מאות ארגונים ומשתתפים השתתפו אמש בכנס השקת אירועי יום האחדות במכרז מורשת בגין בירושלים במהלכו חשף תא"ל דדי שמחי קטעים מצמררים מיומנו של בנו, לוחם סיירת צנחנים גיא שמחי ז"ל, שחרף נפשו כדי להציל 14 מחבריו בקיבוץ רעים ב-7 באוקטובר.
"המסר לאיראן היה ברור": כך בוצעה התקיפה באיראן | פרטים חדשים על פי דיווחים זרים
נדב ארגמן – שונא, תקוע בקונספציה, לא מבין מהי דמוקרטיה, ולא אחראי על מעשיו I קלמן ליבסקינד
הכנס של עמותת "סאנשיין" התקיים לזכרם של שלושת הנערים גיל-עד שער, יעקב נפתלי פרנקל ואיל יפרח זיכרונם לברכה, שנחטפו לפני עשור בצומת גוש עציון ונרצחו.
הכנס נפתח בהרצאת טד קצרה של כתב גל"צ רמי שני, תושב באר שבע ששיתף את הקהל בסיפור חילוצם של עשרות צעירים מהמסיבה ברעים בעודו תחת אש חיה ומוקף במחבלים. לאחריו עלה תא"ל (במיל') דדי שמחי, שסיפר על גבורת בנו שנרצח בשבת השחורה ברעים כשהוא תוך כדי שהוא מציל ומכווין אנשים רבים שנמלטו מהתופת.
גיא שהה בשבת השחורה עם חבריו לקיבוץ רעים בו גדל במסיבה בנובה. על אף שלא היה חמוש באותו בוקר, גיא התעקש להגן על חבריו ששהו איתו יחד עם חברו, לוחם מגלן שהחזיק בנשק וסירב להיכנס לממ"ד. שני מחבלים שנכנסו לדירה חוסלו בידי גיא וחברו, ובכך ניצלו חייהם של 14 חבריו. אחרי שעות בהן גיא לא ענה לטלפון, האב עלה על מדים, חתם על נשק בפיקוד העורף, הגיע בלילה שבין שבת לראשון לקיבוץ רעים וחילץ בידיו את גופתו של בנו עם אנשי פיקוד העורף. הוא חיבק את גיא וליווה אותו עד לבסיס ברמלה שאליו הגיעו הגופות.
שמחי חשף לראשונה קטעים מצמררים שכתב לעצמו גיא ביומנו האישי, אשר מתכתבים במדויק עם סיפור הקרב ההרואי שניהל גיא עם ידיים חשופות כדי להציל את חבריו ממוות: "לפעמים צריך להקריב מעצמך בשביל הצוות, להמשיך להתקדם - תמיד", "אדם הוא אדם דרך אנשים אחרים", הכל בסוף על כמה שאתה יכול לספוג ולהמשיך", "אי אפשר לנצח בן אדם שקם אחרי כל נפילה, כולם בסוף בני אדם ועושים טעויות ותמיד יהיו בלת"מים, אבל צריך להמשיך ולא להיות קורבן לרחמים עצמאיים", ועוד ציטוטי חיזוק רבים.
האב השכול ביקש מהקהל לפעול לקידום האחדות בעם והוסיף כי "80 אחוזים מאזרחי ישראל מסכימים על 80 אחוזים, ועל 20 האחוזים הנותרים אפשר לדון בכבוד הדדי".
בת גלים שער, אמו של גיל-עד, יו"ר עמותת 'סאנשיין' וממייסדי יום האחדות, ציינה עם פתיחת הערב: "עם ישראל מתגלה במלוא הדרו ופועל בערבות הדדית דווקא ברגעי משבר. המפגש של עם שלם עם שלושה משפחות סביב שלושה נערים, ביניהם גיל-עד בננו האהוב, לפני עשור במשך ח"י ימים, סימן לנו את הדרך שבה נצעד לאחר הטרגדיה. עבורנו אלה לא רק עשר שנים לציון הרצח, אלא עשור שאנחנו מביטים עליו לאחור בתחושה שמשהו גדול קרה. בעשור שחלף זכינו לשנות לא מעט, אבל אנחנו מבינים שהמשימה רק הולכת וגדלה".
"כולנו מבינים היום עד כמה נחוצה האחדות, שהיא החוסן הלאומי שלנו", הוסיפה. "אנשים מתייחסים בזלזול למושג אחדות, אבל הצורך באחדות הוא לא המלצה, אלא צורך לאומי בסיסי שבלעדיו אין לנו יכולת להמשיך לשרוד כאן. מובן שבמדינה כל כך מגוונת, של אנשים שאכפת להם והאידאולוגיה היא בראש מעיניהם יהיו מחלוקות, אבל אנחנו צריכים להחזיק חזק את המסוגלות שלנו כעם גם בימים פחות טובים". שער הודתה לעשרות הארגונים שפועלים לקידום האחדות בעשור האחרון. "יחד נקיים השנה יום אחדות שלא היה כמותו, עשרות ארגונים ואלפי אנשים שרואים במגוון ברכה ומבינים שאחדות היא לא אחידות".
