כוכבי, שבתחילת הדרך זכה לחיבוק מהימין כשדיבר על הערך של קטלניות הצבא ונשמר מתיוגים פוליטיים, כבר לא נהנה מהשקט התעשייתי הזה. חוסר יציבות פוליטית, תחלופת ממשלות שעיכבה תקציבים ומשבר הקורונה - כל אלה הפכו את כהונת כוכבי כרמטכ"ל למורכבת מאוד. בראיון פרידה הוא מפרק את כל המוקשים האפשריים.
נראה שהנושא הבוער ביותר הוא חלוקת הסמכויות החדשה בפיקוד המרכז. "ניתחנו את המשמעויות ונציג אותן לדרג המדיני, ונראה אילו החלטות יתקבלו", מרגיע כוכבי. "ביהודה ושומרון יש ממשל צבאי, וכפועל יוצא מכך צה"ל הוא הריבון שאחראי לכל האזרחים שחיים שם. לכל שינוי יש השלכות גדולות מאוד, ונציג אותן לדרג המדיני. יש זיקה גדולה בין פעולות אזרחיות באיו"ש, כמו למשל סלילת כביש, להתפתחויות ביטחוניות, וזה מחייב אותנו להציג את כל ההשלכות לדרג המדיני. יש כאן מורכבויות חיים רבות".
על שיחת הטלפון עם נתניהו, שבה עלה הצורך בדיון שבו יציג הצבא את הבעיות וההשלכות הנגזרות מחלוקת הסמכויות החדשה במשרד הביטחון והמינהל האזרחי, אמר כוכבי: "כמו כל עם ישראל שמעתי טפטופים ותהיות הנוגעות להסכמים הקואליציוניים שאלה דברים שאינם עסק שלי חוץ מהעניינים הקשורים לצבא. בשיחה אמרתי שצריך להציג את כל המשמעויות לפני שסוגרים את הדברים באופן סופי. להבנתי בשלב הזה החקיקה בסעיפים כלליים, כרגע אין שינוי עד אשר תתקבלנה החלטות, למשל שפלוגות מג"ב עוברות לאחריות אחרת או דברים שמשנים את המציאות בשטח שזה המבחן. רק לאחר שהכריז ראש הממשלה כי עלה בידו להרכיב ממשלה ביקשתי לדבר איתו בשיחה פרטית בנושא זה על מנת להציג את הדברים ואת החשיבות להציג את המשמעויות העולות מהם באופן מסודר".
על ההצהרה של בן גביר בדבר הוצאת פלוגות מג"ב מאיו"ש אמר, כי "אם יוציאו את פלוגות מג"ב זה גרוע מאוד. מצב שבו לא צה"ל הוא זה שנותן את ההנחיות הוא מצב בלתי אפשרי. יש חוליה אחת בשרשרת הפיקוד ולא ייתכן מצב שבו מקור הפקודות אינו ממקור אחד. המנהל האזרחי הינו סוגיה עקרונית מאוד, מצב שבו שטח נמצא תחת ממשל צבאי שאחראי לאכיפת החוק ואחראי לכל התושבים באזור, יהודים ופלסטינים. אפשר לעשות שינויים וזו סמכות וזכות הדרג המדיני לבצע שינויים אבל את המשמעויות והמחירים שעלולים להביא לשינוי, אותם אנחנו צריכים להציג בפני הדרג המדיני".
כוכבי הוסיף כי "כמעט לכל פעולה בשטח יש משמעות ביטחונית גם כאשר מחליטים לסלול ציר חדש או כל פעולה אחרת. זו גזרה שמתנהלת תחת מצב לוחמתי ומדובר בזיקה עניינית. כל פיצול בסמכויות אפשר שיהיו לו מחירים כבדים ואת הסוגיות האלה ביקשתי להביא בפני הדרג המדיני בטרם מתקבלת החלטה". כוכבי ציין כי נקבע מול הדרג המדיני שדיון כזה אכן יתקיים, אבל זה יקרה כבר ב"משמרת" של הלוי.
