עשרה לוחמים, חיילים וקצינים, נפלו אתמול בקרב הקשה בשג'אעיה שבצפון רצועת עזה, כאשר בוצע ירי לעברם במהלך פעולה באזור ואף הופעלו מטעני חבלה באזור פעילותם. חבר הכנסת לשעבר תא"ל במיל' אפי איתם, לשעבר מפקד חטיבת גבעתי ואוגדת עוצבת הגליל, התייחס היום (רביעי) ללחימה בחמאס ולתקרית הקשה בשיחה עם בן כספית וינון מגל ב-103FM.
חזר מהפרישה, הסתער לחלץ פצועים - ונפגע: כך נפל אל"מ יצחק בן בשט בתקרית הקשה
האב חילץ מהמסיבה ברעים, הבן ערן נפל בעזה: האסון של משפחת אלוני
"זה אירוע קשה. זה ברור. אני חושב שהוא לא מצביע על סך כל איכויות הלחימה שצה"ל מציג בעזה, אבל במלחמה כמו במלחמה יש ימים קשים וצריך להדק את השיניים ולמחות את הדמעה ולהמשיך", אמר בפתח השיחה.
לאחר מכן נשאל - 'האם בסוף זה משלם את עצמו זה שהמפקדים שלנו צועקים 'אחריי'?' לדבריו, "אין בכלל שום ספק, אין שום שאלה, זה במישור המקצועי, המנהיגותי, המוסרי, גם אי אפשר לנהל את זה בכלל. המפקדים מתקרבים קדימה וביום שזה יוטל בספק או יהיה פחות מובהק, אז אנחנו זוכרים את הניהולים מאחורה דרך פלזמות - ככה לא מפקדים".
"צריך להבין שאחרי כל הפירמידה הענקית, הלחימה מתמקדת ב-10-4 אנשים שצריכים לעבור איזה סוג של אמירת 'הנני' מוחלטת ולהסתער תחת אש, ואם אין את המפקדים שלוקחים אחריהם את כל האחריות, את כל הידע המקצועי, את כל הרעות ומובילים את האירועים האלה בקצה... אצלנו אין אבק אדם ובשר תותחים, לכן כל אחד צריך להתחבר למי שמוביל את הדבר הזה. אין לזה תחליף", אמר.
בהמשך שיתף: "היה שיח הבוקר בוואטסאפ המשפחתי על המנעד המאוד רחב של הלוחמים, גם של הגילאים וגם של השיוכים, אלה כבר חברים של הבנים שלי וילדים של החברים של הבנים שלי, ושרשרת הדורות הזאת מתייצבת עכשיו להגנתה של מדינת ישראל".
מה אתה עושה עכשיו אם אתה מח"ט גולני?
"אני בוגר מלחמת יום הכיפורים בגולני. אולי מבחינת ממדי הנפגעים זה הדבר היחיד שקרוב או דומה. היו 41 הרוגים לגדוד 13 ביממה הראשונה של המלחמה, וגם יחידות אחרות. הדבר היחידי והאפקטיבי ביותר זה להתארגן ולהמשיך במשימה. יש משהו ביחידות צבאיות וביחידות טובות שהדבקות במשימה מאפשרת להן להשתקם מהר ולחזור לאבל ולשכול ולעצב אחר כך. אני זוכר את עצמי בתור קצין מאוד צעיר אחרי מלחמת יום הכיפורים נוסע לעשרות רבות של הלוויות. הייתי מ"מ צעיר, שלחו אותנו באוטובוסים, היינו ב-6-5 הלוויות ביממה ואני חושב שזו הפעם הראשונה שהתעוררנו להבין את גודל האובדן. חזרנו אחר כך ללחימה, הדברים לא נשכחו אבל נטמנו עמוק לעת יותר מתאימה לעסוק בהם, כך יקרה בגולני גם עכשיו".
במהלך השיחה העביר איתם גם ביקורת על טעויות העבר, לדבריו. "על מה אנחנו נלחמים עכשיו? על הטעויות האלה - מי שלא רצה אזור ביטחון בלבנון, יש לו אזור ביטחון שומם מאזרחים בצפון, מי שלא רצה את גוש קטיף, אז עזה עוטפת אותו", טען, והוסיף: "אני מחכה שמישהו יקום ויגיד 'טעינו', 'חשבנו ויצא לנו עקום'. מדאיג אותי האם בכלל יש תהליך שאדם מסוגל לקום ולהגיד 'טעיתי, חטאתי, עוויתי, פשעתי, אני צריך לתקן משהו'. אני מאוד מקווה שהמלחמה הזאת פותחת שיח שיש בו חשבון נפש, תנועה של כל אחד, כולל אני, כולל אתה בן, להגיד לעצמי 'אולי צריך לבחון את עמדותיי, את דעותיי מחדש'. אם זה יהיה שכר המלחמה הזאת? אני לא יודע אם שווה, אבל שיקרה".
איך צריכה להיראות תמונת הסיום?
"במקרה הזה תמונת הסיום היא פשוטה. היא קשה להשגה אבל היא פשוטה למדידה ובחינה, אין חמאס. אין חמאס צבאי, אין חמאס מדיני ואין גם חמאס טריטוריאלי, יש כאלה שאומרים שלטוני. אלה מטרות קשות להשגה, הן תיקחנה זמן. אני אגב מאלה שלא מופתעים, ראיתי בעיניים כלות איך מדינת ישראל בשאננות בלתי מובנת מאפשרת לשני הצבאות האלה להיבנות על גבולנו הצפוני והדרומי וידעתי גם מה יהיה מחיר החיסול או הסיכול של הדבר, אבל זה לא זמן כרגע לחשבונות האלה. בסוף הלחימה, אין חמאס. זו מטרה שמעולם לא הוצבה בפני צה"ל ולכן היא מאוד פשוטה להגדרה ומורכבת בעיקר על ציר הזמן לביצוע".
איך עושים את זה?
"מבחינה צבאית, פיזית, זה ניתן להשגה, זה יצריך סבלנות, אבל זה ניתן להשגה וזה מתבצע כרגע. האם כמו החייל היפני האחרון יגיחו חמאסניקים מהמנהרות גם בעוד 50 שנה? אולי, אבל אני מדבר על היכולת לאיים איום אפקטיבי על אזרחי מדינת ישראל, זה דבר אחד. אני כן רוצה לדבר על 'הפיל שבחדר'. המלחמה שחמאס מנהל נגדנו היא מלחמת דת, אנחנו צריכים להבין את זה. שנים פחדנו מזה, אמרנו 'אל תערבו, זה לא נכון, זה עניין של שטחים, זה עניין של תנאי חיים, כל מיני עניינים', רק לא שמנו את היד על הדבר האמיתי. זאת מלחמת דת. אלה אנשים שבשבילם האלוהים שלהם אומר לרצוח, אז רוצחים ואין שום דיון ואין שום ספק ואין שום ניואנסים".
"אנחנו צריכים להבין שזה האויב שמולנו, מול זה צריך להעמיד יכולת פגיעה ביכולות, אבל לא פחות מזה החברה הישראלית תצטרך לדון בשאלה מה אנחנו מעמידים כרעיון אל מול רעיון הרצחנות הזה. את הדיון הזה עוד לא התחלנו, זאת בדיוק השאלה - האם מול זה אנחנו מעמידים חברה מערבית שליבת הקיום שלה היא רווחת היחיד והנאותיו, או שיש לנו איזו ליבה ערכית אידאולוגית נוספת", הוסיף.
סייע בהכנת הכתבה: אמיתי דואק, 103fm