זוועות יום שבת תפסו את יעקב פרי, ראש השב"כ לשעבר ומי שייצג את משפחות החטופים מול הממשלה לתקופה קצרה, במלון הפסטורלי "מצפה הימים" שבגליל העליון. בדרום נטבחו עוללים, וזעקת אמהות נרצחות חרכה את השמיים, אבל בצפון זו הייתה שבת שלווה ומנומנמת, מול נוף קדומים וענן שרבץ כשמיכה על רכס הרי נפתלי.
הפרשן הבכיר המקורב לביידן: "לישראל יש את המנהיג הגרוע בתולדותיה"
"מזהים סימני שבירה": צבי יחזקאלי מסביר - חמאס בדרך לכניעה?
הדיסוננס היה כה חריף, שפרי ובני משפחתו לא הבינו מיד את גודל השבר. “אכלנו ארוחת בוקר קלה וחזרנו הביתה", הוא מספר. “ורק כשהידיעות התחילו לזרום, הבנתי שמשהו נורא קורה ולא ידעתי איפה לתקוע את עצמי. לרגע חשבתי לנסוע לשירות, אבל אז חשבתי שבשלב כל כך מוקדם אני סתם אפריע. אז עקבתי אחרי המתרחש ופשוט צבטתי את עצמי. מה שהתחולל מול העיניים היה פשוט לא נתפס".
כראש השב"כ לשעבר, שבקיא ביכולות המודיעיניות של ישראל, הופתעת מהמחדל?
“הופתעתי מאוד. לא תיארתי לעצמי שהיכולות המודיעיניות של שירות הביטחון שהכרתי היטב לא יחזו את מה שעוללו לנו ולא ייתנו את ההתרעה הנכונה בזמן".
איך אתה מסביר את זה?
“היו ידיעות והגיעו נתונים, אבל המודיעין כנראה לא פירש אותם נכון. כשהגיעו התרעות, קראו אותן אחרת, פענחו בצורה שגויה תחת איזו קונספציה שאמרה שחמאס לא מעוניין בעימות ובהסלמה. גם כשהבחינו בכינוסים מחשידים ליד הגדר והבינו שחמאס מתעצם מבחינת הכוחות, פירשו את זה לקולא ולא לחומרה".
זה לא קצת מעליב לפטור מתקפה כל כך דרמטית ב"המודיעין לא קרא אותה נכון"? הרי לא מדובר בפספוס של חדירת שלושה מחבלים.
“יש אסכולה במודיעין שנקראת איפכא מסתברא. וזה אומר שתמיד יש מישהו שבודק את האופציה ההפוכה. באמ"ן יש יחידה שלמה שהתפקיד שלה הוא להציג תמונת מודיעין אחת ובתוכה תמיד יהיה מישהו שינסה לקעקע אותה ולהסביר מדוע היא לא הגיונית. הפעם נכשלנו כי לא היה אף אחד שהטיל ספק, שקם ושאל, אולי כל מה שאנחנו רואים ברצועת עזה, ההכנות, התרגילים, האימונים, זה משהו שמתארגן ומכוון נגדנו, אולי הם באמת מכינים סוג של מתקפה?".
ראש השב"כ יצא לפגישה בקריה בשישי בלילה שלפני הטבח, הרמטכ"ל עודכן, אולי גם ראש הממשלה.
“זה כבר היה מאוחר מדי. בלילה שלפני ההתקפה ראש השירות שלח חוליה מבצעית לעזה, היא הייתה בעוטף כשפרצה המלחמה ורוב חבריה נהרגו".
למה רק חוליה מבצעית? אם יש חשד, אפילו קל, לא היה צריך לפחות להעיר את הכוחות, שבדיעבד הופתעו ונטבחו במיטותיהם, לבקש לפקוח עיניים, להיות ערניים, לאחוז בנשק?
“אומר לך בכנות, אין לי תשובה. אולי אחרי המלחמה, כשהדברים יתוחקרו לעומק, תהיה תשובה לשאלה הזאת. כרגע יש יותר סימני שאלה מאשר תשובות, גם לגבי שישי בלילה וגם לגבי התקופה הארוכה שקדמה להתקפה ולמחדל עצמו, שהיה לא רק מודיעיני אלא גם מבצעי וטכנולוגי".
מבצעי באיזה מובן?
“שלא היו כוחות צה"ל בכלל בדרום, כי כל תשומת הלב של הצבא הוסטה ליהודה ושומרון. אנשים ישבו בממ"ד שעות ארוכות ורבות מדי עד שהגיע כוח מבצעי לחלץ אותם. אני למדתי שגם אם יש אזור שקט, תשאיר בו מספיק כוחות שיוכלו לתת תשובה ראשונית להפתעה מכל סוג.