צה"ל, כאמור, מצוי כעת בלב הוויכוח הפוליטי: ערכי לחימה, נוהלי פתיחה באש, יחסי דתיים־חילוניים, שירות נשים כלוחמות ועוד. כוכבי, שביקש לאורך כל הכהונה שלו להרחיק את תפוחי האדמה הבוערים הללו מהצבא, נהג לומר "תותחים לפני גרביים", כלומר - התעסקות עניינית בסוגיות הקשורות לצבא בדגש על התעצמות צבאית על פני תנאי שירות. אבל הביקורת על הפנסיות הצבאיות על רקע החלטות הממשלה הקודמת בנוגע למעמד תוספת הרמטכ"ל העצימה עוד יותר את הביקורת על הצבא. אלא שכוכבי מגיע מוכן עם תשובה: "התייחסתי לכל האירועים האלה בכתב, בסרטון או במשולב, באופן עקבי ונקוב. כשהייתה חריגה, טיפלנו בה באמצעות ענישה או הסברה גורפת בתוך הצבא, והכנסנו את ערך הממלכתיות לרוח צה"ל, ומבחינתי זה אחד המגדירים הכי משמעותיים בתפר שבין הצבא והחברה. אני לא מחנך את החברה, אבל אני מחנך את חייליי".
למרות ההסלמה הביטחונית באיו"ש וגל הטרור של השנה האחרונה, כוכבי משוכנע כי מצבה הביטחוני של מדינת ישראל וההגנה שהיא מספקת לאזרחיה השתפרו בשנים האחרונות: "אם אני מסתכל לרגע על הזירות שאיתן אנחנו מתמודדים, אני חושב שהמציאות הביטחונית של מדינת ישראל טובה ויציבה יותר".
מדובר היה באירוע משמעותי: אם בחיזבאללה היו מצליחים להפיל את המל"ט, ישראל הייתה תוקפת בתגובה מטרות בלבנון, ומכאן הדרך להסלמה - קצרה. ישראל נמנעה מלתקוף את רכב השיגור בתגובה, ובסופו של דבר החליט הדרג המדיני בראשות נתניהו שלא להגיב כדי לא להידרדר להסלמה, מתוך הבנה שחיזבאללה מבקש לעצב משוואה חדשה על מנת להצר את חופש הפעולה של ישראל בשמי לבנון. בפועל, מאז האירוע הזה שינה חיל האוויר את האופן שבו הוא אוסף את המודיעין מעל שמי לבנון. "כתוצאה מהאירוע הזה עשינו התאמות באופן שבו אנחנו פועלים ואני יכול לומר שאנחנו ממשיכים לפעול בלבנון על מנת לאסוף מודיעין ומעת לעת גם לצורך פעילות מבצעית", אומר כוכבי. "גישרנו על היכולות האלה בדרכים מאוד מתוחכמות שנותנות מענה לצרכים המודיעיניים שלנו וגם לפעילות המבצעית שלנו".
לאחרונה התפרסם, ולא במקרה, כי האיראנים פועלים להכשרת קו העברת אמל"ח ישיר של רכיבים טכנולוגיים מתקדמים מטהרן לביירות, לטובת שיפור יכולות הדיוק של חיזבאללה. כוכבי ממתן: "הם שוקלים זאת, וזה מלמד על הבעיה שיש להם להעביר את הדברים בדרכים אחרות כתוצאה מהפעילות שלנו לסגירת נתיבי ההברחה. יש סיכוי שיפעילו את הקו, אבל בשלב זה הוא לא פועל. יש פעילות של ייצור טילים מדויקים על אדמת לבנון, וזה יכול לתפוס תאוצה".
לאחר מכן התייחס הרמטכ"ל היוצא לנושא השבויים והנעדרים: "אני מצטער צער גדול שלא הצלחנו לפתור את הנושא של החזרת החיילים בתקופתי. אני חושב שהמצב הנוכחי אל מול הרצועה בגלל רמת ההרתעה וגם בשל המצב האזרחי שמשתפר בעזה בסך הכל מייצר תנאים טובים יותר להשלמת המשימה. יש עוד דרך ארוכה אבל יש נתוני המשך ומצב שבו התנאים טובים יותר מבעבר".