במהלך הכנס נערך פאנל נשים בהנחיית העיתונאי עופר חדד ובהשתתפות שער, מאיה אוחנה מורנו, אלמנתו של סא"ל עמנואל מורנו ודודתו של רס"ר (במיל') איתי מורנו שנפל ב-11 באוקטובר בקרב בזיקים ושרית זוסמן, אימו של הלוחם רס"ל (מיל') בן זוסמן שנפל בדצמבר קרבות ברצועת עזה.
"המילה אחדות הפכה למשהו נורא משעמם. נראה שכל מי שרוצה אחדות הוא 'לאבי דאבי' אז החלטתי על מושג חדש – 'המרכז הרדיקלי'. רוב העם נמצא במרכז הרדיקלי. למה 'רדיקלי'? כי בלי זה לא מקשיבים לנו היום", ציינה מורנו. "המרכז לא באמת יכול להיות רדיקלי, אבל כשנתחיל להבין שעמוד השדרה שלנו הוא המרכז אז הוא יפסיק להיות לפלף. זו אחריות של כל אחד ואחת מאיתנו להשמיע את קול האחדות".
זוסמן ציינה כי "אחרי שבן נפל כאילו נפתחו לי העיניים והפריזמה נהיית יותר רחבה. זכיתי להרגיש על גופי ולהבין לעומק מה זה עם ישראל, וזאת באמת זכות להיות חלק מהעם הנפלא הזה. לא אכפת לי שיגידו שאני נאיבית, אני אוהבת את המדינה הזאת וגאה להיות חלק מהעם הזה. בימנו צריך אומץ בשביל לקוות שיהיה פה טוב יותר ובשביל להפוך את המרכז בארץ למשמעותי יותר. אז אפשר לקטר על כמה שהמצב קשה, אבל אפשר גם לפעול כדי להגדיל את האהבה והאחדות ביננו".
כששער נשאלה איפה טמון הפתרון לאחדות, היא השיבה: "מדובר על תהליך חינוכי ארוך שדורש סבלנות. חינכו אותנו לפחד מהמגוון ואז כשאנחנו פוגשים את השונה עולה בנו פחד. אבל בעשור האחרון רוב היום יום שלי הוא עם אנשים ששונים אותי, ואני מרגישה איך השהות עם אנשים ששונים ממני מגדל ומצמיח אותי. צריך לצאת מאזור הנוחות, לפגוש את האחר. לראות במגוון לכתחילה ולא בדיעבד".
"מגוון הוא דבר מדהים ואני חושבת שמערכת החינוך בישראל עושה טעות קשה כשהיא מחלקת את בתי הספר בין דתיים לחילונים", חיזקה זוסמן את דברי שער. זוסמן סיפרה על הבחירה לשלוח את בן לבית ספר מעורב של דתיים וחילונים ועל השיחה שהייתה לה איתו באחת השבתות כשחזר מהצבא. "יום אחד שאלתי אותו איך הוא מסתדר עם החברים מהצבא ביציאות שלהם למועדונים, כי כולם שם חילונים והוא היה דוס, שמניח תפילין ומתפלל שלוש תפילות ביום. בן ענה לי: 'אמא, אני פשוט לא עושה מזה עניין אמא'. אני חושבת שזה הסוד שזכיתי ללמוד מהבן המתוק שלי. אני זה לא תכלית האמת והצדק. יש משהו גדול יותר מאיתנו".
לסיום שאל חדד את מורנו כיצד ניתן להתמודד עם הקוצניות והאתגר שבחברה הישראלית, והיא השיבה: "לפני שבוע וחצי הייתה לי נפילה, אז עליתי להר הרצל ואמרתי 'היי' קטן לעמנואל ואז המשכתי לחלקה החדשה. עמדתי ליד הקבר של איתי אחיין שלי, הסתכלתי על הקבר של המדריך של הילדים שלי מעמותת 'onefamily' וראיתי עוד הרבה שמות של נופלים שאני מכירה את ההורים והנשים שלהם, ויצאתי משם חדשה, כי הם הזכירו לי על מה אנחנו נלחמים. לכל אחד מאיתנו יש קשר שונה לארץ הזו ובסוף כולנו נלחמים עבור משהו שהרבה יותר גדול מאיתנו. אז אני לא מאפשרת לעצמי להתייאש". בסיום האירוע עלה לבמה הזמר רמי קלינשטיין שהרטיט את לב הקהל במופע פסנתר מרגש.
ביום האחדות שמציין השנה עשור להיווסדו צפויים לקחת בו חלק למעלה ממיליון ישראלים במספר חסר תקדים עם למעלה מ-500 אירועים ממשלתיים, בית-ספריים וקהילתיים ברחבי הארץ ובעולם, וייקחו בו חלק עשרות גופים בהם "מפעל הפיס", ארגון "יד בן צבי", משרדי החינוך והביטחון, ועוד עשרות ארגונים חברתיים מכל קצוות הקשת האידאולוגית. ב- 9 ביוני יתקיים טקס הוקרה חגיגי בבית הנשיא שלמעשה יחתום את אירועי "יום האחדות", במהלכו יוענקו פרסים לאנשים וארגונים שפועלים לקרב בין חלקים שונים של החברה הישראלית והעם היהודי בתפוצות, ופעלו ביתר שאת לחיזוק החוסן הלאומי בזמן המלחמה.