אבל בשבת ההיא הצבא השאיר בדרום כוחות מצומצמים מאוד. חוץ מכיתות הכוננות של היישובים והקיבוצים, לא היה שום כוח שיכול לבלום את ההתקפה הרצחנית או לפחות להילחם בה עד שתגיע תגבורת".
עכשיו מרימים ראש
“ריכוז הכוחות ביהודה ושומרון היה בגלל עלייה משמעותית בטרור שם, ועדיין, נפלא בעיניי שחבל ארץ שלם נסמך במשך תקופה ארוכה רק על בסיס האוגדה ותצפיתניות".
שהתריעו שוב ושוב שהן מזהות התנהלות חריגה.
“נכון, זה מחדל צבאי, שכאשר מחברים אותו למחדל המודיעיני והטכנולוגי, אז הוא כפול ומכופל. כל הזמן אמרו שהגדר מאוד קשה לפריצה. לא אמרו בשום שלב שהיא בלתי חדירה, אבל היו כל כך זחוחים לגבי המיגון הטכנולוגי שלה, שהושקעו בו מיליארדי שקלים.
ומסתבר שבהרבה מאוד נקודות הגדר נפרצה בעזרת דחפורים וכלים פשוטים, ואלפי מחבלים, גם רכובים וגם רגלית, זרמו לתוך העוטף, ותושבי עזה נכנסו דרכה לבתים, בזזו ואנסו ורצחו ולקחו את בעל הבית ביד אחת ואת אחד הילדים שלו ביד השנייה והלכו איתם לעזה.
אין לי מילים. בחיי. מדובר באויב קטן שאפילו איננו צבא, שמולו גדר משוכללת ובסיסי צבא ותצפיתניות ושב"כ ואמ"ן, והוא מצליח לגבור על כל זה בקלות ולהגיע לתוצאה כל כך נוראה. זה לא נתפס".
זה אומר שאנחנו עד כדי כך גרועים או שהם עד כדי כך טובים, או שזה איפשהו באמצע?
“נוח לי להגיד שזה באמצע, אבל כשאני מסתכל על הטבח ועל החטופים, אני לא יודע בוודאות. הם עשו כזאת עבודה שהיא הפתיעה אפילו אותם. הם לא חשבו שזה יהיה כל כך קל. באחד המסמכים שהשאיר אחד המחבלים הוא כתב, חבל שלא היינו עם יותר כוח, עם קצת יותר לוחמים היינו יכולים לכבוש חצי פלסטין".
איך השב"כ הגיב למחדל?
“אין לו ברירה, הוא היה חייב להתאושש. גם אם הלב כבד, וגם אם הם יודעים מה יקרה בעוד כמה חודשים, הם חייבים להרים את הראש, לפקד על הכוחות ולנצח. אסור להחליף סוסים כשהם דוהרים, אסור לשבור להם את הרגל. כל ראשי הזרועות שהכישלון התפוצץ בתקופתם צריכים לגמור את המלאכה. ורק כשיסיימו אותה בהצלחה, נבדוק ונתחקר ונראה".
אף שהם יודעים שביום שאחרי הם כנראה הולכים הביתה?
“גם כשאתה אחראי לכישלון או למחדל, ואתה בסערת קרב, הסערה מובילה ולא תחושת המחדל. יש שאלות שאי אפשר להשיב עליהן, מה שנקרא תחקיר פנימי, אבל זה לא מפריע לגופים לעשות את המיטב בזמן שהמערכה בעיצומה. האינטנסיביות מוליכה ומדרבנת אותם והיא זו שאחראית לכל ההצלחות המרשימות שלהם מאז פרוץ המלחמה".
ואולי דווקא משום שהם יודעים שאולי זה אקורד הסיום, הם רוצים להדהד אותו בענק?
“בהחלט".
אם אתה היית ראש השב"כ, זה היה יכול לקרות במשמרת שלך?
“אני לא אענה לך על זה. יש לנו ראש שב"כ מצוין, גם ראש אמ"ן מצוין. יש לנו שירות יוצא מן הכלל. עשרות פעמים אחרי רצח רבין נשאלתי אם זה היה קורה לו אני הייתי ראש השירות. ואמרתי, תראו חבר'ה, אני לא יכול לענות על שאלה כזאת, אני רק יכול להגיד שראש השירות צריך להתפטר כמו שנהג כרמי גילון.
הוא לקח אחריות, וגם הפעם ראש השירות וראש אמ"ן והרמטכ"ל לקחו אחריות. אנחנו לא עובדים בחלל ריק, לכל אחד היו פשלות ויהיו גם פשלות, למרות שהפעם זו פשלה קולוסאלית".
לו אתה ראש השירות עכשיו, מה היית עושה?