במבצע שומר החומות הפעיל צה"ל את מבצע מכת ברק, שתוכנן במקור במשך כמה שנים כמבצע שבו לאחר תחבולה, מנהרות ההגנה של חמאס יהפכו למלכודות מוות ועל פי ההערכות בצבא, האקט יוביל ליותר מ־600 הרוגים לאויב. בסופו של דבר, הופעל המבצע בצורה מצומצמת ונגמר במספר נמוך של פעילי חמאס הרוגים, ובמקביל הושמד תוואי של כ־100 קילומטר של מנהרות תת־קרקעיות. פרסמנו ב"מעריב" מספר חשיפות בנושא, כולל הדיונים שהתקיימו במטכ"ל לפני שהוחלט להוציא לפועל את התוכנית, וכן חשפנו את עמדת הנגד שהציג בזמנו מפקד חיל האוויר, האלוף עמיקם נורקין, במהלך הדיונים.
כוכבי עומד מאחורי הביצוע: "השמדנו 100 קילומטר של תוואי מנהרות. זה הישג מודיעיני־מבצעי חסר תקדים, והייתי חוזר על אותה החלטה בדיוק, כי למעשה מה שעשינו זה לערער לחמאס את הביטחון בממד הלחימה העיקרי שלו. זה משול לכך שתיקח לצה"ל את ממד האוויר. כשבעזה לא נכנסים לתוך המנהרות, הם גם לא יכולים להגיע לגדר ולא יכולים להילחם בנו, והם גם יודעים שבמבצע הבא ניקח מהם עוד כמה עשרות קילומטרים של מנהרות שהם עבדו עליהן הרבה שנים. לדעתי חמאס עדיין מתלבט לגבי דרך הפעולה שלו מול צה"ל לקראת המערכה הבאה, ולכן ההרתעה שלנו מול חמאס כיום קשורה ליכולת שנטרלנו לו".
אלא שדווקא הפלסטינים בגדה הם אלה שמעסיקים את צה"ל, על רקע גל הטרור שנמשך כבר יותר מעשרה חודשים, וגבה מחיר של 31 ישראלים שנרצחו. מעבר לאיום המיידי על היציבות הביטחונית בזירת הפנים, הסלמה בגזרה הזו עלולה לפגוע לאורך זמן בכשירות ובאימונים: "לצערי, לא מנענו את כל הפיגועים בשנה האחרונה, אבל ביחד עם השב"כ מנענו וסיכלנו מאות פיגועים".
בשנות כהונתו דחף הרמטכ"ל כוכבי את הצבא להתחדשות טכנולוגית עם אמצעי לחימה מתקדמים והתאמת הצבא לשדה הקרב והאויבים החדשים של ישראל. כוכבי, ששם דגש על שיפור החיבור בין היבשה, האוויר, המודיעין, האש והסייבר, סבור שהצבא מוכן הרבה יותר טוב למלחמה הבאה. עם זאת, בצבא גם יש ביקורת על המגמה, מצד בכירים הסבורים כי הדגש המוגזם שניתן לטכנולוגיות ולאמצעי בוטיק שייקח זמן עד שיבשילו, בא על חשבון המערך המתמרן וצבא היבשה.
"עשינו מאמצים גדולים לבנות צבא רלוונטי ואפקטיבי, שמותאם למלחמה במרחבים אורבניים ועם כושר התקפה גדול יותר, ואנחנו בכיוון טוב מאוד לדעתי", כוכבי אומר. "היקפי המודיעין והמטרות גדלו, כמות החימושים המתאימים עלתה ועוד. יש דרך לעשות, אבל אנחנו ברמת מוכנות גבוהה הרבה יותר למלחמה".
כוכבי מסיים ארבע שנים סוערות. בעתיד נדע אם הקדנציה שלו הייתה מוצלחת ואם הוא לקח את הפניות הנכונות בבנייה ובהכנת הצבא לאתגרים שאיתם יתמודדו יורשיו בתפקיד.
התרעות פיקוד העורף