למרות הצהרותיו התכופות של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר על "החמרת תנאי הכליאה למחבלים" והקמפיין המתמשך שלו בנושא, מסתבר כי השר העדיף להימנע מלקבל אחריות על כ־400 מחבלים כבדים - למרות שזה בדיוק תפקידו של שב"ס.
על רקע סירובו של שב"ס לקלוט את אותם אסירים, המשימה מוטלת על צה"ל, שמפעיל את המשטרה הצבאית בגיבוי לוחמים במילואים שמאבטחים את המכלאות מסביב לשעון. "זו לא משימה לחיילים, אין להם הכשרה של סוהרים. זורקים להם רימוני הלם ואומרים תסתדרו", סיפר קרוב של חייל מילואים במשטרה הצבאית ששירת במקום.
האסירים אומנם אזוקים ועיניהם מכוסות במשך כל שעות היממה. אולם, מהמידע שבידי "מעריב" עולה כי כל אסיר מקבל שלוש ארוחות ביום. כל ארוחה כוללת ארבע פרוסות לחם, גבינה, פירות וירקות. הגישה למים אינה מוגבלת והמחבלים ממלאים לעצמם בקבוקים באופן חופשי. ובעוד החטופים הישראלים ששוחררו משבי חמאס בעזה העידו כי לא התקלחו אפילו פעם אחת, וכי בקושי קיבלו מים ולחם, נהנים מחבלי חמאס משתי מקלחות בשבוע, במשך ארבע דקות בכל פעם.
לדברי חייל מילואים שסיים את תפקידו במתקן הכליאה בשדה תימן, הוא נדהם לראות "כיצד מחלקים לאסירים חולצות ותחתונים חדשים מהניילון בתום המקלחת, כאילו שהם בספא". סדר היום כולל השכמה ב־5:45, ארוחת בוקר, זמן לתפילה ולאחר מכן, ולמעשה במשך היום כולו ועד שעת השינה ב־23:00, האסירים יושבים על מזרונים, ובלילה, לפני השינה, מקבלים שמיכה. המחבלים לבושים בטרנינג, גרביים ומעילי דובון.
כל יום מגיע רופא וחובש למתחם ובודק את האסירים. הם מקבלים תרופות, אנטיביוטיקה, חובשים להם את הפצעים. "מדינת ישראל מחכה במשך שלושה חודשים לקבלת אישור על העברת התרופות לחטופים ואנחנו מטפלים בהם ללא היסוס", אומר גורם ביטחוני בכיר לשעבר.
"נכון, אנחנו מדינת חוק", מוסיף אותו גורם, "ויש חשיבות לכך שמקפידים על נהלים ויחס הומניטרי, בייחוד אחרי שראינו את הקרקס בבית הדין בהאג. אולם, אנחנו לא מדברים כאן על שבויי מלחמה או אסירים ביטחוניים רגילים. אלה הגרועים שברוצחים, החלאות ששרפו, אנסו ושחטו את נשינו וילדינו ב־7 באוקטובר. לא ייתכן שיתייחסו אליהם בכפפות של משי".
התרעות פיקוד העורף