מדיניות הצבא באשר לחיילים שפגעו במחבלים מנוטרלים הובהרה היטב במשפטו של החייל אלאור אזריה, אולם לאחרונה חשפה המדינה את יחסה לאזרחים שפגעו במחבלים מנוטרלים, או במי שנחשדו כמחבלים אך היו חפים מפשע. מאז תחילת גל הטרור הנוכחי אירעו לפחות 17 מקרים כאלה, שבחלקם נפצעו שוטרים שניסו להגן על המותקפים, ורק בשני מקרים הוגשו כתבי אישום.

עובדות אלה עולות ממסמך שהגישה הפרקליטות ושהגיע לידי "מעריב־השבוע", במסגרת משפטם של ארבעת הנאשמים בפגיעה במבקש המקלט הבטום זרהום, שהוכה ונורה למוות במהלך הפיגוע בתחנה המרכזית בבאר שבע באוקטובר 2015. זרהום נקלע למקום באקראי ואינו קשור בשום צורה לביצוע הפיגוע.

את המסמך הגישה לאחרונה הפרקליטות לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, שלבקשת סנגוריהם של הנאשמים בפגיעה בזרהום הורה למדינה לפרט את נתוני ההעמדה לדין במקרים דומים. מהמסמך עולה כי רק במקרה אחד הורשע אזרח בתקיפת מחבל מנוטרל ושוטר שניסה להגן עליו. הוא נידון ל־200 שעות עבודות שירות. במקרה נוסף נשפט שוטר לדין משמעתי לאחר שבעט בראשו של מחבל מנוטרל.

אל הנתונים הללו מצטרף המקרה של מועאד עאמר, תושב כפר קאסם, שהוכה קשות על ידי אזרחים לפני כעשרה ימים, לאחר שניסה להזהיר עוברי אורח במהלך הפיגוע בשוק בפתח תקווה. עאמר הגיש תלונה במשטרה, לאחר שזו לא פתחה בחקירת המקרה. "התנהלות כזאת של רשויות האכיפה מעודדת את הלינץ' הבא", אומר בכעס ח"כ עיסווי פריג' (מרצ), המלווה את עאמר. "פרץ הגזענות והאלימות הזה הפך לחלק מהמיינסטרים, ואף אחד – לא רשויות האכיפה ואפילו לא הממשלה – לא מגנה התנהגות כזאת".

מועאד עאמר, זוהה בטעות כמחבל והוכה. צילום: פייסבוקמועאד עאמר, זוהה בטעות כמחבל והוכה. צילום: פייסבוק

ב־21 בנובמבר 2015 דקר מחבל ארבעה עוברי אורח בקריית גת. המון זועם שהגיע לאתר בנייה סמוך נתקל בפועל, תושב שגב שלום, בן 43. הפועל הותקף ונדקר על ידי ההמון, שחשד כי מדובר במחבל. המשטרה פתחה בחקירה נגד שלושה מהמעורבים בתקיפה, אולם אף שהאירוע תועד במצלמה התיק נסגר מחוסר ראיות.

ב־2 בנובמבר 2015 ביצע פלסטיני בן 20 מחברון פיגוע דקירה בראשון לציון ופצע שלושה בני אדם, בהם קשישה בת 80. בסרטון האבטחה שתיעד את האירוע נראים אזרחים מדלגים מעל הקשישה השרועה על הקרקע מדממת, ורצים לעבר המחבל. אחד מהם השתלט על המחבל בכוח. בהמשך הצטרף אליו שוטר, שהכניס את המחבל לחנות סמוכה כדי להגן עליו מפני ההמון שהתאסף בחוץ. המחבל נאזק ובדרך לניידת המשטרה תקפו אזרחים את המחבל ואת השוטרים שניסו להגן עליו.




"איך אזרח ערבי אמור להתנהג בזירת פיגוע?"

למרות כל אלה איש לא נעצר, לא נגבו עדויות ולמעשה לא בוצעה חקירה. "משטרת ישראל פשוט החליטה לא לעשות דבר", אומר עו"ד משה סרוגוביץ, שמייצג מטעם הסנגוריה הציבורית את אחד הנאשמים בתקיפה בבאר שבע.

