התנועה לאיכות השלטון הגישה הבוקר (ראשון) עתירה לבג"ץ בעקבות מכתב היועמ"שית בשישי בו טענה כי נאומו של ראש הממשלה בנימין נתניהו על הרפורמה במערכת המשפט מהווה הפרת הסדר ניגוד העניינים וביזוי בית המשפט. בתגובה לדרישה, נשיאת העליון השופטת אסתר חיות פסקה כי על ראש הממשלה ועל היועצת המשפטית לממשלה להגיב לבקשת התנועה לאיכות השלטון בתוך שבוע ימים.
מטעם נתניהו נטען בתגובה כי "ההכרעה אינה בסמכותו של בית המשפט" וכי "מדובר בניסיון חמור ביותר לגרור את מערכת המשפט לתוך הקלחת הפוליטית ולגרום לה להחליט בניגוד לחוק".
נתניהו לא קרא לעצור את החקיקה: "החוק לשינוי ועדת שופטים יעלה בשבוע הבא"
בכירים בליכוד נגד היועמ"שית: "אין מדינה בה פקיד עושה הפיכה על בחירת העם"
התנועה טענה בעתירתה כי מדבריו וממעשיו של ראש הממשלה נתניהו "עולה תמונה מבהילה לפיה ראש הממשלה בישראל עושה דין לעצמו – תוך שהוא מפר את הסדר ניגוד העניינים אשר נערך לו על ידי היועצת המשפטית לממשלה, וחמור מכך – מפר בזדון וביודעין את פסק דינו החלוט של בית משפט נכבד זה".
"התנהלות זו אין היא אלא נדבך נוסף במסע ההשמצה וההסתה חסר התקדים נגד מערכת המשפט בישראל, תוך הולכה מסוכנת של מדינת ישראל למצב בו שלטון החוק כהמלצה בלבד, מצב מסוכן בו לית דין ולית דן", נטען. בהמשך, ביקשה התנועה לאיכות השלטון מבית המשפט "לחייב את המשיב לציית לפסק דינו, וכן להטיל עליו קנס, מאסר, או כל סנקציה נדרשת אחרת, וזאת בהתאם למתווה הקבוע בפקודה לביזיון בית המשפט".
יו"ר התנועה לאיכות השלטון, עו"ד דר' אליעד שרגא, מסר: "ראש ממשלה שלא מציית לבית המשפט ולהוראות החוק הוא אנרכיסט ופריווילג. שלטון החוק שולט גם בשלטון וראש הממשלה יאלץ להרכין את ראשו בפני החוק ולקיים את הוראות החוק כלשונן וככתבן 'כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן. מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם'. גם לראש הממשלה".
גם תנועת "משמר הדמוקרטיה הישראלית" הגישה עתירה לבג"ץ, בדרישה שייקבע כי נתניהו פסול לכהונת ראש הממשלה נוכח הצהרותיו ופעולותיו מול הנחיות היועצת המשפטית לממשלה וכן פסיקות בית המשפט העליון.
מטעם נתניהו נמסר בתגובה: "ההכרעה בעניין אינה בסמכותו של בית המשפט"
עו״ד מיכאל ראבילו הגיב לעתירה מטעם נתניהו ומסר: ״עמדת ראש הממשלה היא כי דין העתירות להידחות על הסף מחמת חוסר סמכות והעדר עילה להתערבות שיפוטית. לאחר העברת חוק הנבצרות, ההכרעה בענין האמור בעתירה אינה בסמכותו של בית המשפט הנכבד, ומשכך דין העתירה להידחות על הסף".
"גם לפני קבלת החוק האמור מן הראוי היה לדחות את העתירה על הסף, היות שהעותרים ביקשו למעשה מבית המשפט הנכבד, במסווה של עתירה "מנהלית", להחליף את נבחרי העם וליתן צווים המורים בפועל על הדחת ראש ממשלה מכהן וחילופי שלטון ללא החלטה של נבחרי העם בכנסת וללא כל סמכות קבועה בחוק".
"מדובר כאן בניסיון חמור ביותר לגרור את מערכת המשפט לתוך הקלחת הפוליטית ולגרום לה להחליט בניגוד לחוק ובניגוד להכרעת המוסדות הדמוקרטיים הנבחרים, וזאת ללא כל סמכות מפורשת בחוק. שום משחקי מילים לא יוכלו להסתיר את העובדה שיש כאן ניסיון לעקר מן השורש את רעיון ריבונות העם ולבצע הפיכה שלטונית בחסותו של בית המשפט הנכבד".