מלצר טען כי הצורך במשפט החוזר נעוץ בבירור מחודש בסבך הראיות בתיק זה. הוא הוסיף כי אין להגביל מראש את היקף המשפט החוזר, וציין כי על באי הכוח להתמקד בסוגיות הבאות: העקבות הזרות, נזילת דם על גבי עקבת הנעל, כתם הדם שנתגלה בתא השלישי בו נמצאה גופתה של תאיר, וראיית הדנ"א.
הרציון ציינה חמש גרסאות שונות שזדורוב מסר במהלך השנים לסיבותיו למסירת ההודאה למדובב המשטרתי: "במשפט הראשון טען כי הודה שהאמין שביצע את הרצח תחת השפעת 'אפקט'. בראיונות שונים לכלי התקשורת טען כי אינו זוכר את ההודאה, כי שיקר, ואילו במהלך המשפט החוזר טען לראשונה כי הודה לאחר שהמדובב איים עליו". עוד טענה הרציון כי בסיכומי ההגנה יש גרסה נוספת שלא הובאה בפני בית המשפט, שם אמר זדורוב כי הודה כדי לרצות את המדובב "ארתור".
במהלך החודשים האחרונים של המשפט החוזר נרשמו לא מעט דרמות ומתחים, עם עדותם של ד"ר חן קוגל ראש המכון לרפואה משפטית, ומומחים שונים מהארץ ומהעולם אשר בחנו ממצאים שונים בתוך זירת הרצח. זדורוב מצדו חזר על הטענה כי לא רצח את ראדה, ואף חזר בו מהודאתו בפני מדובב בתא המעצר: "שיקרתי למדובב בכל מה ששאל. קשקשתי, זרמתי איתו בכל דבר שעלה לי לראש".
יחד עם זאת, עדותו של זדורוב לא הייתה חפה מסתירות, שאותן כינו השופטים "מטרידות". בעוד התביעה משוכנעת כי הודאתו של זדורוב וראיות מוכמנות אחרות לא השתנו, ההגנה מאמינה כי הצליחה לייצר ספק סביר באשמתו.
במהלך המשפט החוזר ביקר לא פעם ראש הרכב השופטים, אשר קולה, את התביעה, מה שהוביל לעימותים בינו לבין עורכי הדין מהפרקליטות. בין היתר, טענה עוה"ד מיטל חן רוזנפלד כי השופטים קולה וצרפתי "הרסו את החקירה הנגדית" והכניסו מילים לפיו של זדורוב. באופן דומה, גם עורך הדין מטעם הפרקליטות ויאאם קבלאוי התעמת עם השופט קולה, וזאת לאחר שזה סירב להתייחס לטענותיו בגין "אמירות מעליבות", לדבריו, מצד עורך הדין ירום הלוי.
אחת האמירות המשמעותיות ביותר של קולה במהלך המשפט היא כי "להגנה מספיקים 51 אחוזים, בעוד התביעה צריכה להוכיח ב-99 אחוזים". קולה ציין עוד, לאחר עדות זדורוב, כי "כשיש ספק אין ספק".
התרעות פיקוד העורף