנערים תשלום פיצויים לנפגעים. 

הקטינים הורשעו כי פעלו כהתארגנות, ששמה לה למטרה לפגוע ביהודים. על פי אחד האישומים, ב-17 יוני 2015, עצר נהג את רכבו בכביש 20, המחבר בין פסגת זאב לבין כביש 443, ויצא לטפל בתקלה ברכב. שניים מהנאשמים התקרבו אליו ויידו לעברו במשך מספר דקות, מספר רב של אבנים, אשר פגעו בראשו, בפלג גופו העליון וברכבו. הם פצעו אותו והותירו אותו מצולק נפשית, כפי שהעיד במשפטם. 

בשני אישומים נוספים, יידו אבנים על תשעה כלי רכב לפחות, בכביש 20. למחרת יידו אבנים לעבר שני כלי רכב באותו המקום, "תוך שנגרמו בהלה ופחד ליושביהם". השבעה הורשעו במסגרת הסדר טיעון, בביצוע עבירות של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה וחבלה בכוונה מחמירה. בית המשפט לנוער בירושלים גזר עליהם עונשים של בין שנה לשלוש שנות מאסר. 

זריקת אבנים. צילום ארכיון: רויטרס


מאז גל הטרור: שינוי באכיפה בישראל


העונשים הכבדים שהוטלו על הקטינים מבטאים מגמה במערכות אכיפת החוק בישראל, במיוחד מאז החל גל הטרור הנוכחי. שני חוקים, שיזמה שרת המשפטים, איילת שקד, עברו קריאה שנייה ושלישית בכנסת. בנובמבר 2015 אישרה הכנסת חוק, המטיל עונשי מינימום על מיידי אבנים ומאפשר שלילת קצבאות מהורים לקטינים שהורשעו ביידוי אבנים. ביולי אושר התיקון לחוק העונשין, שמחמיר את הענישה נגד מיידי אבנים לעבר כלי רכב, כך שניתן יהיה להרשיעם ולגזור עליהם עד 10 שנות מאסר, גם מבלי שהמדינה תצטרך להוכיח שהתכוונו לפגוע במכונית או בנוסעיה. שני החוקים הם ביוזמת שרת המשפטים, איילת שקד. 

בנוסף, פרקליט המדינה הנחה את הפרקליטים לדרוש תקופות מעצר למיידי אבנים ולדרוש ענישה מאחורי סורג ובריח, וכן לבקש תקופות מאסר ממושכות יותר. בעבר, במקרים של קטינים, בית המשפט נהג לשלוח אותם לחלופות מעצר, לעבודות שרות ולשיקום, אך בתקופה האחרונה חלה תפנית מסוימת ביחס השופטים לקטינים שנתפסו מיידים אבנים, בין היתר בפסק הדין בעניין שבעת הנערים.

נזקי יידוי האבנים. צילום ארכיון: דובר צה"ל

היום, כאמור, החליטו שופטי העליון, ניל הנדל, צבי זילברטל ואורי שהם, פה אחד, להקל בעונשם. "רמת הענישה שנקבעה על-ידי בית משפט קמא מבטאת עליית מדרגה משמעותית ברף הענישה כלפי קטינים, אשר צריך שתיעשה בהדרגה", כתבו בהחלטתם. "חומרה רבה ניבטת ממעשיהם של המערערים. ואולם, לא ניתן להתעלם מהעובדה כי כל המערערים היו קטינים, בגילאי 17-13.5 שנים, במועד ביצוע העבירות".

השופטים גזרו על הנערים 33 חודשי מאסר במקום 39 חודשי מאסר; 24 חודשים במקום 28; 27 במקום 36; 30 במקום 36; שמונה במקום 12; 26 במקום 28 ועשרה חודשי מאסר במקום 14. אך הוסיפו לגזר הדין פיצוי, שנעדר מגזר הדין של בית המשפט לנוער, וקבעו כי הנאשמים ישלמו לקורבנותיהם סכומים של בין 2,000 ל-8,500 שקלים. "יש לקוות כי המערערים, שעברם נקי, וכל חייהם עוד לפניהם, ינהגו כראוי בתקופת מאסרם, ובסיומו  - ירחקו מכל דבר עבירה, וישובו לדרך חיים נורמטיבית", חתמו את הכרעתם.