“אני חושב שראש השירות עושה את הדבר הנכון. שב"כ מספק הרבה מאוד מודיעין, חוקר את השבויים שצה"ל מביא מהקרב ומזרים מידע שטח טרי ואיכותי. כך צריך להיות".
פוליטיקה ואגו
פרי החל את שירותו בשירות הביטחון הכללי ב־66' כאיש שטח במגזר הערבי. הוא התקדם בסולם התפקידים לאט אך בהתמדה והיה ראש מחלקת הדרכה בשב"כ, מפקד המרחב הצפוני, מפקד מרחב ירושלים ויהודה ושומרון, ובמאי 87' היה למשנה לראש השירות יוסף הרמלין, שהחליף את אברהם שלום, שאולץ להתפטר על רקע פרשת קו 300.
ב־88' מונה לראש השב"כ על ידי ראש הממשלה דאז יצחק שמיר והתמודד עם האינתיפאדה הראשונה ועם המציאות החדשה שיצרו הסכמי אוסלו. באפריל 95' פרש משירות הביטחון הכללי והצטרף לסקטור העסקי כנשיא ומנכ"ל סלקום. מאז, ולאורך חמש שנים, פעל כמתאם השבויים והנעדרים במשרד ראש הממשלה לבקשת ראש הממשלה דאז יצחק רבין. בזמנו הושבו גופותיהם של איתמר אליה, לוחם השייטת שנהרג באסון השייטת, ושל יוסף פינק ורחמים אלשיך, ואותרה גופתו של אילן סעדון.
לפיכך, אך טבעי היה שכשעלתה זעקת משפחות החטופים, שמו של פרי עלה כמועמד טבעי לראש המטה הפועל להשבתם. “כשלושה ימים אחרי הטבח, כשהגיעו הידיעות שיש למעלה מ־200 חטופות וחטופים, ובתוכם ילדים וקשישים, התארגן מטה אזרחי להשבתם", מספר פרי.
“בראשו עמד דודי זלמנוביץ', שהיה פעיל כמוני בגוף מתאם השבויים והנעדרים במשרד ראש הממשלה. דודי הקים מטה של אנשים שיש להם ידע וניסיון בתחום, במטרה להתנהל מול הדרג הממשלתי, וצירף את אורי סלונים, שמשון ליבמן, דוד מידן, רז נזרי, רונן צור ואותי. באותו יום ניסיתי להציע את עצמי להיות מתאם ראש הממשלה לנעדרים והשבויים.
שוחחתי עם שר הביטחון יואב גלנט, דיברתי גם עם יו"ר הכנסת אמיר אוחנה והשארתי שתיים־שלוש הודעות לביבי. גם גלנט וגם אוחנה אמרו שזה ראוי ויפה וינסו לקדם את זה, אבל ביבי לא חזר אליי, ובערב שמעתי שהוא מינה את גל הירש. מרגע זה הפכנו להיות המטה של המשפחות והחטופים שאמור לסייע ולעבוד בהרמוניה עם המטה של הירש".
יש לא מעט ביקורת על תפקודו של הירש. מה דעתך על המינוי ועל ההתנהלות שלו?
“אני לא מכיר אותו, אבל כל הזמן שומע שהוא לא מתאים, כן מתאים. אני לא רוצה להתעסק עם זה".
בין הביקורות שנמתחו עליו, הייתה התייחסות לתמונת השחרור של החטופות יהודית רענן ובתה נטלי, שבה הוא נכח, אף על פי שלא היה פעיל להשבתן, וגם בנוגע לכך שנזף בשגרירים הזרים במהלך תדרוך.
“ראיתי את התמונה, שמעתי את הנאום וקראתי את דברי הביקורת. כששימשתי בתפקיד שלו למדתי דבר אחד: שהדבר הכי חשוב בתפקיד הזה הוא הרבה אורך רוח והמון המון רגישות. אני לא בטוח שהירש ניחן בתכונות האלה, אבל מרגע שהוא נבחר, כל המערכת צריכה להמעיט בביקורת ולסייע לו להחזיר את החטופים הביתה".
אלא שפרי עצמו ביחד עם בכירים נוספים במטה להשבת החטופים מתחו ביקורת חריפה על התנהלות הממשלה בנושא הרגיש הזה. שלושה שבועות אחרי פרוץ המלחמה, פרי ודוד מידן, שהיה מתאם השבויים והנעדרים בתקופת עסקת גלעד שליט, עזבו את המטה בזעם, כשהם מדווחים על התנהלות בעייתית במקום שמשימתו האחת, המקודשת, היא השבת תינוקות, ילדים, נערים, קשישים וחיילים הביתה.