מנתוני הפרקליטות עולה כי במקרה נוסף לא התקיימה כל חקירה: באוקטובר 2015 בעט אזרח בראשה של מחבלת מנוטרלת בתל אביב. מתגובת המדינה עולה כי התיק נסגר מכיוון שזהותו של האזרח לא ידועה.

עוד עולה כי בתשעה מקרים נקבע כי האלימות שהופעלה הייתה מוצדקת. אחד מהם עורר הדים רבים, לאחר שאח ואחות נורו למוות במחסום קלנדיה באפריל 2016 ונקבע כי הירי היה מוצדק. בשני מקרים נוספים טרם התקבלה החלטה אם להעמיד לדין. במקרה אחד נסגר התיק מחוסר ראיות. באחד המקרים החליט פרקליט המדינה שי ניצן להעמיד לדין משמעתי שוטר שבעט בראשו של המחבל שביצע את הפיגוע בבית פנורמה בתל אביב, לאחר שכבר נוטרל.

רק במקרה אחד הועמד לדין אזרח: ב־2 בנובמבר 2015 דקר מחבל גבר בן 70 בנתניה. רוברט פדידה, תושב העיר, הגיע למקום וניסה להכות באמצעות קרש את המחבל שהיה כבר בידי המשטרה, אזוק על הרצפה. הוא הכה ופצע גם את אחד השוטרים שניסה למנוע את התקיפה. פדידה הואשם באלימות כלפי השוטר ובניסיון תקיפה של המפגע. נחתם עמו הסדר טיעון והוא נידון למאסר על תנאי ול־200 שעות עבודות שירות לתועלת הציבור.

"החשודים והנאשמים ב־16 המקרים המפורטים במסמך טופלו בכפפות של משי", טוען עו"ד סרוגוביץ, "בעוד שהנאשמים בתיק התקיפה בתחנה המרכזית בבאר שבע טופלו באגרוף של ברזל. זוהי התגלמות האפליה. למדינה נוח לסגור תיקים כאלה בנימוק של 'עבריין לא נודע' או 'אלימות מוצדקת', ולא לאכוף את האיסור לפגוע בחסרי אונים".

לדברי עו"ד ציון אמיר, שמייצג סוהר שב"ס שנאשם בתקיפה בבאר שבע, "העמדה לדין בנסיבות אלה היא פגיעה חמורה בין היתר בעקרון השוויון, וזאת בשעה שהמדינה נמנעה מלהעמיד לדין אזרחים אחרים שהיו מעורבים באירועים דומים".

בינתיים מועאד עאמר, שהוכה על לא עוול בכפו בשוק בפתח תקווה, מסתגר פצוע בביתו ומפחד לצאת. "איך אזרח ערבי אמור להתנהג בזירת פיגוע?", שואל ח"כ פריג'. "אם יברח – ירדפו אחריו כי יחשבו שהוא המחבל. אם יצעק ויזהיר – יחשבו שהוא המחבל. מה המסר שמקבל הציבור מהנתונים האלה?".

מהפרקליטות נמסר בתגובה: "אין יסוד לטענה לאכיפה בררנית. כל מקרה שבו עלו טענות להפעלת כוח נגד מחבל מנוטרל נבחן בהתאם לקריטריונים המקובלים – האם הראיות מקימות סיכוי סביר להרשעה והאם ישנו עניין ציבורי בהעמדה לדין. הצורך להרתיע ולהתוות נורמות התנהגות ייעשה רק במקרים שבהם קיימת הצדקה להגיש כתב אישום והוא אינו יכול לשמש תחליף לראיות מספיקות להעמדה לדין. ככלל ניתן לומר שהשימוש בכלי ירייה לצורך מניעת סכנה מיידית לחיי אדם מותר כאשר יש חשש ממשי לפגיעה מיידית ואין כל דרך אחרת למנוע את אותה פגיעה".