אחוז איוש יחידות השיטור העירוני במגזר הערבי עומד על 69% בלבד, ואחוז איוש הפקחים העירוניים עומד על 61% - כאשר ברהט ובתל שבע קיימת בעיית איוש שוטרים ומפקחים חמורה, במיוחד במחצית השנייה של 2023, ולא בכדי נתוני הפשיעה גבוהים משמעותית. כך עולה מדוח שהכין בימים אלו מבקר הפנים של המשרד לביטחון לאומי.

"הן היו קשורות על העצים, כיסיתי אותן": הגיבור שחילץ ב"נובה" בעדות מצמררת
ארה"ב במסר לישראל: "הצהרות השרים בנוגע ליישוב מחדש של תושבי עזה הן חסרות אחריות"

עוד עולה כי בעקבות ביקורת משותפת של מדור שיטור עירוני במשטרת ישראל ומנהלת מערכי אכיפה עירוניים במשרד - המשנה למנכ"ל המשרד לביטחון לאומי שיגר מכתב התראה לפני שימוע לראש מועצת תל שבע ובו דרישה לתיקון הליקויים.

במהלך שנת 2022 טיפלו יחידות השיטור העירוני ב־33,313 אירועי תגובה. 81.7% מכלל האירועים התקבלו על ידי מוקד 100 במשטרה, 16.7% במוקדי 106 ועוד כ־1.6% מפניות ישירות של אזרחים. ממוצע שיעור הפניות הארצי למוקדי 106 מכלל אירועי התגובה עומד על 30% מול 17% בלבד בחברה הערבית.

עוד חושף המבקר כי בחלק מהמקומות, ראשי הרשויות מסרבים להזדהות עם הממסד והמשטרה מתוך חשש ממשפחות פשע. השכר אותו מציעות הרשויות המקומיות לפקח נמוך ביחס לשכר המוצע לפקח ברשויות אחרות. לחלק גדול מהרשויות יש קושי להקצות מבנה מתאים.

בחלק מהרשויות, גיוס הפקחים מחייב פרסום מכרז למשרה שמצריך את אישור מועצת הרשות המקומית, ופרסום המכרזים לא יוצא לפועל עקב התנגדות חברי המועצה.

במקרים שבהם הרשות המקומית אינה משתפת פעולה, יש לבחון חלופות להקמה ושימור מערך האכיפה העירוני גם ללא מעורבות הרשות המקומית. המבקר מוצא ליקויים במימוש ההסכם בין המשרד לביטחון לאומי, המשטרה והרשויות המקומיות בכל הקשור לאמצעים וניידות.

המבקר מסכם כי לאור המאפיינים הייחודיים - על המשרד לביטחון לאומי ומשטרת ישראל לבחון מודל חלופי להפעלת מערכי האכיפה העירוניים ברשויות המקומיות בחברה הערבית בהתאם למאפיינים ולקשיים הייחודיים, להשלים את הפערים במצבת השוטרים ביחידות השיטור העירוני בחברה הערבית ובדגש על רהט ותל שבע.

יש לפעול מול הרשויות המקומיות בחברה הערבית לאיוש תקני הפקחים בהתאם להסכם, לפעול להגברת המודעות בקרב התושבים לאפשרות הפנייה למוקד 106 במקום למוקד 100 ובכך להפחית את העומס מהמוקד.

על המשרד לביטחון לאומי לפעול בשיתוף משרד הפנים לקידום חקיקת חוקי עזר עירוניים ברשויות שבהן לא קיימת חקיקה מקומית ולמנות תובע ברשויות שבהן לא מונה תובע. יש להגדיר כתנאי להכללת הרשויות בתוכנית מערכי אכיפה עירוניים קיום חוקי עזר עירוניים ומינוי תובע עירוני.