מידן סיפר שכשהתבקש להצטרף למטה השבויים והנעדרים לא היסס והתייצב בנפש חפצה ובידיים נקיות. “אבל כשראיתי שבעצם, באיזשהו מקום אני מסייע כשכפ"ץ לראש הממשלה, אז אמרתי עד כאן", הסביר.
מידן האשים את המטה בהתנהלות פוליטית: “הכל בסוף מוביל לראש הממשלה נתניהו, שחושש מהזעם של המשפחות ולכן נמנע מלהיפגש איתן בצורה רצינית. היו שתי פגישות, שתיהן עם מספר משפחות מצומצם שהמטה בחר. למפגש הראשון הגיע באופן מפתיע מנכ"ל חוננו, כך היה לראש הממשלה מפגש נוח".
בראיון לענת דוידוב ואודי סגל ב־103FM חשף מידן פרטים גם על הפגישה הנוספת של ראש הממשלה עם המשפחות, בלחץ מסיבת העיתונאים שקיימו לפני כן: “המפגש היה מהרגע להרגע, שוב היה מספר מצומצם של משפחות, שתיים מהן שכבר היו בפגישה הראשונה".
לדבריו, “לא הגיעו משפחות מקיבוץ בארי, כפר עזה או חולית. מי שמנהל את המטה מארגן לנתניהו שכפ"ץ נוח, שיפגוש רק את המשפחות הנוחות ויימנע מהפגישות עם כל השאר".
בעקבות הדברים הודיע גם דודי זלמנוביץ, ממקימי המטה, על הפסקת פעילותו. “במשך שלושה וחצי שבועות אני נותן כל דקה, שקל, קשרים ויכולות למען משפחות החטופים והנעדרים", אמר זלמנוביץ, שבן משפחתו נחטף לעזה ובת משפחתו ניצלה מהטבח במסיבה ברעים. “עצוב שעל גב המשפחות האומללות מנהלים מלחמות אגו ומלחמות פוליטיות שאינן קשורות אליי. איני מסוגל להבין את מידת הרוע, אטימות הלב ומי בכלל מדבר על כפיות טובה הגלומות בהן".
פרי עצמו מאשים את פעילות המטה בהתנהלות פוליטית ובשיקולי אגו. “אני יכול לספר לך שקיימנו כמה ישיבות ומינינו את ראש המוסד לשעבר יוסי כהן להיות המקשר בינינו לבין המטה של הירש", הוא מספר.
“כהן בא אלינו ודיבר איתנו, ואחר כך הלך להירש ודיבר איתו, ושוב חזר אלינו ושוב נאלץ ללכת להירש, ואני ראיתי שהתנהלות המטה היא הרבה פוליטיקה והרבה אגו וכל מיני עניינים של מי ילך לפגישה עם הנשיא וראש הממשלה ומי לא. זה לא התאים לי. אז הודעתי שאני עוזב את המטה, אבל לא את המשפחות. אני נשאר לצדן ומעמיד לרשותן את כל הניסיון שצברתי ואת כל מה שיכול לסייע להן במצבן הקשה".
איך ייתכן שיש בכלל שיקולי אגו ופוליטיקה במטה כזה?
“הדברים שם לא מסודרים. הם עוסקים יותר באלתור ובכל מיני חישובים בנושאים כל כך רגישים, וזה לא מתאים לי. כרגע נשארו שם אורי סלונים ושמשון ליבמן, וגם רז נזרי בעניין המשפטי. כל אחד מחברי המטה תורם את חלקו למשפחות. אני רואה את הכאב שלהם, אלו אנשים שחרב עליהם עולמם. הדאגה שלהם היא בלתי נתפסת. אי אפשר בכלל לתאר אותה. יש תופעות קשות מאוד של מתח וחוסר שינה. הם צריכים יד מנחמת, הם צמאים למידע, אבל מדינת ישראל לא יכולה לספק להם אותו כרגע, אז המשפחות כואבות ולחוצות".
ראש הממשלה ושר הביטחון לא טרחו בתחילה להיפגש עם המשפחות, רק אחרי לחץ רב ומסיבת עיתונאים מתוקשרת נזכרו לעשות זאת.
“הם נפגשו איתם אחרי שבועיים וחצי, ובהמשך ייפגשו עם כולם, אבל אם אין להם שום אינפורמציה ממשית, אז חלק אומרים בשביל מה באתי, וחלק אחר מתנחם כשראשי מדינה באים לנחם. דבר אחד ברור, רוב המשפחות מאמינות שישראל עושה מאמץ עליון להשיב את החטופים הביתה".
איך התרשמת משלוש הנשים בסרטון ששחרר חמאס?
“היה נראה שהדוברת הקריאה טקסט שחמאס כתבו לה. שלוש הנשים נראו מטופלות אבל מפוחדות מאוד. בניגוד לשתי הנשים המבוגרות יותר ששוחררו לפני שבועיים במצב סביר, הנשים בסרטון נראו מבוהלות ובמצב לא טוב. חמאס אלוף בטריקים ובמשחקים כאלה. כך למשל, הייתי משוכנע שהמתווך הכי זמין וסביר לעניין החטופים היא קטאר, ובדיעבד הסתבר לי שקטאר אכן מנסה, אבל חמאס משחק גם איתה".
מה דעתך על מסיבת העיתונאים של יוכבד ליפשיץ?
“היא הייתה טעות. כשיש מאות חטופים, צריך להיות מאוד רגיש והשתיקה יפה. העובדה שאף אחד מטעם המטה או הממשלה לא ליווה את הנשים ואת הטיפול התקשורתי בהן היא מחדל. היה צריך להסתפק בהודעה קצרה".
מה אתה יודע על נסיבות השחרור של אורי מגידיש?
“היה מודיעין איכותי של שב"כ, שהפרשנות שלו הייתה מבצע שאפשר ליישם בשטח. אני מניח שהיא הייתה לבד בשבי, אז אפשר היה לרכז מספיק כוחות כדי להתגבר על שוביה ולשחרר אותה".
זה השפיע לטובה על המגעים להחזרת השבויים והחטופים?
“מצד אחד המשפחות שמחו על השחרור, ומצד שני הן נלחצו יותר, כי הן לא יודעות מה גורל יקיריהן ואם יהיה גם להן את אותו הסיום הטוב. זה נורא אישי. יש אנשים שמאושרים על המבצע, ויש שהוא מכניס אותם לדיכאון ולחרדה".
ואיך לדעתך השחרור השפיע על חמאס?
“חמאס פחות מודאג מהמבצע הזה, מכיוון שהוא מחזיק בקבוצה גדולה של חטופים".
ומההתקדמות הקרקעית בעזה?
“ההתקדמות של כוחות צה"ל בעזה מטרידה את חמאס ומנהיגיו, וככל שהצבא מתקרב יותר למקומות שהחטופים עשויים להיות מוחזקים בהם, הדאגה כנראה הולכת וגדלה. בתחילה חמאס שיחק איתנו משחק שמטרתו הייתה לנסות לדחות עד כמה שאפשר את ההתקדמות הקרקעית. לשמחתי, מדינת ישראל לא התחשבה בזה והמשכנו את המבצע כפי שתוכנן.
אנחנו לוקחים בחשבון שנוכל להגיע לחטופים ולשחרר אותם, אבל שגם יכול להיות מצב שהם ייפגעו חס ושלום. בתוך מלחמה ובסערת הקרב הכל יכול לקרות. לכן אני חושב שנהיה עדים לעוד ניסיונות של חמאס לשחרר כמה חטופים בודדים כדי לנסות להרוויח זמן".
איך התרשמת ממצב השבויות ששוחררו?
“חמאס בדרך כלל שומר על השבויים כנכסים, כקלפי מיקוח, ולכן הוא צריך להשגיח שיהיו בריאים ומטופלים ככל האפשר, כי הם הנשק הכי משמעותי שלו כרגע. ראינו שגלעד שליט חזר אחרי חמש שנים בריא ושלם וקיבל טיפול סביר בכל שנות שביו".
אבל לא רק חמאס לקח שבויים, גם האספסוף בזז, אנס וחטף.
“בניגוד לחמאס ולג'יהאד, שיש להם שליטה על החטופים, האספסוף הם חיות אדם. אין מקום אפילו להכביר מילים. הבטיחו להם כסף ודירות תמורת חטופים, אבל אף אחד לא יכול לתת היום בעזה לא כסף ולא דירות, כי רבע מהבניינים שם שוטחו על ידי חיל האוויר, ואת השאר ישטחו כוחות הקרקע".
בעלי השפעה קוראים לשחרר את כל האסירים בישראל תמורת כלל החטופים בעזה, השאלה אם זה אחראי בהבנה שקריאה כזו לא משאירה מקום למשא ומתן.
“הקריאה הזו באה מתוך ההבנה שחמאס לא יכולים לבקש יותר מזה. כלומר, הם יכולים לבקש את מה שהם רוצים, אבל אנחנו לא יכולים לתת יותר ממה שיש לנו. לא ניתן להם זכויות מיוחדות או היתרים שעלולים להקל עליהם. נציע רק אסירים בתמורה לשבויים ולחטופים".
מערכה רב־זירתית
ב־95' פרש פרי משירות הביטחון הכללי והצטרף לסקטור העסקי עם מינויו לנשיא ומנכ"ל חברת סלקום. בתקופתו הפכה החברה לסלולרית המרכזית בישראל. שמונה שנים לאחר מכן פרש מסלקום והחל לכהן כיו"ר דירקטוריון ויועץ חיצוני בשורה של חברות ציבוריות. ב־2012 התפקד למפלגת קדימה ושנה לאחר מכן נבחר לכהן כחבר הכנסת מטעם מפלגת יש עתיד.
במרץ אותה שנה מונה לשר המדע ולמשקיף בקבינט המדיני־ביטחוני. פרי עמד בראש ועדת שרים שתפקידה היה גיבוש הצעת חוק ממשלתית חדשה להחליף את חוק טל בתוך 49 יום, אך בעקבות פיטוריו של ראש התנועה יאיר לפיד בדצמבר 2014 פרש מהממשלה יחד עם יתר שרי יש עתיד.
ב־2018 הגיש את התפטרותו מהכנסת על רקע תחקיר של העיתונאי עמרי אסנהיים בתוכנית “עובדה" ולפיו פרי, בהיותו ראש השב"כ, נחשד כי הוא הגורם שהדליף לאריה דרעי בעת החקירה נגדו על דבר האזנות סתר שהמשטרה עורכת לו ולמקורביו. צוות החוקרים שהופקד על החקירה הרגישה על ידי היועץ המשפטי לממשלה דאז, מיכאל בן יאיר, המליץ להעמיד את פרי לדין.
עוד עלה בתחקיר כי פרי שיקר בעבר כשאמר ששירת בצה"ל. ארבע שנים לאחר מכן הודה פרי בראיון כי אכן שיקר בעניין שירותו הצבאי ונימק זאת בכך שבימים ההם הייתה זו בושה גדולה לא לשרת בצבא.
כיום פרי נשוי בשלישית ואב לשלושה. בחודשים האחרונים הוא מתאושש מניתוח חסימת מעיים שהסתבך והביא לאשפוז ממושך. לכן גם סירב לצפות בסרטון הזוועות שדובר צה"ל הפיץ בקבוצת בכירי ציבור, אנשי תקשורת וחברי הכנסת והשרים כדי לסייע בהסברה. “אני בקושי הולך ובקושי נוהג", הוא מעיד על עצמו. “ככה שאני לא כשיר מבחינה בריאותית לצפות בדברים האלה".
את חלקו בהסברה הוא עושה בדרכים אחרות, ובתוכן ראיונות לתקשורת ופגישות עם גופים ומקבלי החלטות. פרי מתנגד לגישה של אלו המבקשים להכות את האויב מהאוויר ללא הבחנה כדי להגן על חיי החיילים, וטוען שאי אפשר לחסל את אנשי חמאס רק בדרך הזו, אלא יש צורך בהתאמה גם מהקרקע. “חיל האוויר יכול לפרוץ את הדרך, לבצע את פעולות הריכוך, אבל את הלחימה הפיזית במחבלים המסתתרים במנהרות אי אפשר לנהל בלי מבצע קרקעי", הוא אומר.
מה דעתך על נאום נסראללה?
“עד היום לא תפסתי פעם אחת את נסראללה משקר. מנהיג חיזבאללה אומר את אשר על לבו, ואני באמת חושב שארגון הטרור בצפון מהסס להיכנס למערכה עם ישראל בגלל המחיר הכבד שהוא רואה שחמאס חוטף בעזה, ולכן הוא מסתפק בהצקות ליישובי הצפון. אבל צה"ל הפיק לקחים, והוא ערוך ומוכן לקדם כל רעה. מי שמחליטה היא איראן, ואני חושב שהעובדה שהאמריקאים באזור תרתיע אותה מלהסתבך במערכה רחבה יותר".
ישראל ערוכה בכלל למערכה רב־זירתית?
"כן. פחות סימפטי שיש מערכה גם בדרום, גם בצפון, גם ברמת הגולן וגם ביו"ש, אבל יש לנו כוחות לטפל בכל, גם במערכה רב־זירתית. אנחנו מוכנים בכל מקום, רק שאי אפשר להיות מוכנים באותה רמה בכל מקום. כיום הדגש הוא בדרום, אבל אם תיפתח הרעה מצפון, יהיה צורך להסיט לשם כוחות רבים יותר, וזה הרבה יותר מורכב.
גם כמות הטילים בדרום מטרידה. למרות הקרבות והלחץ הכבד ברצועה, יש לחמאס עדיין כוח אש ואפשרויות ירי מדויקות יותר, שפזורות לכל אורך הגדה. גם לחיזבאללה יש יכולות טילים משמעותיות. חיזבאללה הכין מאגר טילים מדויקים רציני מאוד, ואם הוא יתחיל לירות, הוא עלול לפגוע במטרות גם בדרום ובמרכז".
יש לנו הגנה מספקת נגד טילי חיזבאללה?
“יש לנו הגנה מעולה, אבל כראש השב"כ תמיד אמרתי שכשהשירות חושף מאות פיגועים, כולם מוחאים לו כפיים, אבל פיגוע אחד שבו נהרגים יהודים הורס את כל מאות הסיכולים המוצלחים".
האמריקאים מסייעים גם במימון ובהעברת סוללות הגנה וגם ביירוט מתימן.
“ההתנהגות של האמריקאים שוברת כל שיא של ידידות. גם בהתנהגות הנשיא ביידן, גם דרך שליחת נושאת המטוסים והמשחתות, גם בגיבוי הגורף לפעולות שלנו בעזה. אבל אלו דברים שלא יכולים להחזיק מעמד לאורך זמן. הדרישה האמריקאית לסיוע הומניטרי מחייבת אותנו. אם ארצות הברית תקרא לנו לעצור את הקרב לצרכים הומניטריים, לא נוכל לסרב לה.
הם רוצים שנכניס דלק לעזה, דבר שמנוגד בתכלית לאינטרס הישראלי, אבל אם יהיו מאות אלפי הרוגים בעזה, ייתכן שהם יזדקקו למחוות הומניטריות ואנחנו נצטרך ליישר איתם קו. אז כרגע אנחנו אומרים שאנחנו בודקים כל משאית לפני שהיא נכנסת לעזה. אבל אני בספק אם זה נכון".
לעומת האמריקאים, ההפגנות בעולם מעידות על הלך רוח אנטישמי.
“זה נורא ומפחיד. אני סומך על טיפול הרשויות בגילויי אנטישמיות בעולם, אבל להיות יהודי היום בתפוצות זה תענוג מפוקפק מאוד. התמונות מעזה מעודדות אנטישמיות שכבר קיימת. לא אוהבים אותנו, וכשרואים תמונות של ילדים הרוגים בגדה, זה מתפרץ".
מה לדעתך יקרה ביום שאחרי המלחמה?
“נצטרך לראות מי ייקח על עצמו את הטיפול בשני מיליון הפלסטינים בעזה. זה יהיה כאב ראש רציני, כי לרשות הפלסטינית אין יכולת אמיתית לשלוט שם. גם אם יחשבו על קואליציה ערבית, איזה מדינות יסכימו לקחת על עצמן את הדבר הזה? אולי יחליטו על כוח רב־לאומי מטעם האו"ם שיטפל בנושא הביטחוני, אבל האם הוא יהיה מסוגל לטפל באזרחים עצמם? זו תהיה דילמה גדולה, וסביר שכל פתרון שלא יצליח יפיל את האשמה הבינלאומית על ישראל".
למה אנחנו צריכים להיות אחראים עליהם, ולמה שהאשמה תיפול עלינו אם נתנתק מעזה והם יהיו בשטח נפרד מאיתנו?
“כי מאז ששת הימים רצועת עזה שייכת למסע הכיבושים של ישראל, ולכן העולם רואה אותנו כאחראים על יהודה ושומרון, מזרח ירושלים ורצועת עזה. אנחנו יכולים להגיד עד מחר שאנחנו רוצים להיפרד מעזה, אבל העולם לא יניח לנו, כי הוא רואה בישראל אחראית למצבה של הרצועה. העולם טוען שאנחנו הבאנו את עזה למצבה הנוכחי הרבה לפני המלחמה, ולכן האחריות לגורל האזרחים שלה מוטלת עלינו".
גם אם האזרחים מוציאים מקרבם ברברים שרצחו בנו?
“זה טיעון שטוב לסרטים בהוליווד. מבחינה מדינית זה לא ריאלי. אנחנו יכולים לצעוק בכל אמצעי התקשורת ומעל בימת האו"ם שאנחנו לא רוצים שום קשר איתם, אבל אם לא יימצא לעזה פתרון, היא תמשיך להיות הבעיה שלנו".
השמדת חמאס כארגון טרור תביא שקט לדרום?
“לא. זה לא אפשרי. אני טוען שמיטוט חמאס הוא עניין זמני. אחרי שנתיים, שלוש או חמש יקום כוח אחר שנצטרך לטפל בו. לכל אלה שאנחנו מחסלים עכשיו יש אחים וילדים ומשפחות, וחלק מהם יתחנכו ויגיעו לפרקם מתוך שאיפת נקם ורצון להתארגן מחדש. אני רק מקווה שזה לא ייקח שנתיים אלא כמה שנים של שקט".
אז לנצח נחיה על חרבנו בין הפוגות?
“כן. לצערי. אפשר להרוג אנשים, אי אפשר להרוג רעיון. צה"ל יעשה עבודה טובה ויחסל את כל המחבלים בעזה וגם מחוץ לעזה, אבל אנחנו לא יכולים לחסל את האידיאולוגיה שלהם ואת שארי הבשר, שיהפכו לבעיה הבאה של מדינת ישראל בגבולנו".
ואיראן, שמנהלת את כל זה, על ספה של התחמשות גרעינית.
“אני מאלה שטוענים שכניסה של איראן למעגל הגרעיני מפחידה אבל גם כפופה למאזן ההרתעה. איראן יודעת שאם היא תנסה לשלוח אלינו משהו גרעיני, לישראל יש יכולת תגובה גדולה. לכן לדעתי האיום האיראני הוא תחת שליטה. צריך לפעול נגדו, אבל לא צריך להיבהל ממנו יתר על המידה".
בעיה בצמרת
3,000 מחבלי חמאס, על פי הערכה מעודכנת של צה"ל ופיקוד הדרום, פלשו לישראל מעשרות מוקדי חדירה בבוקר יום שבת הנורא והאיום ההוא. בשלושה גלים: הראשון היה פריצת הגדר והכניסה ליישובים, השני היה ההסתערות ההמונית של התושבים עצמם מבעד לגדר הפרוצה, והשלישי היה אלו שחטפו מאות חיילים, צעירים, קשישים נשים וטף ושבו עמם לעזה. “המסה הגדולה מסבירה את היקף הטבח ואת הזמן שלקח להשתלטות ולטיהור היישובים", אומר פרי.
“זה לא רק המספר הרב, זה גם השנאה התהומית ותאוות הרצח הברברית. ללא ספק כל אחד מהפורעים רצה להתפאר שהוא טבח יותר, שרף יותר, אנס יותר. זו אווירה שבערבית מכנים אותה ‘פנטאזייה' - מי שמשתולל ועושה יותר רע צובר יותר נקודות. אני מניח שחלק מהמחבלים היו גם בהשפעת כדור שמסמם קצת, כמו שראינו בפיגועי עבר, ולכן הייתה מוטיבציה כל כך איומה. כשהאויב שלך מפתיע עם 3,000 חמושים בנשק מתקדם, שמלהיבים האחד את השני, לוקח הרבה יותר זמן לנטרל אותו ולכבוש את היישובים מחדש".
רבים מאשימים את ראש הממשלה נתניהו על שטיפח את חמאס, העביר לו כספים והאמין שבכך הוא קונה שקט.
“אני חושב שעושים לנתניהו קצת עוול. במערכה הזו כל ההנהגה הביטחונית והפוליטית לא צפתה עימות בסדר גודל כזה. אני לא חושב שראש הממשלה טיפח את חמאס, אבל הוא חשב שעל ידי העברת כספים ופתיחת השערים לפועלים שייכנסו מעזה, אנחנו קונים שקט. הקונספציה הזו נכשלה. אז נכון, הוא ראש המערכת, והיו התרעות שייתכן שראש ממשלה אחר היה מקשיב להן ונוהג אחרת. והוא כמובן האחראי הראשון לאסון והיחיד שלא לקח על עצמו אחריות, אבל לא הייתי נותן לו ציון כל כך גרוע בטיפוח חמאס".
ותפקוד משרדי הממשלה לאחר הטבח?
“חוסר התפקוד של שרי הממשלה אחרי הטבח הוא מקור לאכזבה גדולה, ואין לי ספק שביום שאחרי המלחמה, מדינת ישראל תצטרך לעשות שינויים בכל ההנהגה על ידי לחץ ציבורי, בחירות, משאל עם או הצבעה בכנסת. המחדל הגדול והתפקוד של ראש הממשלה והשרים לפני הטבח ועל אחת כמה וכמה אחריו מאותתים שזו הקדנציה האחרונה שלהם".
הליכוד עדיין זוכה למספר מנדטים לא מבוטל בסקרים.
“יש רובד די גדול באוכלוסייה שמאמין שנתניהו הוא האיש הנכון במיוחד בנושאים ביטחוניים. קשה לי להבין איך הם חושבים ככה ולמה, אבל כשאני שואל אותם, הם אומרים שאין להם אלטרנטיבה טובה יותר. על כל אחד אחר יש סטיגמה, גנץ חלש, לפיד יהיר. יש לנו בעיה בצמרת הפוליטית, כי אין בה שום דמות מובילה.
אנשים איכותיים לא רוצים להתלכלך בפוליטיקה, כי היא מאוד לא נקייה ומאוד לא אטרקטיבית. הקרבות, האגו וחוסר הפרגון מרתיעים אנשים טובים וראויים מלהצטרף אליה. כך שאחרי המלחמה או שנעבוד קשה בגיוס אנשים ראויים למערכת הציבורית או שניאלץ להמשיך להתפשר ולבחור את הטוב ממה שיש".